הנתון שפורסם ע"י משרד הפנים לפיו רק 6% מהדירות שאושרו בוד"לים בשנתיים האחרונות הן דירות קטנות לזוגות צעירים לא באמת הפתיע אף אחד בתחום הבנייה והנדל"ן. כמו בכל דבר, הכסף מדבר, או במקרה הזה לא מדבר- כי ליזמים בדרך כלל לא כדאי לקדם בנייתן של דירות קטנות.
מעדיפים תשואה גבוהה
היזמים מעדיפים בדרך כלל לבנות דירות גדולות יותר אשר ימכרו במחירים גבוהים יותר וייתנו להם תשואה טובה יותר על כל יחידת דיור. דירות בנות 2-3 חדרים הן בדרך כלל דירות זולות יחסית לשאר הדירות בפרויקט ומושכות גם אוכלוסייה יחסית חלשה יותר.
חוק הוד"לים ניסה לעודד בניית דירות קטנות לזוגות צעירים שאינם יכולים להרשות לעצמם רכישת דירות גדולות, אך גם זוג צעיר מסתכל שני צעדים קדימה. זוגות צעירים רוצים לרכוש דירה של לפחות 4 חדרים תוך הסתכלות על התרחבות המשפחה העתידית ולהימנע ממעבר דירה בטווחים קצרים עם כל העלויות הכרוכות בכך לרבות מס רכישה, עלויות הובלה נוספות וכו'.
החוק יתפוס שיניים ויהפוך ישים רק במידה וייכפה על ועדות התכנון והבנייה המקומיות לאשר היתרי בנייה ליזמים בכפוף לתכנון אחוז ניכר של דירות קטנות בפרויקט, תוך מתן הטבות והקלות ליזם. הקלות אלה יכולות לבוא לידי ביטוי בעלויות הפיתוח והיטלי ההשבחה, או בתיעדוף ההליך וקידומו של היזם בוועדות התכנון והבנייה של העירייה. כך יישום החוק יהיה טוב גם ליזם וגם לקהל הלקוחות.
מאז המחאה החברתית בקיץ 2011 מנסה הממשלה להתערב בכשל הנדל"ני בישראל שיצר מחסור גדול כל כך של דירות חדשות ובעקבות כך עליית מחירים דרמטית. הצפת השוק בדירות חדשות, מעל 25 אלף לפי הדו"ח, היא מהלך חשוב, אך בלי כיוון השוק, הכנסת רגולציה של הקלות והטבות לטיפול במחסור של דירות בגודל מסוים או באזור מסוים, לא יהיה פתרון מספיק לבעיה.
הכותב הוא גל קסטל, מנהל השיווק של חברת הבנייה 'ארזים' (ג.י.א)