הביקורת על התמשכות הליכי התכנון משותפת לכל המעורבים בדבר - קבלנים, יזמים, מינהל מקרקעי ישראל ומשרדי השיכון, התחבורה, התשתיות, האוצר והפנים. כולם גם מסכימים כי אין פגמים בחוק התכנון והבנייה, המקציב כשנה לאישור תוכנית בוועדה, אלא ביישומו. מדוע, אם כן, ההליכים ממושכים ומייגעים כל כך? התשובות שונות זו מזו, ותלויות בדוברים.
יוזמי התוכניות, בהם מע"צ ורכבת ישראל, מאשימים כי הגורם למצב זה הן ועדות התכנון. לטענתם, הרשויות מערימות קשיים שלא לצורך, מאריכות את משך הזמן להתנגדויות ומבקשות שוב ושוב לבחון חלופות חדשות. מספר האנשים בוועדות, מוסיפים גופי התחבורה, אינו מספיק ולכן אלה אינן עומדות
בעומס. לדבריהם, בשנתיים האחרונות גדל מספר הפרויקטים בתחום התשתית שהגישו משרדי הממשלה, אך בוועדות התכנון לא השתנתה מצבת כוח האדם ולכן אישור הפרויקטים מתעכב זמן רב יותר מבעבר.
במע"צ טוענים דרך קבע כי הוועדות המחוזיות מבקשות שיוצג בפניהן מגוון
רחב של חלופות לפרויקט, תוך התערבות בתוכנית ההנדסית. למשל, ועדה
המחוזית לתכנון ובנייה מבקשת לבחון הקמת גשר על כביש מתוכנן או שינוי
במבנה של מחלף. "הבעיה היא שהעלאת הבקשה של הוועדה נמשכת חמש דקות,
אבל שינוי התוכנית יכול להימשך כחצי שנה".
לדברי מע"צ, אדריכלי הנוף שהם מעסיקים עורכים בכל תוכנית תסקירי השפעה
על סביבה, בהם נבדקת מידת הנזק הצפוי לסביבה כתוצאה מהקמת פרויקט
והפתרונות הנדרשים כדי למנוע או לצמצם אותו. ואולם, טוענים במע"צ,
לעתים מוחזרות תוכניות בדרישה לעריכת תסקירי סביבה נוספים בלי הצדקה;
למשל, לאחר הגשת תוכנית להרחבת כביש בשלושה מטרים, התבקשה מע"צ להכין
תסקיר חדש על אף שלא היתה להרחבה כל השפעה על הסביבה.
סמנכ"ל התשתיות ברכבת ישראל, יוסי מור, אומר כי אחת הסיבות העיקריות
לעיכובים היא המתנגדים הסדרתיים - אלה המגישים התנגדות לכל תוכנית
סמוך לאזור מגוריהם, ולאחר שזו נדחית מגישים עררים למועצה הארצית.
לדבריו, לא פעם מגלות הוועדות הבנה לדרישות התושבים יותר מאשר לצורכי
התוכנית.
לעתים, מוסיף מור, הוועדות מערימות קשיים ללא סיבה או היגיון. לטענתו,
לנפשות הפועלות בוועדות התכנון השפעה רבה על משך הזמן הנדרש לקבלת
האישור. "אם מתכנן המחוז מאמין בתוכנית ומעוניין לקדמה, הוא יעשה זאת
בתוך זמן קצר יחסית", הוא אומר."אם למתכנן השגות לגבי התוכנית, הוא
יכול לעכבה שנים רבות בתירוצים שונים".
סגן מנהלת אגף תכנון ערים במשרד השיכון, רבקה אבלסון, אומרת כי
תוכניות רבות נמצאות בתהליך של שינוי מתמיד, מכיוון שהגופים החברים
בוועדה מעלים שוב ושוב דרישות חדשות. זו, לדבריה, אחת הבעיות
העיקריות באישור פרויקטים.
למשל, תוכנית לפינוי מחנה כורדני בקריות והקמת 3,500 יחידות דיור
במקום מתגלגלת בוועדות התכנון מ98-'. לדברי אבלסון, אחת הסיבות לכך
היא דרישות שונות ומשתנות של משרד התחבורה והמשרד לאיכות הסביבה.
התוכנית מתעכבת, היא מוסיפה, על אף שמערכת הביטחון ומשרד השיכון
מעוניינים בקידומה.
בעיה נוספת, אומרת אבלסון, היא היעדר חשיבה כלכלית מצד החברים בוועדות
התכנון. לטענתה, במקרים רבים מציגים נציגיהם של משרדי הממשלה לקבלנים
דרישות רבות - למשל, סלילת כבישים או הקמת מכוני טיהור - כתנאי
לאישור תוכנית לבניית שכונה. "אין ספק שמדובר בפתרונות חשובים
וראויים אבל העמסתם על התוכנית מייקרת אותה באופן שהופך את התוכנית
ללא כדאית מבחינה כלכלית". למרות זאת, אבלסון מציינת כי בשנה באחרונה
חל שיפור ניכר בעבודות ועדות התכנון ובנכונותן לזרז אישור פרויקטים.
מנגד, רשויות התכנון טוענות כי האשמה מוטלת על היזמים השונים בהם
מע"צ, משרד השיכון והקבלנים. לדבריהן, כל אלה נוהגים להגיש תוכניות
רשלניות שאינן עומדות בתנאים הכרחיים, ובלי קבלה מראש של ההסכמות
הנדרשות מהגופים המושפעים מהתוכנית. גם הרשויות המקומיות אשמות במצב,
טוענים גופי התכנון, שכן הן מערימות לא פעם קשיים על אישור
פרויקטים.
יו"ר הוועדה המחוזית של מחוז ירושלים, מתי חוטה, אומר כי תוכניות רבות
מתעכבות בגלל מגישי התוכניות. לדבריו, במקרים לא מעטים הוועדה נאלצת
להחזיר את התוכנית ליזם, כדי שיכניס בה תיקונים שונים. היזם - למשל,
גוף תחבורתי - יכול לתקנה בתוך זמן קצר או בתוך שנים. מבדיקה שנערכה
במשרד הפנים, מציין חוטה, התברר כי תוכניות נמצאת לפחות 50% מזמן
ההליכים בידי היזם. "מבחינתנו, בדיקת התוכניות, אף המורכבות ביותר,
לא נמשכת יותר מחצי שנה".
מעבר לכך, אומר חוטה, כל פרויקט תחבורתי מטבעו חוצה שטחים גדולים
ומתנגש באינטרסים בתוך רשות מקומית או בין רשויות. תוכניות אלה
עלולות לפגוע בנוף, או בתושבים המתגוררים בסמוך לתוואי. לפיכך, כל
תוכנית יוצרת קונפליקטים המחייבים הסכמות של גורמים שונים, ולכן
אישורה נמשך זמן רב.
דינה רצ'בסקי, ששימשה עד לאחרונה ראש מינהל התכנון במשרד הפנים,
מסכימה כי הכנת תוכנית לפרויקט בתחום התשתית החוצה רשויות ומחוזות
היא עניין מורכב. לדבריה, לעתים מדלגים המתכננים על עריכת בדיקות ועל
קבלת הסכמות - למשל, הסכמה מראש של משרדי הממשלה באשר לתוכנית, או
הסכמה בין רשויות על תוואי כביש.
בעיה נוספת, אומרת רצ'בסקי, נעוצה ברשויות המקומיות, המחויבות לפצות
תושבים שעלולים להיפגע מביצוע התוכנית. לדבריה, לעתים אין ברשותן של
הרשויות הסכום הדרוש למתן פיצויים, ולכן הן מערימות קשיים על יישום
התוכנית.
כך, למשל, תחנת הרכבת סוקולוב, המתוכננת לקום בהוד השרון על גבול כפר
סבא, נועדה לאפשר לתושבי הוד השרון להגיע לתל אביב או לחיפה ברכבת
במהירות ובנוחות, תוך עקיפת פקקי התנועה בשעות הבוקר והערב העמוסות.
למרות זאת, הגישה באחרונה הוועדה המקומית הדרים, המורכבת בין היתר
מנציגי המועצה המקומית הוד השרון, התנגדות לתוכנית.
ההתנגדות שהוגשה לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה של מחוז המרכז, נוגעת
לתשלום פיצויים בגין ירידת ערך קרקע לתושבים המתגוררים בסמו
מי מעכב פרויקטים? תלוי את מי שואלים
ענת ג'ורג'י
13.8.2002 / 16:57