פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      רפורמה הפוכה במקרקעי ישראל

      ברשות מקרקעי ישראל היו אמורים לבצע רפורמה והתייעלות, בפועל בוצעו מינויים מוזרים בהעדר שקיפות והתאמה. שיווק הקרקע זוחל כרגיל ובנצי ליברמן עושה מעט

      בשנת 2009 קבעה הממשלה תוכנית לבצע רפורמה במינהל מקרקעי ישראל. מעבר לרעיון הבסיסי לשחרר את המנהל ממאות אלפי טיפולים מיותרים עם פונים עצבניים (שינוי מצב מחוכרים לבעלים והיתרים קלים) וסילוק המאכערים שהסתובבו חופשי במסדרונות, המנהל היה צריך להתייעל מבחינת כח אדם. הרפורמה הייתה אמורה לדאוג לצמצום כוח אדם, בכל הדרגים, כולל הבכירים המועסקים בחוזים אישיים. נקבע כי רק 33 עובדים יועסקו בחוזים אישיים. חוזים אישיים מבטיחים שכר גבוה משמעותית משכר של עובדי מדינה. בנצי ליברמן שמונה למנהל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בספטמבר 2011 "שכח" במהירות את סעיף הרפורמה באדם. ליברמן, חביבו של נתניהו, מינה 52 עובדים לבעלי חוזים אישיים. עוד 19 עובדים על בסיס חוזים אישיים. מבקר המדינה יוסף שפירא התייחס למינויים בביקורת קשה.

      ליברמן דאג גם להוסיף דרגה חדשה מיוחדת של סגן מנהל הרשות ועמד בראש הועדה שבחרה במקורבת ליאורה טושינסקי. כיוון שמדובר במקורבת הוסבר לליברמן שהיה עליו להימנע מהשתתפות בוועדה שבחרה בטושינסקי. הועדה לא ידעה על הקרבה ביניהם.

      מי שמע על תנאי הסף

      מינוי עובדים דורש כידוע תנאי סף, ניסיון והשכלה. 38 מינויים נעשו בניגוד לתנאי הסף ללא הכשרה או ניסיון והשכלה. ברור לפיכך שעבודת המטה של הרשות סבלה קשות מפקידות לא מוכשרת ומהמשך הסתובבות המאכערים במסדרונות כבעלי בית. גם מינויו של הבכיר רביד שמואלי למנהל אגף המידע ברשות עורר ביקורת. טושינסקי הפכה גם לאחראית על משאבי אנוש וחטיבת השרות תחומים שבקיאותה בהם אינה מספקת והנה לפנינו רשות שמתנהלת בחוסר סדר בלשון המעטה. הרשות הייתה אמורה לדאוג לפרישה מוקדמת של כ-200 עובדים, בפועל פרשו רק 50 וההסברים כמובן רבים וחלקם תלושים לחלוטין מהמציאות.

      הרשות במתכונתה החדשה אמורה לספק קרקעות זמינות לבניה באזורי ביקוש ובפריפריה ולתרום להורדת מחירי הדיור. זו הרי ההבטחה הקדושה של נתניהו ויאיר לפיד לציבור במטרה "להקל על זוגות צעירים" שנדרשים כיום ל-132 חודשי עבודה כדיי לקנות את דירתם הראשונה. הרשות עושה מאמץ גדול מבעבר לעמוד בהבטחה אבל עדיין שחרור הקרקעות לבניה נעשה במשורה. ההתנהלות הבירוקרטית האינסופית עד שפיסת קרקע לבניה משתחררת יוצרת מחסור בדירות ועליית מחירים בכל המדינה. לא פחות מכך תמוהה הגישה של הרשות להשיג מחירים גבוהים ככל שניתן מיזמים. מחיר הקרקע הגבוה משליך ישירות על מחיר הדירה גם כאשר מדובר בפריפריה. במקום להוזיל את מחיר הקרקע ובמקביל לדרוש בתנאי המכרז בניה מהירה שעונש על אי ביצוע בצידה, המנהל פועל באיטיות מעצבנת. יתכן בגלל שחלק מפקידיו אינו מוכשר ובוודאי לא יעיל.

      אורי שני ממתין בצד

      עפ"י החלטות ממשלה הרשות הייתה צריכה להעביר את נושא פיתוח הקרקע (להוציא פרויקטים גדולים במיוחד) לרשויות המקומיות. גם הליכי התכנון היו צריכים לעבור לרשויות (להוציא תוכניות ענק) או למשרד השיכון. נכון להיום שני סעיפים אלה נשארו בידי הרשות בניגוד להחלטות הממשלה ואין ספק שהם תורמים לסרבול בפעילות ולהאטת הבניה. מי שציפה שהרשות תזרז ותתרום להוזלת מחירי הדיור טעה.

      עולה מכך שגם רפורמה שהחלה ב-2009 ונמשכת ארבע שנים לא הועילה במאומה לשוק הדיור כשמחירי הדיור עלו בכ-30% בארבע השנים שחלפו. מעבר להיווצרות בעיה כלכלית- חברתית שפוגעת במרקם האנושי בישראל וגולשת גם לבעיות של הגירת צעירים, דיור בשכירות יקרה, חוסר שביעות רצון, נראה ששלטון הפקידים ברשות מכתיב מחירי דיור גבוהים והכל תוך חוסר סדר פנימי.

      תמוה שנתניהו ולפיד לא הופכים את המנהל ומבהירים לליברמן שאם לא יחול שינוי דרמטי בשיווק קרקעות ובפעילויות הרשות הוא יודח מתפקידו. תמיד אפשר להביא את אורי שני לרשות במקום ליברמן.

      ד"ר מיכאלה אלרם, מרצה לשיווק ואסטרטגיה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה.