טבע שוקעת בדרך למשבר

כשנה וחצי כיהן ג'רמי לוין כמנכ"ל טבע ובתקופה זו השיגה מניית טבע תשואת חסר של 25% מול מדד מניות התרופות של בורסת ניו יורק. לצד תשואת החסר שמכעיסה את בעלי המניות, חלקם, כמו יו"ר טבע, פיליפ פרוסט, יושבים בדירקטוריון החברה, החשש מהתחרות בתרופה האתית היחידה של טבע – הקופקסון, יצרו מתח בין לוין לדירקטורים. הקופקסון היא תרופה שאחראית לחלק גדול מרווחי טבע שעלולה להפוך לגנרית (ניתנת לחיקוי עם פקיעת פטנט), מהלך שיפגע קשות ברווחי טבע.

ג'רמי לוין, איש ניהול מקצועי שהגיע מחברת תרופות גדולה "בריסטול מאיירס" נקלע לסיטואציה קשה. החוב הפיננסי של טבע, לאחר מסע רכישות ענק בשנים 2003-2011, תפח לכ-12.4 מיליארד דולר. החשש מפגיעה ברווחיות הקופקסון וביטול התכנית האסטרטגית של מנכ"ל טבע הקודם, שלמה ינאי, יצרה לחץ זמן על תפקודו של לוין ועל יכולתו ליישם תכנית אסטרטגית משלו. לוין בנה אסטרטגיה שבסיסה רצון לפתח מולקולות חדשות על בסיס תרופות קיימות ומיקוד בפעילות תוך רכישת תרופות חדשות לסל השיווק של טבע.

לוין ביצע שינויים מהותיים בשכבת המנהלים הבכירה של טבע והביא מנהלים חדשים מחברות בחו"ל במטרה לארגן את טבע כדמותו. טבע אינה מורגלת בשינויים גדולים בניהול עוד מימי אלי הורביץ ז"ל כמנכ"ל ובהמשך כיו"ר. הפיאסקו של פיטורי 800 מעובדי טבע ולחיצת היד המתוקשרת עם עופר עיני מאבחן את חוסר המוכנות של טבע להתמודד מול שינויים מהותיים. דבר זה בולט במיוחד לנוכח הבדלי המנטליות הקיימים כיום בדירקטוריון טבע שמורכב בחלקו מדירקטורים שבאים מתרבות ניהול אמריקאית לפיה חברה נמדדת במאזן, בדיבידנד וכמובן בתשואת המניה. "מניית העם" אינה עוד מפעל ציוני תעשייתי מוצלח אלא חברה שחייבת להניב תשואה. עם גישה זו אפשר לחיות בשלום ולשלב בין ישראליות לתשואה רק שללוין בסיטואציה הנוכחית הלחוצה לא היה סיכוי להצליח.

פיטורי לוין מעוררים סימני שאלה קשים על התנהלות דירקטוריון החברה כולל הדירקטורים הישראלים כמובן. כשלוין מונה כבר היה ברור שטבע נכנסת לתקופה קשה שתביא לפיטורי עובדים, פגיעה אפשרית בהכנסות בגלל הקופקסון (תרופת הדגל לטיפול בטרשת נפוצה), צורך לשרת חוב ובנוסף הפסד במשפט בארה"ב שגרם תשלום פיצוי בסך 1.5 מיליארד דולר על השקת תרופה גנרית בסיכון.

בעיות אלו היו ידועות לפיליפ פרוסט וחבריו שהביעו, לאחר פיטורי לוין, מחוייבות להמשך התמיכה באסטרטגיה העסקית שלו...האם חברי הדירקטוריון "מכריחים" את המנכ"ל החדש הבא (ארז ויגודמן ממכתשים? מנכ"ל מחו"ל? מנהל מהחברה?) ליישם את האסטרטגיה של לוין? מוזר בהנחה שהמנכ"ל החדש כשימונה ירצה, אולי, ליישם אסטרטגיה חדשה ושונה. האם חיים הורביץ, גליה מאור, אמיר אלשטיין, דן זיסקינד, פיליפ פרוסט, דן פרופר חברי דירקטוריון טבע יכולים במצב הקיים להיות "מחוייבים" לאסטרטגיה של לוין או שמדובר בסוג של מלל נימוסי דיפלומטי (מיותר) להיפרד מלוין בכבוד? הרושם המתקבל הוא של התנהלות מבוהלת ולא ממוקדת מצד דירקטוריון טבע וזו תופעה מדאיגה מבחינת המשקיעים מקרב הציבור ובוודאי אצל הגופים המוסדיים. אם ישנה "מחוייבות" מדוע לוין פוטר? יתכן שנדרש להתפטר לנוכח דירקטוריון שחושש לעתיד טבע בניהול לוין? תעלומות רבות לפנינו.

הממשל התאגידי של דירקטוריון טבע מעורר כאמור תהיות לאור התנהגות החברה. טבע צריכה לשרת חוב פיננסי ולהציג ביצועים טובים יותר במנייתה כולל בחלוקת דיבידנדים. החברה חייבת להתייעל ולהתמקד במוצרים ושווקים צומחים.

מדובר במשימות מורכבות, כולל כמובן התייעלות שמשמעותה פיטורי עובדים. הדירקטור אלשטיין צוטט – "טבע זקוקה למנהיגות נחושה ואפקטיבית שלוין לא סיפק". פיליפ פרוסט צוטט – "לוין עוזב בשל חילוקי דעות עם הדירקטוריון על יישום ההתייעלות". ברור מציטוטים אלה שמספר מפוטרי טבע יהיה משמעותי. ההתייעלות תועיל למאזן סעיף ההוצאות של החברה אבל לא תביא מהפך אמיתי משמעותי. כשאין עוד תרופת בלוקבאסטר כמו הקופקסון הפיטורים לא ממש יושיעו. כבר היום בנק ההשקעות האמריקאי, ג'יי.פי מורגן חתך את ההמלצה לאג"ח טבע וקבע "שנזילות החברה מדאיגה".

קיימת אפשרות שטבע תתחיל למכור חטיבות מהחברה בעידן שאחרי לוין בעוד מספר חודשים לאחר שהרוחות יירגעו. המשימה המרכזית שעומדת בפני פרוסט וחבריו היא להרגיע וכמובן למצוא את מנכ"ל חדש רציני. המנכ"ל החדש ימצא מעליו דירקטוריון אגרסיבי ומודאג עם תרבות ניהול שתדרוש תשואה ורווח בכל מחיר. תפקיד מנכ"ל טבע נחשב בעבר לשיא קריירה לכל מנהל לא בטוח שכך יהיה בעתיד.

ד"ר מיכאלה אלרם, מרצה לכלכלת ישראל במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה.