מחלוקת בין נתניהו ללפיד באשר לזהות הנגיד הבא

מיניו של נגיד בנק ישראל התשיעי מתעכב עקב מחלוקת בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לבין שר האוצר, יאיר לפיד, שלא מסכימים על מועמד לתפקיד - וכל זאת נכון להיום (ראשון) בצהריים. כך נודע ל"גלובס".

יו''ר הוועדה לבחינת מינויים בכירים בשירות המדינה, יעקב טירקל, אישר את שלושת המועמדים, פרופ' מריו בלכר, פרופ' צבי אקשטיין וויקטור מדינה, כבר בשבוע שעבר. נתניהו ולפיד חלוקים לגבי המינוי על אף ששלושת השמות ידועים להם יותר מחודש ימים. בסביבתו של לפיד הכחישו את הידיעה, אך גורמים בכירים בלשכת נתניהו אישור את הידיעה ואף מסרו כי בניגוד למתוכנן, "הדבר יימשך עוד כמה ימים". בסביבתו של נתניהו ניכרת המבוכה סביב "פארסת הנגיד" ובעיקר חוששים שאחד המועמדים יחליט לפתע לעזוב את המרוץ עקב חוסר המקצועיות שמאפיין את הליך הבחירה.

לפי הערכות, נתניהו עדיין מתלבט בין ויקטור מדינה למריו בלכר - בעוד לפיד מתנגד קודם כל למינויו של מדינה. הסיבות לכך רבות. ראשית, לפיד שמע את הביקורות הקשות שהושמעו על מדינה על ידי אנשי אקדמיה בכירים וגם בכירים בבנק ישראל לשעבר. פרופ' עומר מואב, למשל, אמר כי מדינה אינו בקיא בתיאוריה מקרו-כלכלית. ייתכן כי לפיד גם חושש שגילו של מדינה - 74, עלול להקשות עליו לבצע את תפקידו, בעיקר בעת הסוערת הזו, מה שעלול להפוך אותו למי שנזקק, נשען ותלוי במקורביו, בעיקר באורי יוגב, שלמרות מינויו לתפקיד בכיר במשרד האוצר הוא עדיין נחשב ל"איש של" נתניהו.

סיבה מרכזית נוספת להתנגדות של לפיד למדינה קשורה לניראות והניקיון הציבורי הנוגעים לפרשה שהתפוצצה ב-2003 בעניין קבלת מענק פרישה מבנק מזרחי בסך 14 מיליון שקלים שקיבל מדינה ללא דיווח לבורסה. מדינה, היה אז המנכ''ל, כאשר יו''ר הבנק היה יעקב פרי - שר המדע הנוכחי ואחד מהאנשים הקרובים ביותר ללפיד. השניים הסתכסכו אז קשות. "עד היום הזה הם לא מדברים. אם אחד רואה את השני, הוא עובר את הכביש", מספר מקור שמכיר את שניהם.

היתרון הגדול של מדינה הוא כי הוא נחשב למועמדו של אורי יוגב, איש בעל השפעה גדולה במיוחד על ראש הממשלה ולאחרונה גם על שר האוצר, יאיר לפיד, שלפני ימים ספורים מינה אותו למנהל רשות החברות הממשלתיות.

לפיד מצדו היה מעדיף לראות בתפקיד הנגיד את פרופ' צבי אקשטיין, שהוא גם אחד מקבוצת הכלכלנים הבכירים המייעצת ומלווה אותו. אלא שלמינוי הזה יש מידה של ההתנגדות -התחבטות מצד נתניהו. יועציו של נתניהו התבטאו לא מכבר באמרם כי ראש הממשלה לא ראה בעין טובה שורה של צעדים יח"צניים שביצע אקשטיין, שנראו כאילו הוא מנסה לכפות את עצמו עליו ולהפעיל עליו לחצים למיניו.

בסופו של דבר, ייתכן שהסיכוי של פרופ' מריו בלכר לקבל את התפקיד דווקא גדל, וזאת כמועמד של פשרה. היתרון של בלכר כעת הוא כי אף אחד ממקבלי החלטות - לא נתניהו ולא לפיד - לא מחזיקים בנימוקים נגד מינויו. הוא נראה איש שנוח לעבוד עמו, מוכר בעולם, וגם הוא בעל פרופיל תקשורתי ציבורי נמוך יותר מקודמו בתפקיד סטנלי פישר שתפס את תפקידו של נתניהו כ"מבוגר האחראי" על כלכלת ישראל.

בפברואר 2005 התראיין ל"ידיעות אחרונות" יעקב פרי, אז יו"ר בנק מזרחי והיום מקורבו של לפיד, ואמר דברים קשים על מי שהיה יו"ר הבנק וקיבל מענק פרישה נדיב בסך 14 מיליון שקל, מבלי שהדבר דווח לבורסה. להלן כמה מהדברים שאמר:
"אין לי מה להגיד לוויקטור מדינה להוציא שני משפטים: צר לי על האיש, אפילו צר לי מאוד עליו. אני לא כועס על אף אחד. אני מסתכל על העובדות ואני מאוכזב, כי הוא יכול היה וצריך היה להתנהג אחרת. אולי לומר שלי אין כל יד בעניין"; "בירור הפרטים שצריך להיעשות אינו כלפי, זה לא בין מדינה לביני, אלא בינו (מדינה) לבין בורא עולם"; " אכזב אותי נורא שבמערכת העסקית יש אנשים, כולל מדינה, שהערכים או הקודים (כגון הנאמנות לדרך, לארגון, לחברים) זרים להם, ומה שקובע זה האני העצמי, ובשפת הרחוב - כסת''ח. אנשים כאלה, במערכות שהובלתי בשב''כ ובסלקום, לא היו שורדים חמש דקות, כי היו מוקיעים אותם".

עם זאת, אמר פרי: "מה שמדינה עשה לבנק המזרחי מאז הפרטתו ראוי לכל שבח. אני חושב שהמענק מגיע לו. מדינה עשה מהבנק בנק מאוד מוצלח. מצאנו לנכון להעניק לו את הסכום (כ-13.5 מיליון שקלים). זה נכון שהוא סבר שמגיעים לו חמישה מיליון דולר (יותר מ-20 מיליון שקלים), מתוך תחשיב שהוא עשה".