איזה ציוד ריצה אתם צריכים - וכמה זה עולה?

אם נדמה לכם שכולם מסביבכם הפכו ספורטיביים, אתם לא לגמרי טועים: סקר שנערך לקראת עלייתה של הסדרה "המרתון", סדרה דוקומנטרית שעלתה אמש (ב') בערוץ 2 ומתעדת 5 ישראלים חסרי ניסיון בריצה המתכוננים למרתון ברלין, מגלה עד כמה פשט הטרנד בקהל הרחב.

קרוב למחצית מהישראלים רצים בתדירות כזו או אחרת, עולה מממצאי הסקר, כש-16% מהנשאלים מדווחים על תדירות ריצה של פעמיים-שלוש בשבוע. 11% רצים פעם בשבוע, 20% עושים זאת בתדירות נמוכה יותר, ו-4% מהאוכלוסייה הפכו את הריצה להרגל יומיומי ממש.

רוב ניכר של הרצים, 77%, עושה זאת בשטח - לבד או עם חבר - כך לפי הסקר שנערך על-ידי מכון המחקר פאנלס במהלך ספטמבר. 18% עושים זאת בחדר הכושר, ו-12% מסתפקים בהליכון הביתי. קרוב ל-3% משתייכים לקבוצות ריצה מאורגנות.

מה מקים אדם מהכורסה ומריץ אותו למרחקים ארוכים? ד"ר משה לוי, סוציולוג חוקר במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת אריאל, סבור כי "ספורט מעניק סוג של ריגוש שלא קיים בעולם המודרני. ריצה מזרימה אדרנלין ללא יותר מדי אביזרים מלבד נעליים, היא לא כוללת יותר מדי חוקים - ואפילו אין צורך לגייס עוד משתתפים. היא גם מצטרפת לטרנד הבריאות הכללי, ומה שלא פחות חשוב - מקבלת בשנים האחרונות תמיכה מהמדיה החברתית: אנשים רצים ומשתפים את כולם בהישגים. אם הספורט היה בעבר מבודד, עכשיו הוא הופך לחברתי גם כשאני רץ לבד".

אם תשאלו את הרצים - 76% מהם מציינים את הכושר הגופני לפני הכול. 48% רצים "כדי לשמור על הבריאות הנפשית", ושיעור דומה - כדי לשפר מראה חיצוני. 36% רוצים "לנקות את הראש", ו-27% רצים סתם "בשביל הכיף".

לוי סבור כי אי-אפשר להתעלם מהאלמנט הכלכלי: "תאגידים בינלאומיים הופכים את הריצה למשהו מאוד סקסי", הוא אומר. "נוצרת כלכלה שלמה סביב זה, שעבורה מחזקים את הדימוי החיובי שבריצה - וזה בהחלט עובד".

ואכן, אף טרנד אינו באמת שלם ללא המסחרה הנוצרת סביבו: תעשיית מוצרים נחוצים יותר ופחות, ממותגים יותר ופחות - שנלווים לעיסוק. מי שיצלול לעולם הריצה יוכל למצוא עולם שלם של מוצרים, גאדג'טים, אביזרים נלווים ושלל מחלוקות לגבי מידת נחיצותן, וגם חנויות המוקדשות לתחום הזה בלבד.
על דבר אחד אין עוררין: מי שרוצה לרוץ - צריך נעליים. מחיריהן של נעלי ריצה נעים לרוב בין 500 ל-900 שקל, והשאלה אם המחיר משקף בהכרח איכות תקבל תשובה שונה מאנשים שונים.

גלעד קובו, מאמן הריצה שמלווה את משתתפי "המרתון", סבור כי אין נעל טובה שהיא זולה - ושכל הטובות מתכנסות סביב אותם מחירים. "מה שחשוב הוא לא לבחור נעל לפי שם היצרן והצבע - רק לפי ההתאמה לרגל. היום בחנויות אפשר לעלות אותך על מסוע ולבדוק התאמה לכף הרגל. בסופו של דבר, מדובר בניסוי וטעייה. נעל הכי יפה תבחרו אם אתם רצים שני קילומטרים".

ובכל זאת, מעניין לראות כי כמעט מחצית מהרצים (44%), כלל לא רוכשים ציוד ריצה מיוחד; סביר להניח שמדובר באלה שהריצה עבורם היא רק תחביב, בתדירות נמוכה יחסית. 34% מגיעים לחנויות מתמחות, 25% בחנויות בגדים רגילות, ו-13% משלימים ציוד באינטרנט.

את סך ההשקעה השנתית מעריכים רבע מהרצים בפחות מ-250 שקל. 35% משקיעים בין 250 ל-500 שקל בשנה, ו-30% - עד אלף שקל. כעשירית מהרצים מאמירים לסכומים גבוהים יתר.

ככל שהרץ מתמיד יותר ומכוון גבוה - תגדל ההשקעה: "רץ מרתון ישראלי ממוצע יוציא כ-1,500 שקל לפחות לקראת הריצה", מעריך אילן בניסטי, מנכ"ל ר.א.ן ספורט, יבואנית מותג הריצה ברוקס (Brooks).

לדבריו, "העלייה בהוצאות על הפריטים לריצה נובעת מכך שיותר ויותר ישראלים משתתפים בתחרויות ריצה מקצועיות - גם בחו"ל, ולא מסתפקים במרוץ העירוני שאורכו כמה קילומטרים".

