וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

פלוג: חשוב שהצמיחה תתחלק בצורה שוויונית

שירות גלובס

14.11.2013 / 8:58

קרנית פלוג הושבעה לנגידה. בנאומה קשרה בין חלוקה שוויונית יותר של הצמיחה לשיפור בכוח הקנייה והורדת יוקר המחיה. "לא נוכל להרשות לעצמנו שיעורי גירעון גדולים"

ד"ר קרנית פלוג הושבעה אמש (ד') לנגידת בנק ישראל, ופרטה בנאום ההשבעה שלה את המטרות שעומדות בפניה ואת הנושאים בהם היא מתכננת להתעמק במהלך הכהונה שלה. "המטרה העיקרית של הבנק הנה לשמור על יציבות המחירים", אמרה פלוג, וציינה כי "בשנים האחרונות מטרה זו מושגת בדרך כלל, אולם אל לנו לראות זאת כדבר של מה בכך. כולנו זוכרים היטב את ההשלכות של אינפלציה גבוהה על המשק הישראלי".

"בנק ישראל ימשיך לשמור על יעד האינפלציה, ולא פחות חשוב מכך, על אמון הציבור במחויבות הבנק ליציבות המחירים", אמרה פלוג.

פלוג אמרה כי "הספרות הכלכלית והניסיון ההיסטורי מראים, שבטווח הארוך יציבות המחירים היא תנאי הכרחי למשק משגשג וצומח. בהינתן יציבות המחירים, מגדיר החוק את המטרות הנוספות של בנק ישראל – לתמוך במדיניות הכלכלית של הממשלה וביציבות המערכת הפיננסית. נושאים אלו עומדים בראש מעיינינו כאשר אנו באים לקבל את החלטות המדיניות בבנק ישראל. כשם שעשה בשנים האחרונות, ימשיך בנק ישראל לתמוך בצמיחת המשק, תוך שמירה על יציבות המערכת הפיננסית בכלל, והבנקאית בפרט.

"עלינו להגדיל את קצב הצמיחה של הפריון במשק"

"בראש ובראשונה, עלינו למצוא את הדרכים להגדיל את קצב הצמיחה של הפריון במשק הישראלי", אמרה פלוג. "העובד הישראלי טומן בחובו פוטנציאל גדול, אולם התוצר לעובד אינו מצליח להדביק את זה של המשקים המפותחים ביותר, וכתוצאה מכך המשק אינו מצליח לאפשר לאזרחים רמת חיים כמו זו של אזרחי המדינות המתקדמות ביותר. עלינו למצוא את הדרך להגדיל את האטרקטיביות של ההשקעה במשק ולהגדיל את מלאי ההון; לשפר את הסביבה התחרותית בה פועל המגזר העסקי, ולהקטין את הנטל הבירוקרטי. עלינו להמשיך במאמץ להגביר את ההשתתפות בתעסוקה של אותם מגזרים המתאפיינים, עדיין, בשיעורי תעסוקה נמוכים. המגמות הדמוגרפיות הצפויות אינן תומכות בקצב צמיחה גבוה בשנים הבאות, ויהיה עלינו לפעול לקיזוז השפעתן של אותן מגמות על הצמיחה כדי להמשיך לצמוח בקצב משביע רצון.

"אין די בשיעורי צמיחה גבוהים; חשוב מאוד שפירות הצמיחה יתחלקו בצורה שוויונית יותר בין כל חלקי האוכלוסייה, כך שיתמכו בצמצום העוני ואי השוויון בחלקות ההכנסות. אנו רוצים בצמיחה מכלילה, שמחזקת את הלכידות בין קבוצות האוכלוסייה השונות ובתוך הקבוצות עצמן. הלכידות החברתית היא תנאי לחוסן לאומי, וליצירת חברה שגם ילדינו ירצו לחיות בה ולגדל בה את ילדיהם. להגברת ההשתתפות בכוח העבודה יש תפקיד חשוב גם בהקשר זה.

"בשנים האחרונות, עלתה לראש סדר היום הציבורי גם סוגיית יוקר המחיה. בחלקה, היא קשורה לנושאים אותם כבר הזכרתי. השיפור בפריון ובקצב הצמיחה יביא אתו, בהכרח, גם שיפור בכוח הקנייה של העובד הישראלי, בפרט אם הצמיחה תתחלק בצורה שוויונית יותר. בחלקה האחר, קשורה סוגיית יוקר המחייה למבנה המשקי, למידת התחרותיות ולרמת הריכוזיות של המשק. עלינו להמשיך ולחתור למשק עם סביבה תחרותית, שבה יכול כל יצרן להסתמך על יתרונותיו היחסיים ולהציע את המוצרים והשירותים הטובים ביותר, ושבה לכל צרכן יש גישה ויכולת לבחור במוצר ובשירות הזולים והמתאימים לו. בשנים האחרונות היינו עדים לרפורמות חשובות בתחום זה, ועלינו להמשיך ולבצע רפורמות שיפחיתו את הריכוזיות ויגבירו את התחרות. גם במגזר הבנקאות מתרחשים שינויים המגדילים את מידת התחרותיות ואת יכולתו של הצרכן להשוות ולבחור בשירות הטוב ביותר והזול ביותר. לצד שינויים אלה חשוב להמשיך את צעדי התייעלות של המערכת הבנקאית, כך שהגברת התחרותיות תתרחש תוך שמירה על יציבות המערכת - יציבות שהנה תנאי הכרחי לקיומו של משק צומח ומשגשג.

"מחירי הדיור עלו בשנים האחרונות בקצב מואץ והיוו גם הם מרכיב משמעותי בעליית יוקר המחיה. בנק ישראל, במסגרת הייעוץ הכלכלי לממשלה, מסייע באבחון החסמים ובהמלצות למדיניות הנדרשת לצורך הגדלת היצע הדיור, בקצב שיוכל לענות על הביקוש. במסגרת קביעת המדיניות המוניטרית, ואחריותו על היציבות הפיננסית ויציבות המערכת הבנקאית, מתמודד בנק ישראל עם ההשלכות של סביבת ריבית נמוכה, הנגזרת במידה רבה מהמדיניות המוניטרית הננקטת במשקים הגדולים בעולם. הצעדים הרגולטוריים בהם נקט בנק ישראל סייעו להפחית את הסיכון, אליו נחשפים הן הלווים והן המערכת הבנקאית. בסופו של דבר, הפתרון יצטרך לבוא מהתאמת היצע הדירות לביקוש הבסיסי לשירותי דיור, ויש לקוות שהצעדים הננקטים כעת על ידי הממשלה בתחום זה יישאו פרי", כך דברי פלוג.

"גודלה של הממשלה ונטל המס כרוכים זה בזה"

פלוג התייחסה בנאומה גם למגזר הציבורי והמיסוי, ואמרה כי "לאחר כמה שנים של צמצום משקלה של ההוצאה הממשלתית בתוצר והפחתת נטל המס, נשמעים קולות שקוראים להרחבת היקף השירותים שהממשלה מספקת לאזרחיה. גודל הממשלה האופטימלי איננו ניתן לחישוב על ידי מודל כלכלי כזה או אחר – משק שבו ממשלה קטנה ונטל מס נמוך, יכול לצמוח ולשגשג, וכך גם משק שבו ממשלה גדולה יותר ונטל מס גבוה יותר. גודל ההוצאה הציבורית הוא בסופו של דבר תוצאה של העדפה חברתית. ואולם, עלינו לזכור שגודלה של הממשלה ונטל המס כרוכים זה בזה. אם נבחר בממשלה גדולה שתספק שירותים ציבוריים באיכות וכמות גבוהות, תשקיע בתשתיות, ותהיה מעורבת באופן אקטיבי בעידוד קטרי הצמיחה - נהיה חייבים לשאת בהיקף מיסוי גבוה יותר. אין זו בחירה פשוטה, בעיקר משום שלא נוכל להרשות לעצמנו שיעורי גירעון גדולים וחוב ציבורי שהולך וגדל – אלו יסכנו את היציבות הפיננסית של המשק, ויפגעו לאורך זמן בצמיחה וברמת החיים.

"המשבר הכלכלי העולמי לימד אותנו שיעור נוסף בדבר חשיבות היציבות של המערכת הפיננסית. למדנו שעלינו למפות ולהבין את הקשרים בין הגופים הפיננסיים השונים, ולהשקיע מאמץ באיתור נקודות כשל אפשריות שעשויות להשפיע על יציבות המערכת הפיננסית כולה. הפיקוח על המערכת הפיננסית בישראל מפוזר בין כמה גופים שונים. מצב זה עלול ליצור פרצות במערכות הפיקוח, ולהביא לכך שסיכונים המגודרים היטב בחלק אחד של המערכת הפיננסית, צומחים בענף אחר של המערכת. המפקחים השונים פועלים תוך שיתוף פעולה ובאופן מקצועי והדדי. עם זאת, עלינו למסד את התיאום והשיתוף במידע במסגרת ועדה ליציבות פיננסית בהשתתפות האוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך. ועדה כזו תסייע להקטין באופן משמעותי את ההסתברות לערעור היציבות הפיננסית במשק הישראלי בעתיד.

"התמודדות מוצלחת עם כל האתגרים האלו מצריכה את המשך שיתוף הפעולה היעיל והפורה שמקיים בנק ישראל עם משרדי הממשלה הרלבנטיים, ובפרט עם משרד האוצר".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully