פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לידיעת לפיד: 20 אלף דונם מהקיבוצים פנויים להפשרה

      ישראל עוז, ראש מטה הסדר הקיבוצים: "החזרנו למדינה 20 אלף דונם אבל לא נעשה בהם דבר - הם עומדים כאבן שאין לה הופכין". רק 2 מתחמים שווקו ב-2 עשורים

      לידיעת שר האוצר יאיר לפיד ושר השיכון אורי אריאל: רשות מקרקעי ישראל מחזיקה בבעלותה ובשליטתה המלאה, זה קרוב לשני עשורים, 20 אלף דונם פנויים באזורי הביקוש הבוערים והמובהקים - אבל לא עושה בהם מאומה.

      אדמות קיבוצים (גלובס)

      עד היום לא נבנתה ולא שווקה אף דירה אחת על השטחים הנרחבים הללו, ורק בשטחים מועטים מאוד קידמה רשות המקרקעין תכנון. קרקעות אלו, פעם אדמות חקלאיות של עשרות קיבוצים שהתיישבו על האדמות לפני קום המדינה, הועברו למדינה כחלק מהסדרי מחיקה ופריסת החובות, במסגרת הסדר הקיבוצים המשלים שנחתם סופית ב-1996.

      לתשומת ראש רשות המקרקעין בנצי ליברמן ועובדיו: מערכת שלא הייתה מסוגלת לעשות כלום 20 שנה - אולי אין כל סיבה להשאיר בידיה את הכוח ואת מונופול השליטה בעתיד מצוקת הנדל"ן של ישראל.

      השבוע העביר ישראל עוז, ראש המטה לביצוע הסדר הקיבוצים, מכתב לשרים, עם עותקים לרשות המקרקעין, לאוצר ולבנקים שהיו שותפים להסדר הקרקעות: "בהסדר הקיבוצים המשלים השיבו עשרות קיבוצים מאזור נהריה בצפון ועד קרית גת בדרום, 20 אלף דונם למינהל מקרקעי ישראל. שטחי ההשבה היו מיועדים לבנייה למגורים, מסחר, תעשייה ותיירות. מאז השבת האדמה למדינה בסוף שנות ה-90 וראשית שנות האלפיים ועד היום, לא שווקה אף יחידה אחת, למעט דונמים בודדים בשוליים".

      מדובר כאמור בקרקעות שמצויות בלב אזורי הביקוש, בעלי פוטנציאל לעשרות אלפי יחידות דיור בגבולות הקרובים ביותר למקומות המשוועים ליחידות דיור כמו חיפה, טבעון, קרית אתא, טירת הכרמל, הקריות, נהריה, חריש, חדרה, בקעה אל גרבייה, כפר סבא, בת חפר, צור יגאל, רמלה, עתלית, בנימינה, ראש העין ועוד ועוד.

      השטחים עומדים בשיממונם כבר הרבה שנים. אבל שני מתחמים דווקא כן שווקו. תיאור שתי העסקאות הבודדות והקטנות הללו, המופיע במכתבו של עוז, מוכיח ביתר שאת עד כמה התקבעה כאן השיטה המעוותת שתוצאתה אחת: המשך התייקרות מחירי הדירות.

      כותב עוז: "השטחים עומדים שנים רבות כאבן שאין לה הופכין. רק שני שטחים שווקו. האחד באזור משמרות, כמה עשרות יחידות צמודות קרקע, והאחר בצומת קסם בראש העין. התכנון בצומת קסם נעשה ע"י עיריית ראש העין, הקיבוצים חורשים וגבעת השלושה ומטה הסדר הקיבוצים. המינהל, בלחץ הפרקליטות, ובניגוד לעמדת מטה הסדר הקיבוצים, שיווק את מתחם קסם בנזיד עדשים. הרוכש מכר מיידית חלק מהמתחם לגורם אחר (כיסה כמובן את כל הוצאותיו), ועד היום לא נבנתה אף לא דירה אחת במתחם שהיה מיועד ל-1,100 יחידות דיור ואלפי מטרים מרובעים של שטחי תעסוקה ומסחר".

