רעידת אדמה – חייבים ביטוח בחקיקה

מזה שנים מתריעים מומחים כי בישראל צפויה רעידת אדמה חזקה. התוצאה תהיה הרסנית. התחזיות מצביעות על נפגעים רבים, על אלפי או עשרות אלפי בתים שיהרסו ובנוסף גם מבני ציבור, קריסת תשתיות כגון מים, חשמל, טלפון, תחבורה ועוד. השאלה היא האם אנו כמשקי בית ערוכים לנזק הכלכלי הצפוי כתוצאה מתרחיש כזה והתשובה היא חלקית ביותר.

הסברה הרווחת אצל חלק מהציבור, כי המדינה תישא בעלויות השיקום של משקי הבית איננה מציאותית. סביר להניח כי המדינה תהיה עסוקה בשיקום התשתיות הציבוריות ובסיוע מזערי במידת האפשר למשקי הבית. בנטל הנזקים יישאו בסופו של דבר כל משקי הבית. אמנם בראש ובראשונה הנפגעים עצמם, אולם הפגיעה בכלכלת המדינה והעלויות הישירות והעקיפות של מאמצי השיקום יהיו מנת חלקם של כל תושבי ישראל. על כן חייבת המדינה לחוקק חוק ולהקים מנגנון מתאים המחייב כל בית בישראל בביטוח חובה מספק כנגד רעידת אדמה. בכך תסיר מעצמה המדינה לפחות נטל אחד משמעותי אם יתרחש אירוע הרסני. הנימוקים לצורך בביטוח חובה לרעידת אדמה הם רבים לפניכם כמה מהם.

כ- 40% ממשקי הבית אינם מבוטחים כנגד רעידת אדמה. במידה ותתרחש פגיעה קשה בבית משותף שבו לחלק מהדיירים אין ביטוח הדבר יקשה על שאר הדיירים לשקם את המבנה. חלק מהביטוחים הקיימים סובלים מתת ביטוח, כלומר סכומי הביטוח אינם משקפים את הכיסוי הביטוחי הנדרש ועל כן לא יוכלו לתת את המענה המתבקש. הביטוח המצוי כיום מפצה על עלות הקמת המבנה מחדש ולא על שווי השוק בהנחה כי הקרקע לא תיפגע. במקרים רבים פיצוי עלות ההקמה בלבד לא יתאים למי שביתו לא יוכל להיות משוקם מסיבות שונות. אין בפוליסות ביטוח המבנה הנהוגות כיום פיצוי מתאים מנזק תוצאתי אמיתי שיכול להיגרם כתוצאה מאבדן המבנה ברעידת אדמה. אובדן ימי עבודה רבים בסמוך לאירוע ובמהלך עבודות השיקום, דיור חליפי מתמשך מעבר לשישה חודשים הנהוגים כיום ועוד. בחלק מהבתים המשותפים חסר כיסוי לרכוש משותף לדיירים.

השתתפות עצמית של 10% מסכום הביטוח הנהוגה כיום בפוליסות רבות יכולה לפגוע באוכלוסיות חלשות ובכלל. במסגרת ביטוח החובה יהיה ניתן לתת חלופות להקטנת ההשתתפות העצמית. במקרה של נזק מערכתי גדול לא ברור עד כמה חברות הביטוח הקיימות מסוגלות וערוכות להתמודד בצורה יעילה עם ריבוי והיקף התביעות.

מנגנון ביטוח החובה לרעידת אדמה בישראל יכול להניב יתרונות רבים: יצירת רשת ביטחון לממשלת ישראל בכל הנוגע לעלויות הנזקים למשקי הבית. מדובר על העמדת מקורות כספיים היכולים להגיע למיליארדי דולרים.כספים אלה יוכלו לממן לא רק את עלויות השיקום הישירות,אלא גם את הקמת מנגנוני הטיפול אשר ידרשו בעת צרה. הוזלת עלויות הביטוח כתוצאה מריכוז הטיפול במנגנון אחד והתייעלות תפעולית. ההוזלה יכולה להיות מהשגת תעריפים ותנאים נוחים יותר מול מבטחי משנה עקב יתרון לגודל. הרחבת הכיסוי הקיים כך שייתן מענה הולם יותר הן לנזקים הישירים והן לנזקים העקיפים שיגרמו. שיקום הבית באופן מלא ובעיקר בבתים משותפים. פיצוי על אובדן ימי עבודה, מתן חלופות דיור לטווח ארוך ועוד. שיפור המנגנון המקצועי והפקוח לקביעת סכומי הביטוח הנדרשים בפוליסה עבור כל מבנה וסוג של מבנה ועוד. זירוז תהליך השיקום במקרה של נזקים רחבי היקף כתוצאה מזמינות תגמולי הביטוח,ריכוז וארגון הטיפול על ידי גורם מוסדי. יכולת תמיכה באוכלוסיות חלשות ושיכונים ישנים אשר סביר להניח כי יפגעו ראשונים בכל אזור ואזור.

אירוע של רעידת אדמה חזקה או נזק טבע אחר במדינת ישראל יכול להיחשב כאירוע בעל משמעות אסטרטגית ביטחונית, כלכלית, וחברתית. אנו עלולים להיות עדים להתהוות אוכלוסיות גדולות של חסרי בית בין לילה ללא אפשרות שיקום נאותה. הנטל הכלכלי על המדינה ועל כלל האוכלוסייה, גם אלה שלא נפגעו ישירות יהיה קשה מנשוא. אירוע מסוג זה משול לאירוע מלחמה לכל דבר ועניין.

מדינת ישראל התקדמה בשנים האחרונות במספר נושאים הקשורים להיערכות ולטיפול ברעידת האדמה, אולם עדין קיימת דרך ארוכה להתארגנות מספקת. חיזוק המבנים הישנים ימשך שנים רבות ועדין אין מענה לחלק גדול מהאוכלוסייה אשר אינו מבוטח כנדרש. על הממשלה לקחת לידה את ניהול סיכון רעידת האדמה על כל המשתמע כולל חיוב השתתפות בביטוח של כל תושבי ישראל.

ראובן כרמל, מרצה במרכז האקדמי כרמל חיפה, מומחה לביטוח.