פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מופעי חנוכה: האם ההורים הם באמת קורבנות?

      כבכל שנה מחירי מופעי החנוכה מרקיעים שחקים וההורים מעלים קול זעקה. ד"ר חגי פולקמן סבור כי הגיע הזמן שההורים ייקחו אחריות ויפסיקו לשתף פעולה עם המפיקים

      הילדים רוצים וההורים מוצאים את הארנק ומשלמים. חנוכה מגיע וכול הורה מכיר את המצב בו קשה לעמוד מול רצונם של הילדים למרות המחירים הגבוהים של המופעים שמסדרים את המפיקים לכל השנה. חוסר ברירה זה הופך אותנו ההורים לקורבנות של מציאות שאין לנו שליטה עליה. מפיקי הצגות הילדים לא שמעו על המשבר במשק ואת הילדים זה לא ממש מעניין.

      באמת אין לנו ברירה?

      להורים רבים קשה להשלים עם מציאות עגומה זו והם מקימים קול צעקה. יש המתלוננים בפני חברים ואל מול משרדי הכרטיסים ויש הדורשים מהמפיקים או מהגורמים המובילים לשנות את המצב. האינטרס של המפיקים הוא רווח מקסימלי והתלונות והטענות מובנות על יד הממונים אך דבר לא נעשה. למרות שרוב ההורים לא מרוצים מהמצב הקיים הוא נשאר על כנו. התלונות והדרישות לא ממש עוזרות והאצבע המאשימה מופנית אלינו ההורים שמשתפים פעולה עם המצב.

      חוכמת ההמונים מציעה דרך אחרת בה האחריות היא עלינו ולא על העומדים בראש. על פי תפישה זו אנו בוחרים להיות קורבנות בעוד שהאלטרנטיבה - להיות יוזמים ויוצרים קיימת עבורנו. אם ניקח אחריות נוכל לשנות את המצב וליצור את המציאות שברצוננו לברוא. הבנת תהליכים של חוכמת ההמונים מאפשרת לנו לרתום הורים נוספים ולצבור כוח. השלב הבא יהיה חוסר שיתוף פעולה עם המצב הקיים. מרטין לותר קינג ומהאטמה גנדי כבר ידעו שהדרך ליצור שינוי היא חוסר שיתוף פעולה Non Cooperate. לאחר שהצד השני, הזקוק לשיתוף הפעולה יבין שעליו להתדיין עם המוחים המציגים את הדרישות רק אז יוכל הצד הראשון ליצור את המציאות המתבקשת. כלי זה שהיה קיים בעבר למנהיגים קיים עבור כל אחד מאתנו בעיקר בזכות הרשתות החברתיות והאינטרנט שמאפשרות לנו גישה נוחה וישירה.

      מחאת הקוטג' היא דוגמא מצוינת לתהליך שהוביל להורדת מחירי הקוטג' והתקפלות של היצרנים אל מול הצרכנים. בשלב הראשון נרתמו צרכנים רבים והתקבצו לקבוצה בפייסבוק. הם גם השתמשו בתקשורת כדי לרתום עוד צרכנים. בשלב השני הפעילים קראו לכולם לא לשתף פעולה ולהפסיק לקנות קוטג' ומוצרים נוספים של החברה. כאשר היצרנים ראו ירידות במכירות הם נכנעו והחלו להוריד מחירים. המוחים התפלגו לשני מעגלים: מעגל הפעילים שהפיצו ברשתות החברתיות ואלו שעמדו בכניסה לרשתות המזון וחילקו פליירים לקונים. המעגל הרחב יותר הוא מעגל התומכים והמעודדים שהזדהו עם המאבק ושתפו אתו פעולה.

      מהלך דומה יכול לקרות גם עם מופעי חנוכה. כל שנדרש הוא הפנמה שזו בחירה שלנו להיות קרבנות של המציאות ובידנו לבחור אחרת. קל לנו יותר להתלונן או לדרוש שמישהו אחר יעשה, אך האצבע מופנית כלפינו, אלו המשתפים פעולה עם המצב הקיים. הילדים עלולים לשלם מחיר במאבק זה, אך יש פה מסר חינוכי חשוב ביותר עבורם. ערך חינוכי של מנהיגות, עמידה על עקרונות, יצירה של מציאות במקום להיות קורבנות של מציאות. הילדים יכולים ללמוד מכך שבכל מצב יש דרך ליצור ולשנות למצב הרצוי.

      כל אחד מאתנו הוא אור קטן וכולנו אור איתן.

      ד"ר חגי פולקמן, מומחה לחוכמת ההמונים