פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מהן זכויות נפגעי תאונות עבודה?

      לאור התגברות המודעות לתאונות עבודה מסביר עו"ד אייל פייפר מהן זכויות הנפגעים בתביעות מול הביטוח הלאומי

      נתוני המומנה על הבטיחות העבודה מעלים כי ענף הבנייה וענף התעשייה מובילים את רשימת העסקים בהם נגרמות תאונות קטלניות, בהן נפצעים עובדים רבים באורח קשה ואף מתים. בחודשים האחרונים היינו עדים למספר תאונות קטלנית בענף הבניין בהן נפגעו עובדים, ביניהן התחשמלות של שני פועלים בניין בחודש אוגוסט ברעננה, התחשמלות נוספת ברעננה בחודש ספטמבר ומקרה נוסף באוקטובר בגבעת חן. בשנת 2012 לדוגמא נהרגו 38 עובדים בענף הבניין.

      מהן הפגיעות השכיחות בענף זה?

      אחת הפגיעות השכיחות בענף זה היא פגיעת הראש. פגיעת ראש עשויה לגרום למספר נזקים אשר חלקם קטלניים ביותר. כך,למשל, עשויה הפגיעה לגרום לאבדן הזיכרון, דימומים תוך מוחיים, דיכאונות, הקאות וסחרחורות. לפגיעת ראש מתלווים גם מצבים פוסט טראומטיים קשים, ובהם דיכאון קשה עם פגיעה קוגניטיבית קשה. פגיעות נוספות עשויות להיות פגיעות בגב, נזקים בצוואר, נימולים בכפות הרגליים והידיים.

      מהו השינוי במגמת ההכרה בתביעות לנכות מעבודה מול המוסד לביטוח לאומי?

      למרות הפגיעה הקשה בעובדים אלו, עד לאחרונה התקשו מגישי תביעות רבים לתביעות נכות בעבודה לקבל אחוזי נכות בשל פגיעות אלו. המוסד לביטוח לאומי סירב להכיר במצבם הקשה ולפסוק להם אחוזי נכות. אולם לאחרונה ניתן לראות מגמה שונה במוסד לביטוח לאומי. תביעות רבות המוגשות,למשל, בשל פגיעות ראש זוכות להיות מוכרות, ובעקבות כך אחוזי הנכות שנפסקים לתובעים גבוהים יותר.

      גם פגיעות פוסט טראומטיות קשות מקבלות כיום מענה, והמוסד לביטוח לאומי נדרש כיום לבדוק את יכולתם העתידית של הנפגעים להמשיך ולעבוד, את משך הטיפול הניתן להם, את השפעת הטיפול עליהם ואת מידת הצלחתו, דבר שלא נבדק בעבר.

      דוגמאות לשינוי המגמה בפסיקת אחוזי נכות

      לא אחת נוצר מצב בו קופחו תובעים רבים במהלך תביעותיהם לאחר שנפגעו פגיעות קשות, אולם כיום קיים שינוי במגמה. אחת הדרכים הייתה להכיר באחוזי נכות זמניים למי שנפגעה פגיעה קשה, או לחלופין לפסוק לנפגע אחוזי נכות נמוכים מאילו שמגיעים לו בפועל. באחד המקרים בהם טיפל המשרד נפגע ק' בתאונת עבודה. ק' נפל מסולם מגובה רב תוך שהוא נחבל בין היתר מראשו. כתוצאה מהתאונה ק' התקשה לתפקד, החל לסבול מכאבי ראש קשים שהקשו עליו את התפקוד, נקלע לקשיי ריכוז, עייפות, עצבנות, ירידה בהערכה העצמית, וכן בעיות קוגנטיביות קשות.

      תביעתו של ק' אשר הוגשה בשנה שעברה נקלעה בקשיים אך תביעתו אושרה וק' זכה בנכות של 25%. אמנם ק' לא קיבל את אחוזי הנכות בקלות, ואף ניאלץ לפנות לוועדת עררים על מנת להכיר באחוזי הנכות שמגיעים לו בעקבות התאונה, אולם בסופו של דבר נכותו של ק' אושרה והוא זכה לקצבת נכות על סמך 60%

      מקרה אחר אשר הסתיים לאחרונה מאשש את שינוי המגמה בקביעת נכויות. מדובר במקרה בו העובד, מ', נפגע בתאונה בשנת 2003 במהלך שהותו באתיופיה. כתוצאה מהתאונה נפגע מ בראשו אך במשך שנים רבות הצליח מ' לתפקד בצורה מצוינת והיה עובד שעות מרובות.

      אולם בשנתיים האחרונות מ' לא הצליח לעבוד ולתפקד. בשל בעיותיו הרפואיות הרבות ובהן בעיקר אבדן הזיכרון, וכן תגובה פוסט טראומטית קשה. מ' נאלץ להפסיק לעבוד והגיש מ' תביעה להכיר בנכות כללית למוסד לביטוח לאומי. כל תביעותיו למוסד לביטוח לאומי נדחו.

      במרץ 2013 הגיש מ' ערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי האחרונה, אשר סירבה להכיר בבעיותיו הנוירולוגיות השונות. רק לפני כשבועיים אושרו תביעתו לקצבת נכות כללית, והוכרה לראשונה מזה שנתיים פגיעתו הנוירולוגית כתוצאה מהתאונה.

      רופא המוסד לביטוח לאומי בוועדת עררים הפך את החלטות קודמיו, וקבע כי כאבי הראש וכן בעיות הזיכרון הינם תוצר אורגני של התאונה ושל האירוע הטרמאוטי אותו עבר. התוצאה הייתה כי לראשונה מזה שנתיים תוקן חוסר הצדק שנעשה לתובע. את שינו המגמה ניתן לראות גם בתגובות הפוסט טראומטיות.

      לנפגע חשוב לקבל אחוזי נכות גבוהים ככל האפשר בוועדות הרפואיות. ככל שנקבעים לנפגע אחוזי נכות גבוהים יותר, הקצבה לה יהיה זכאי תגדל, והפיצוי מחברת הביטוח אשר מבטחת את המעסיק יגדל גם כן.

      עו"ד אייל פייפר, מומחה לתביעות מול חברות הביטוח וביטוח לאומי.