      הסיפור התפרץ באמצע שנות ה-80. הקיבוצים, רובם ככולם למעט בודדים חזקים, נכנסו למשבר כספי עמוק, שאיים על המשך קיומם ועל יציבות הבנקים, בעיקר הפועלים ולאומי ובפועל גם כל האחרים, שנהגו משך שנים רבות לתת להם, גם "לדחוף" להם, אשראים בלתי מוגבלים, להשקעות ריאליות ולהשקעות מסיביות בבורסה, בהנחה שהמדינה-המפלגה-ההסתדרות ערבות לחובות הבנקים שנאמדו באותה עת בכ-15 מיליארד שקל.

      בסוף 1989 נחתם הסכם משולש בין התנועות הקיבוציות, הבנקים ומשרד האוצר, למחיקה ופריסה מסיבית של חובות. כמה שנים אחר כך התברר שההסכם היה שטחי מדי ונועד רק להסיר את האיום מדוחות הבנקים, והסדר חדש, הסדר הקיבוצים המשלים, החל להתגבש עד שנחתם כאמור ב-1996 (וכלל בסופו גם העברה למדינה של 25% ממניות הקיבוצים בתנובה).

      בהסדר נקבע כי בניגוד לקיבוצי הפריפריה, שלהם נמחקו כל חובות המיליארדים, הרי "קיבוצי הנדל"ן" האלה השוכנים באזורי הביקוש, שנותרו בלי יכולת החזר גם אחרי מחיקות של מיליארדים, ישיבו קרקעות חקלאיות למינהל, תמורת פיצוי המתייחס לשווי הקרקע. סוקרים ומתכננים נפרסו בארץ, זיהו וסימנו שטחים "טובים" לבנייה למגורים, מסחר, תיירות, תעשיה ועוד.

      תוכניות השיווק היו אדירות, ואחרי ויכוחים מרים נקבע כי 27% מתמורות שיווק המקרקעין יעברו לבנקים ולחשב הכללי באוצר, בגין חלקם במחיקת החובות. הבנקים יקבלו 65% מזה והאוצר 35%. היתרה הייתה אמורה לעבור לקופת המדינה, באמצעות מינהל מקרקעי ישראל. כל הקרקעות הושבו למינהל ומאז, כאמור במכתב עוז: "השטחים עומדים כאבן שאין לה הופכין".

      "צוות 90 הימים לא היה אמור לדון בהתחדשות העירונית"

      צוות 90 הימים ושר האוצר יאיר לפיד סופגים בימים אלה ביקורת על כך שתוכנית הדיור הלאומית מתמקדת בשטחים הפתוחים ולא בבנייה במתחמים קיימים, אולם מתברר כי מלכתחילה היה אמור הצוות לדון רק במתחמים פתוחים. גורם בכיר באוצר אישר ל"גלובס" כי "לצוות 90 הימים כלל לא היה מנדט לדון בהתחדשות העירונית. הנושא הועלה בישיבות על ידי גופים שונים ולכן ראו לנכון חברי הצוות להוסיף גם אותו למסמך ההמלצות שהוגש לשר האוצר". עוד הוסיף אותו גורם באוצר כי "להמלצות אלו אין קשר לתוכנית הדיור הלאומית".

      עם הגופים שנפגשו עם צוות 90 הימים במהלך תקופת עבודתו נמנים גם החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין ונציגי מכון דש"א. ל"גלובס" נודע כי בפגישה של אנשי הצוות עם נציגי הארגונים ב-7 באוקטובר הוצגה תוכנית שפירטה מדוע ראוי שתוכנית הדיור הלאומית והחברה הממשלתית החדשה יתמקדו במרקמים בנויים ובהתחדשות עירונית ולא בשטחים הפתוחים. לדברי נציגים שנכחו בפגישה, אנשי הצוות הביעו עניין בתוכנית ואף ביקשו מסמך מפורט. המסמך גובש והועבר לצוות 90 הימים לפני יותר משבוע. אולם לפני כמה ימים הופתעו מנסחי המסמך לגלות כי המלצות הצוות התעלמו מהעניין.

      ענת הורוביץ הראל ממכון דש"א: "אנו מופתעים שנושא ההתחדשות העירונית נדחק לשולי ההמלצות. ביוני 2013 קבעה הממשלה מטרה להפוך את ההתחדשות העירונית בתוך עשור לאמצעי מרכזי לבניית דירות חדשות באזורי ביקוש, ולכן היה מתבקש כי פרויקט הדיור הלאומי יתמקד בקידום תחום ההתחדשות עירונית".

      המלצה: ליטול קרקעות מקיבוצים לבניית דירות