רבות מדובר על "חשיבותם ותרומתם של מגזר העסקים הקטנים למשק הישראלי" - כיצד הם מסייעים לכלכלה, ליצירת מקומות עבודה ותעסוקה, וכן מגדילים את הפריון במשק. יתרה מזאת, בכל מערכת בחירות נושא "עידוד העסקים הקטנים" תמיד עולה לכותרות ומספק נושאי דיון ושיחה בקרב עיתונאים, פרשנים, אנשי מקצוע וכמובן הפוליטיקאים (בהווה ובעתיד). ועם זאת, תמיד נראה כי בסופם של דברים הנושא נדחק לשוליים ומוצא את עצמו מחוץ לאג'נדה היומית של ממשלות ישראל והרשות המחוקקת. מדוע?
מי אחראי למצב?
נדמה כי לממשלה ולזרועות הביצוע המרכזיות שבה משרד האוצר ומשרד התמ"ת (ששונה לאחרונה באדיבותו של השר האחראי - למשרד הכלכלה) אין מניעים ומוטיבציה אמתית לשינוי ערכי, אמתי ויסודי בה. שר האוצר יאיר לפיד דיבר הרבה על חשיבות מגזר העסקים הקטנים בישראל ועל הצורך האקוטי לתמרץ אותו בתכניות שונות. בפועל, לצערנו, לא קרה כמעט דבר. למרות שמדובר בפוליטיקאים חדשים (לפיד ובנט) שנכנסו לאחר רוח מחאת הקיץ, ועם אידיאולוגיה סדורה, הם לא הצליחו להפיח חיים ולגרום ל"תחייה" חדשה בקרב המגזר שבו כה הרבו לדון ולספר בחשיבותו. בינתיים, כידוע, כולם מדברים על הרווחים הכלואים של חברות הענק, כגון: "טבע", "מפעלי ים המלח", "צ'ק פוינט" וחברותיהן, ושמו על "HOLD", את מגזר "העסקים הקטנים".
בנימה דומה, הכריזו בתחילת השנה שני הבנקים הגדולים במדינה הפועלים ולאומי, על הרחבת האשראי, מסלולי הלוואה ותמרוץ שונים למגזר העסקים הקטנים. הם אף הרבו לעשות, והקימו קרנות ייעודיות ומסלולי הלוואות מותאמים שיסייעו לאותם עסקים קטנים. הנקודה המצערת היא שהם "שכחו" להדגיש בכל אותם קמפיינים ומסעות פרסום כי קיימים דרישות קדם ואמות מידה שונות ומגוונות, בטרם ניתן להגיש מועמדות לאותם מסלולי קרנות והלוואות שהם הציעו.
לצערנו, בעוד רבים אוהבים ומרבים להעלות לדיון "ענייני וחשוב" את נושא "העסקים הקטנים", בפועל כפי שניתן לראות, לא נעשה דבר, ולעסקים הקטנים נותרות בעיות, אתגרים ומכשולים רבים. הנה כמה "על קצה המזלג": התמודדות עם לקוחות וספקים שלא משלמים בזמן (או בכלל), דמי ביטוח לאומי, מס הכנסה ומע"מ שעליהם לעמוד בהם בזמן (או שייקנסו בהתאם), ניהול עובדים ותשלום משכורות, התמודדות עם לחצי הבנק לרבות הגדלת האשראי ותשלומים שונים, תחרות מול עסקים גדולים וחזקים מהם (כדוגמת רשתות ארציות, וחברות בינלאומיות), וכמובן הניהול השוטף של פעילות העסק ביום-יום. וכאילו שלא דיי בכך הסטטיסטיקה המכאיבה גורסת (באופן גס) כי 9 מכל 10 עסקים לא מצליח לשרוד מעבר ל-5 שנות הפעילות הראשונות שלו. ועדיין, למרות כל האמור לעיל, נפתחים בישראל מידי שנה מאות ואלפי עסקים בתחומים ומגזרים שונים, מתוך הרצון והתקווה להצליח, להתפתח ולשגשג.
