מיסוי הרווחים הכלואים אינו חיובי בהכרח

בפתח הדברים יובהר כי רווחים כלואים הינם רווחים חוקיים המוחזקים בידי חברות שהמדינה נתנה להן הטבות מס. מטרת הטבות המס היתה שהחברות הללו תשקענה את רווחיהן הבלתי מחולקים במדינת ישראל ועל ידי כך תתרומנה ליצירת מקומות עבודה, להשקעות בנכסים ובפיתוח כלכלת ישראל. המדינה היתה בדעה כי כדי למשוך משקיעים יש לתת להם הטבות ולכן חוקקה חוק מיטיב שנקרא החוק לעידוד השקעות הון.

חוק זה עבר גלגולים רבים מאז לידתו. אחד התוצרים של החוק היה מצב בו על חברות שהחוק חל עליהן הוטל שיעור מס נמוך מאוד או פטור מוחלט, כל עוד הרווחים לא נמשכו מהחברות ולא חולקו כדיבידנד.לאורך השנים בחרו החברות לא לחלק דיבידנדים אולם הסתבר כי לא כל הרווחים אכן הושקעו בישראל ונמצאו דרכים חכמות ומתוחכמות להשתמש בהן ללא תשלום מס.

מצוקת המשבר הכלכלי והגרעון האדיר שהותיר שר האוצר הקודם יובל שטייניץ ואשר הוסתר במערכת הבחירות מעיני הציבור, מחייב כיום את האוצר לחפש בכל מקום מקורות הכנסה למימון הגרעון. אחד המקורות הראשונים והקלים ביותר היה להעלות את שיעורי המס על היחידים ועל החברות, בניגוד למדיניות ולחקיקה שהובילה להפחתתם בשנים האחרונות. במקביל נלחם האוצר בחברות הארנק והחליט להילחם גם ברווחים שלא חולקו בידי החברות מוטבות המס ושנקראים "רווחים כלואים".

בחקיקה נקבע כי ניתן לחלק את הרווחים הכלואים עד אתמול בחצות בשעורי מס מופחתים מאוד, שמשתנים בהתאם לשיעור הרווחים המחולקים. כמו בכל תהליך יש מי שמעדיפים לבצעו בצורה מסודרת ומתוכננת ויש מי שמשאירים את הביצוע לדקה התשעים. כך קרה שממש לפני פקיעת מועד ההטבות, החליטו מספר חברות לחלק את הרווחים הכלואים ולהעביר מס למדינה. האוצר קיבל אתמול ארבעה מיליארד שקל תשלומי חברות כטבע, צ'ק פוינט וכיל.

לא מובנת לי החגיגה הגדולה שחוגג האוצר בראשות השר לפיד. חגיגה מוזרה שנראית הזויה ובוודאי מוגזמת. סוגיית הרווחים הכלואים ידועה שנים רבות, דיונים לגביהם עוברים כחוט השני בכל הקדנציות. החלוקה הנוכחית שממלאת את קופת האוצר היא נקודתית ולא בטוח שהעתיד לא יוכיח כי יצא שכרו בהפסדו. האם משקיעים עתידיים במשק הישראלי לא יתבוננו באירוע הנוכחי בתהליך קבלת החלטות השקעה על ידם? מסופקני.

תשלומי המס המופחתים מרגיזים את הציבור, אולם זו טעות. שיעורי המס המפוחתים הם אמצעי בידי מדינות למשוך אליהן השקעות ולכן טוב שהם קיימים. יחד עם זאת החקיקה צריכה להיות מושכלת ולסמן מראש למשקיעים מתווה מס אשר אם הם לא יעמדו בו יחולו עליהם שיעורי מס רגילים. מתווה כאמור יכול שיכלול למשל השקעות חברתיות בערי פיתוח, השקעות בתשתיות לאומיות, השקעות באיכות הסביבה וכדומה.

הטבות לא צריכות להינתן רק כדי למשוך משקיעים אלא גם לרתום אותם לתרומה למדינה. סוגיית מיסוי הרווחים הכלואים מעלה שאלה מוסרית בתחום המיסוי והיא האם המדינה רשאית לפטור ממס או להקל במס על סקטורים מסויימים.

להבדיל אלף אלפי הבדלות, נניח שהמדינה תחליט להעניק שעור מס נמוך , 20% לדוגמה למלביני הון שחור. המדינה תקבל להערכתי הרבה מיליארדים, אך האם זה מוסרי והוגן כלפי אלו ששילמו מס כחוק כל ימיהם? לעיתים סוגיית הצורך בכסף מובילה להחלטות שהשפעתן בטווח הקצר חיובית ומזרימה כסף אך הטווח הארוך עלולה להזיק. סוגיית מיסוי הרווחים הכלואים היא אחת כזו.

ד"ר גד פניני, רו"ח, מרצה בכיר במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה