נשיא חדש-ישן נבחר לבורסת היהלומים הישראלית, וכבר ביומו הראשון בתפקיד הוא נדרש להכריע לאן פניו מועדות. מצבו של ענף היהלומים בארץ, כמו גם בעולם עומד בפני צומת דרכים, בין אם לאור הירידה המשמעותית ברווחיות ובין אם לאור חוסר ההשקעה בתעשיית היהלומים הישראלית. אין ספק שאת המצב בו יהלומנים בכירים בוחרים למקם את מפעליהם במדינות אחרות ומשיקולים עסקיים צריך לשנות.
המפתח לשיקום תעשיית היהלומים מתחיל בחיזוק התעשייה עצמה
לזכותו של שמואל שניצר יש לזקוף את הידע העצום שצבר, הן כנשיא הבורסה לשעבר, הן בעסקיו הפרטיים והן מעצם היותו בנו של משה שניצר, מוותיקי הענף ומי שהקדיש את מרבית שנות חייו לקידום ענף היהלומים בישראל, וראוי להזכיר שעשה זאת בהצלחה רבה.
אין עוררין כי המפתח לשיקום תעשיית היהלומים מתחיל בחיזוק התעשייה עצמה. בזמן שהעולם כולו נוהר לדובאי כמרכז סחר עולמי, לא נותר אלא להעצים את התעשייה המקומית של ליטוש יהלומים ובכך למשוך עסקאות בהיקפי ענק לזירה הישראלית.
מעבר להכנסה העצומה שתרוויח המדינה במסים, מדובר בזריקת מרץ חשובה לכלל העוסקים בענף ולאפשרות היחידה שלנו לשמור על מעמדה של ישראל בתעשיית היהלומים הבינלאומית. חוששני שכל בחירה אחרת תוביל את הענף כולו למקומות לא טובים. בשנתיים האחרונות אני מוביל מערכה אל מול כל הגורמים הרלוונטיים ובכלל זה ממשלת ישראל לקידום רעיון הקמת פארק תעשיית יהלומים שייתן מענה לאמור לעיל.
על הנשיא הנבחר להציב בפני החברים שזה עתה נתנו בו אמון, שורה של יוזמות ומהלכים אשר יחד עם התאחדות תעשייני היהלומים יחזקו את תמיכתם של הבנקים ויביאו את תמיכתה של הממשלה, שבאופן עקבי ממאנת להבין את הפוטנציאל העצום הגלום בתעשיית היהלומים. שלא יהיה ספק שיוזמות אלו ימצאו בי שותף מלא להשגתן.
שוו בנפשכם, אילו יכולנו לפתוח את התעשייה כך שהציבור החרדי יוביל את העיסוק היומיומי בליטוש, כך פתרנו לא רק בעיות פיננסיות של המשק הישראלי, אלא גם בעיות חברתיות מהותיות שעומדו על סדר היום הציבורי.
הכותב הוא אברהם (בומי) טראוב נשיא התאחדות תעשייני היהלומים ונשא לאורך שנים בשורה ארוכה של תפקידי ניהול בכירים בבורסת היהלומים ובמכון