במשך שנים נרמסו זכויותיהם של עובדים והם היו חשופים לפגיעות שונות ומשונות, גל החקיקה האחרון העובר בשנים האחרונות על משק העבודה הישראלי אכן מצמצם מאוד את האפשרות לפגוע בעובדים ומגן עליהם, אולם במקביל, הוא הופך כל מעסיק לחשוד מידי, מצר את צעדיו ויוצר קשיים אמיתיים להפעלה מוסדרת של עסק. בעוד שעסקים גדולים וחברות ענק מצוידים במנגנון המאפשר להם להתמודד עם הקשיים הללו, החוקים והמגבלות בתחום יחסי העבודה הופכים את הרצון של יזמים ישראליים להקים עסק קטן עד בינוני לכמעט בלתי אפשרי.
מי יפצה את המעסיק?
אחת הדוגמאות הבולטות לחקיקה כזו הוא נושא חופשת הלידה, עליה המעסיק אמנם לא משלם אבל הוא איננו מפוצה על תקופות חפיפה של העובדת ומחליפה. בנוסף משלם המעסיק בזמן חופשת לידה את דמי הפנסיה של העובדת שבחופש, במקביל כמובן לתשלום הפנסיה של מי שמחליף אותה. דוגמאות נוספות הן חוק שעות עבודה ומנוחה, כמו גם הקושי של מעסיק לפטר מועסק שברור שאיננו מתאים (החובה לקיים שימוע) ועוד.
רק לאחרונה התפרסם פס"ד שקבע כי מועמדת לעבודה שהייתה בהריון, ניסתה "להפיל בפח" מעסיקים על מנת שאלו לא יקבלו אותה לעבודה (עקב הריונה) כך שתוכל לתבוע אותם. הפעם נתגלתה כוונתה החמורה, והפרשה הסתיימה בפסיקה כנגד העובדת הפוטנציאלית, אבל כמה מעסיקים הגיעו להסדרים ושילמו פיצויים על מנת שלא להגיע לבית משפט ולשמור על שמם הטוב
וכאילו לא די בזאת, על שולחנה של הכנסת מונחים עשרות הצעות חוק, ביניהן הצעת חוק שהוגשה לאחרונה המציעה לפצות עובדת הנדרשת לצאת לשמירת הריון חלקית אין ספק כי הצעת החוק טובה וראויה אך היא איננה מפרטת מי יפצה את המעסיק בגין ההוצאה הנוספת . מה יעשה מעסיק קטן שעובד הודיע לו כי האו מבקש לצמצם את שעות עבודתו, ולקוחותיו עדיין דורשים טיפול מלא? מי מפצה אותו על הנזקים? המדינה מכירה ובצדק בזכויותיו של העובד, אך מי ידאג למעסיק ?
הגיע הזמן כי מדינת ישראל תעודד את חוק יסוד: המעסיק, לפיו בגין כל הטבה שניתנת לעובד יינתן למעסיק מענה שיאפשר לו לנהל את עסקיו בדרך הטובה והרווחית ביותר, מבלי לפגוע בזכויות העובדים, אך גם מבלי לפגוע בזכויותיו כמעסיק ובעל עסק.
הכותב מנהל משרד עו"ד העוסק בליטיגציה אזרחית ובדיני עבודה.