ומי שרוצה להשקיע יותר, יוכל למצוא היכן: "מדי שנה נעלי הספורט הופכות קלות ומשוכללות יותר, מושקים עיצובים חדשים של שרוולי ריצה המתלבשים על שרירי הרגליים והידיים ומיועדים להפחתת כאבי השרירים, ושלל פריטי ספורט נוספים. כל אלה מגדילים בהתאמה את סכום ההוצאה הממוצע".
"מה שצריך באמת", מסכם קובו, "זו נעל טובה, תוכנית אימונים טובה, בגדי ריצה ויאללה - צאו לשטח".

אז מה בכל זאת כדאי לרכוש כשיוצאים למרחקים, ובמה ניתן לחסוך? בניסיון להבדיל בין עיקר ותפל ולהרכיב רשימת בסיס, חברו צחי כהן, מנהל המותג מיזונו של חברת אטלנטיס פרו ומרתוניסט מקצועי; מירב פרי, מנהלת סניף ורטהיימר run ביקום; יובל בראון, מנכ"ל סאקוני ישראל ומאמן כושר בוגר מכון וינגייט; וגיל לבנוני, לשעבר דובר ההתאחדות לכדורגל ומי שנדבק בעצמו בחיידק הריצה.

נעליים: 500-900 שקל

חשוב לדעת: "כדי לרוץ לא צריך שום כלום חוץ מנעליים טובות", אומר לבנוני. "נעל טובה היא כזו שמתאימה לך למבנה כף הרגל, למבנה הגוף ולאורך הריצה".

פרי מסבירה כי בתחרות חשוב להצטייד בנעליים שהרץ התאמן איתם לפחות חודש, או שרץ איתם לפחות 200 ק"מ. "אסור להשתמש לריצת מרתון בנעל ריצה חדשה לגמרי שיכולה לגרום לפצעים ויבלות", היא מדגישה.

איך אפשר לחסוך? "בקשו לראות את דגמי הקולקציה שעברה, זה יכול לחסוך חצי מהעלות".

ביגוד מנדף זיעה: 100-300 שקל לפריט

חשוב לדעת: קשה מאוד, בעיקר באקלים הישראלי, להסתדר בלעדיו.

איך אפשר לחסוך? מותגים זולים יותר (ולא בהכרח טובים פחות - דוגמת רייבן הישראלית (http://raven.co.il/). בתחרויות ריצה מקבלים לרוב חולצה מנדפת, וגם אלה לאורך זמן עשוית להצטבר לגרדרובה ייעודית.

שעון דופק: 600-2,500 שקל

חשוב לדעת: מומלץ מאוד לצורכי בקרה ובריאות. למדידת הזמן והדופק חברו בינתיים שלל פונקציות - מחישוב מרחקים, צעדים וגובה טיפוס ועד ג'י.פי.אס. החברות המפורסמות הן גארמין, פולאר וסונטו - אבל לאחרונה נכנסה לארץ גם מוטורולה וטיימקס, שמציעה שעונים מתוחכמים בעלות נמוכה יותר.

איך אפשר לחסוך? רכישה מיד שנייה או ויתור על שלל פונקציות מתוחכמות. "הרצים הקנייתים באולימפיאדות הסתדרו גם בלי זה", מזכיר לבנוני.

מאמן אישי: 200-600 שקל בחודש

חשוב לדעת: "כל דבר אפשר לעשות לבד", אומר קובו, "השאלה מה אתה מחפש ועד כמה אתה מבין בזה. כשיש מאמן שמבין בבריאות ובתזונה ובפסיכולוגיה של ספורט ובעניינים מנטליים - הדרך קלה הרבה יותר". לטעמו, הליווי לא צריך להיות צמוד מדי - ועל המתאמן להחזיק את עצמו בהתאם לתוכנית שנבנתה עבורו.

איך אפשר לחסוך? בעזרת משמעת עצמית, ותוכניות אימון שניתנות כיום להורדה חינם באינטרנט - למשל, באתר endure.co.il. אימון קבוצתי יהיה זול יותר מאימון אישי.

מדרסים (למקצוענים): 500-3,000 שקל

חשוב לדעת: נחיצותם שנויה במחלוקת - יש מי שסבור שהיא הכרחית למניעת פציעות, ואחרים מאמינים שאפשר גם בלעדיהם. "למי שרץ 3 פעמים ומעלה בשבוע זה חובה", סבור לבנוני. טווחי המחירים משתנים בהתאם לחומר ממנו עשויים המדרסים, לאיכותם ולמידת ההתאמה האישית.

איך אפשר לחסוך? יחסית קשה - כי מדרסים מוזמנים בהתאמה אישית. מוצרי המדף יהיו זולים משמעותית (אבל גם מומלצים פחות), והבדלים במחירים יהיו בין מותגים שונים.

ביגוד תרמי (לחורף): 100-400 שקל לפריט
חגורת ריצה (מאפשרת בריצות ארוכות לשאת שתייה וג'ל אנרגיה): 200-400 שקל
גרבי ריצה מקצועיות: 50-100 שקל
מנדף זיעה לראש: 50-100 שקל
בקבוק טרמי: 50-100 שקל
חטיפי ג'לי לאנרגיה: 300-400 שקל לאימון מרתון חודשי