כדי להצליח (ולא רק לשרוד) פתיחה של עסק, דרושים מספר רכיבים וצדדים המדינה, נותן האשראי והיזם. כלומר: צד המדינה, צריך וראוי שיעניק סביבה עסקית תומכת ומעודדת צמיחה ופתיחה של עסקים. כיום, המדינה עושה זאת (בעיקר) באמצעות שני כלים מרכזיים: הלוואות בערבות מדינה, ומרכזי מט"י (המרכז לטיפוח יזמות) שנועד לעזור ולתת הכשרה מתאימה ליזמים בתחילת דרכם ובמהלכה. הצד השני נותני האשראי הבנקים. למרות שקיימות חטיבות ומחלקות שונות בסניפי הבנקים שמטפלות בעסקים הקטנים, הניהול השוטף והעבודה מולם (מצד בעלי העסקים) הוא "ניהול קשה" קשה לקבל אשראי, קשה לקבל הלוואות בתנאים נוחים ואף סבירים (משיהו הזכיר שעבודים, ערבים, בטוחות וערבויות?), וקשה לעבוד מול גוף כ"כ חזק בענף ריכוזי כל-כך. והצד השלישי היזם. ליזם יש לרוב חלומות, רצונות ומאווים אינסופיים שלצערנו (כפי שהסטטיסטיקה מאשרת) לא מצליחות לבוא ליידי ביטוי לכדי עסק רווחי ומשגשג היודע להתנהל נכון.
אז מה ניתן לעשות?
אף על פי שניתן להציע אפשרויות שונות ומגוונות, הנה כמה הצעות פרקטיות, שעם קצת רצון ואמונה מהגורמים המתאימים יכולות לעשות הרבה מאוד:
מצד המדינה להרחיב את גובה ההלוואות של "הקרן בערבות מדינה" ובמקביל להקל בתהליכי בקשות ההלוואה, וכן לאפשר פרישה נוחה וקלה יותר בהחזרי התשלומים שלה בעתיד עבור היזמים.
מצד נותני האשראי נותני האשראי המרכזיים, כאמור, הינם הבנקים. למרות שהם תומכים ומקיימים פעילות עסקית לא מועטה במגזר העסקים הקטנים, הם עדיין נמצאים הרחק ממיצוי הפוטנציאל האמיתי של לקוחותיהם העסקים. בעזרת גמישות וליווי עסקי צמוד יותר (שאינו מתרכז רק בביצוע או באי-ביצוע של פעולות טכניות בחשבון הלקוחות), הם יכולים לסייע בצורה קריטית להצלחת העסק. במקביל, ובהמשך לצד המדינה שצוין קודם לכן יש להכניס שחקנים נוספים ו"לפתוח" את השוק לתחרות למשל בקרב המוסדיים שיוכלו להעניק הלוואות ולהקים קרנות ייעודיות לכך. ניהול גמיש תוך הסתכלות ארוכת טווח מצד הבנקים מחד, ופתיחת שוק נותני האשראי מאידך יחוללו פלאים, לא פחות.
ולבסוף צד היזם. אותו יזם בעל חלומות ושאיפות לעסק משגשג ומצליח, חייב להשקיע בעצמו ברמה המקצועית ללמוד, להשתפר ותמיד להיות מוכן לקבל הערות ודעות מבחוץ, ובאותה נימה - לא לפחד להסתייע בגורמי מקצוע איכותיים ורציניים. יזמים רבים, לצערנו הרב, מאמינים בלב ובאמונה שלמה ש"הם יודעים הכי טוב מה טוב עבור העסק שלהם", ו"אף אחד לא יוכל לחדש להם", ורק לאחר שכבר מאוחר מידי הם מבינים שאולי היה כדאי לשמוע חוות דעת נוספת ואולי לקחת איש מקצוע מנוסה מהם בתחום הרלוונטי. כדי להמחיש ולסכם זאת, אני תמיד אומר ללקוחות שפונים לחברתנו "את/ה אולי יודע/ת הכי טוב בתחום העיסוק שלך (למשל בישול, עיצוב, אדריכלות, קמעונאות, יבוא/ייצוא וכד') אבל אין זה אומר שבתחום השיווק, ניהול הכספים, ניהול עובדים, או ניהול בכלל את/ה יודע/ת הכי טוב. ולמען הצלחת העסק שלך מומלץ תמיד לשמוע, לכל לפחות, מה יש לאיש מקצוע מנוסה ורלוונטי לומר ולהציע".
יהונתן סעדה הנו מנכ"ל חברת BDX המתמחה בפיתוח וקידום עסקים בארץ ובעולם