דמוקרטיה, "שלטון העם", היא שיטת ממשל שבה יש לאזרחים יכולת להשפיע על המדיניות הציבורית באופן חוקי. הם יכולים לעשות זאת, לדוגמה, באמצעות הבעת דעות בפומבי, הצבעה בבחירות, התמודדות בבחירות או הצטרפות אל מפלגה המתמודדת בהן. ישראל מתאפיינת כדמוקרטיה ייצוגית, שהיא שיטת ממשל דמוקרטית, בה מפעיל העם את ריבונותו באמצעות נציגים הפועלים בשמו. הנציגים לא מבטאים את רצונם של הבוחרים באופן ישיר, אלא מקבלים את הסמכות לפעול על פי הבנתם וראות עיניהם. במדד הדמוקרטיה העולמי, מדורגת ישראל במקום ה-36 עם ציון של 7.53 מתוך 10 ומתאפיינת כדמוקרטיה "פגומה". חלק יסודי בדמוקרטיה עוסק בריבונותה כאשר בדמוקרטיה מלאה הריבונות נאכפת בצורה שווה על כלל הציבור.
עוסקים בהישרדות
שורה של גורמים, נסיבות, תרבות ובינוניות שלטונית, גרמו למצב שבישראל השלטון איננו מייצג את העם. מדינת ישראל אינה באמת דמוקרטיה כי הריבונות שלה מתקיימת רק מול האזרחים הפשוטים והלא מאורגנים. הדברים באים לידי ביטוי לדוגמה בחוסר היכולת הממשלתית לנהל תהליכי התייעלות ולכפות החלטות ברוב החברות הממשלתיות ובמגזר הממשלתי בכללותו. לאזרחים אין כמעט שום השפעה על הרכב המפלגות. בהתאם, אין קשר בין הנציג לאזרח. הוא לא חייב לו דבר וחצי דבר. כנסת ישראל היא שיאנית העולם בהצעות חוק פרטיות. בשנים האחרונה הוגשו כ- 12,300 הצעות, פי 7 מאשר בבריטניה-ערש הדמוקרטיה. רק כ-5% מהצעות החוק נכנסו לספר החוקים. כל ח"כ רוצה להבליט את ייחודיותו. מבזבזים את זמן הכנסת והממשלה ואת כספו של הציבור על הצעות סרק. השרים אינם נבחרים על פי כישורי הניהול שלהם והצלחותיהם בעבר אלא לפי התמיכה שהם סיפקו לראש המפלגה.
העדר אסטרטגיה- ההיסטוריון לידל הארט, אמר כי "באסטרטגיה, הדרך הארוכה והעקיפה היא לרוב הדרך הקצרה ביותר, כי היא מביאה תוצאות. גישה ישירה אל האובייקט מעייפת את התוקף, ומקשיחה את הגנת יריבו. גישה עקיפה מביאה להתרופפות המגננה, ומוציאה את האויב משיווי משקלו". ראו כדוגמא את הכישלון הקולוסאלי בה מאפיינת האסטרטגיה הממשלתית במאבק מול הנמלים, חברת החשמל, רשות שדות התעופה. שוק הדיור והעדר תחבורה ציבורית ראויה.
מטרתה העיקרית של הדמוקרטיה הוא שלטון העם. אי אפשר לממש זכות יסודית זאת באם מחילים את הריבונות רק על הרוב הבלתי מאורגן שלו, שקולו לא נשמע. התוצאה: הרוב נפגע מהותית וזה מרחיב את האי שוויון. תרבות השלטון הקלוקלת בישראל מביאה למצב שהפוליטיקאים עוסקים רוב הזמן בהישרדות. התוחלת של ההישרדות איננה גדלה ע"י שירות לציבור הרחב ועמידה בתוכניות וביעדים שנקבעו מראש, אלא על ידי ריצוי האינטרסים של קבוצות לחץ כלכליות. תהליך נפסד זה גורם להטיה מהותית של עקרונות הדמוקרטיה ולחלוקת מעוותת של משאבים שהאינטרס הציבורי נעדר ממנה. ראו כדוגמה את הטבות המס הגדולות שקיבלו חברות שיש להן לוביסטים. התיקון צריך להתחיל בפרוק השיטה הקיימת, וביצירת מתווה שמביא ערך לציבור ולמדינה. במתווה הנוכחי הפוליטיקאים הם השליטים. שליטים לא מייצגים את העם בדרך דמוקרטית, הם שולטים עליו.
ד"ר ישראל בוקסר, מרצה לכלכלה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה