וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

דוח סודי של האוצר: חברת החשמל פגעה ביצוא ובצמיחה במשק

אדריאן פילוט ועמירם ברקת

20.11.2013 / 18:29

לפי הדוח, ערבויות המדינה הרבות שניתנו לחברה גרמו לפגיעה במשק. בנוסף מודה האוצר כי איבד את האמון ביכולת הפיקוח והבקרה של החברה, לה 3.4 מיליארד שקל בקופת הפנסיה

החשבת הכללית באוצר מיכל עבאדי-בויאנג'ו מאשימה את חברת החשמל בפגיעה ביצוא ובכך בצמיחת המשק, זאת בשל הניצול הרב שהיא עושה בערבויות המדינה - כך עולה מסקירה שהציגה לאחרונה לוועדת יוגב לשינוי מבני במשק החשמל. את המצגת שהוגדרה כ"סודית", הציגה עבאדי-בויאנג'ו שדרשה להופיע ראשונה בפני הוועדה לאור דחיפות הנושא והשלכותיו. במצגת קצרה, בת 14 עמודים, פרשה עבאדי-בויאנג'ו תמונה כה קודרת בנוגע למצבה של חברת החשמל, שחלק מהנוכחים בחדר החווירו, כך אמר ל"גלובס" אחד מחברי הוועדה.

לפי הנתונים, חברת החשמל ניצלה מקריסה הודות לתוכנית חילוץ ממשלתית שכללה העלאה מדורגת של תעריף החשמל בכ-30% ונפרסה על פני השנים 2011 עד 2014, ומתן ערבויות מדינה בהיקף של 9 מיליארד שקל לצורך גיוס חוב נוסף. מדובר בשליש מהסכום הכולל שהמדינה רשאית להעמיד כערבות לפי חוק, כאשר סך כל הערבויות שניתנות להעמיד עומדות על 28.9 מיליארד שקל.

עבאדי-בויאנג'ו מודה בסקירה כי הצורך לתת לחברת החשמל ערבויות בהיקף כה רחב גרם בעקיפין לפגיעה ממשית ביצוא - סקטור שזקוק מאוד לערבויות מדינה - ובכך בצמיחה של המשק, ומציינת כי "ערבויות המדינה נועדו לעידוד הצמיחה והרחבת היצוא. הערבויות לחברת החשמל דחקו את הערבויות ליצוא ולסקטורים אחרים".

אלא, שלא רק אשמה זו הטיחה החשבת הכללית בחברת החשמל. עוד עולה, כי גם האוצר איבד את האמון ביכולת הפיקוח והבקרה הפיננסית על החברה. זאת, בעקבות פרשת הבור התזרימי שבה התברר כי החברה טעתה בתחזית ההוצאות שלה בסכום של כ-2 מיליארד שקל. בעקבות הפרשה פרשו מחברת החשמל סמנכ"ל הכספים וראש אגף הכספים בחברה. למרות זאת, האמון של החשב הכללי לא שוקם: "רמת ביקורת נמוכה בחברה חייבה הגדלת כרית הביטחון במזומן מ-1 מיליארד שקל ל-3 מיליארד", מציינת החשבת הכללית באוצר. מדובר בהערה חמורה במיוחד, שכן בדוחות רואה החשבון המלווה של חברת החשמל שצורפו לדוח השנתי של החברה, לא נרשמה הערה דומה לגבי יכולתה הנמוכה של החברה לבקר את עצמה.

המצגת שהציגה החשבת הכללית בפני ועדת יוגב התמקדה בתוצאות המשבר הפיננסי הקשה שעברה חברת החשמל בשנתיים האחרונות בעקבות הפסקת הזרמת הגז המצרי. ב-2012 העריך מנכ"ל האוצר דאז דורון כהן את הנזק הכספי הכולל שייגרם כתוצאה מהמשבר ב-15 מיליארד שקל בלבד, מתוכם 12 מיליארד שקל העלות העודפת שתידרש חברת החשמל לשלם עבור דלק חלופי לגז הטבעי, ועוד 3 מיליארד שקל עלות הנזקים הסביבתיים שייגרמו כתוצאה מהשימוש בדלקים החלופיים לייצור חשמל (בעיקר מזוט וסולר מזהמים - ע.ב). ואולם, כעת מתברר כי הנזק הכספי גבוה בהרבה מהערכותיו של כהן: על פי המצגת הסודית של עבאדי-בויאנג'ו "סך העלות הישירה של חומרי דלק בלבד עומד על 20 מיליארד שקל".

יתר נתוני המצגת ממחישים את עומק הבור שאליו נקלעה חברת החשמל למרות תוכניות החילוץ והעלאת תעריפי החשמל. החוב הפיננסי של החברה עומד כיום על 55.6 מיליארד שקל - זינוק של 13 מיליארד שקל לעומת גובה החוב ערב המשבר, לפני שנתיים. בשנה הקרובה תיאלץ חברת החשמל לפרוע חובות בהיקף של 10 מיליארד שקל.
למרות המצב הפיננסי הרעוע של החברה, ישנו סעיף אחד מרשים מאוד: מצבה של הקופה המרכזית לפיצויים לעובדי החברה. לפי המצגת, לחברה עודף יעודה על עתודה של 3.4 (!) מיליארד שקל. כלומר, הנכסים הקיימים לכיסוי ההתחייבויות לעובדים גדולים בסכום זה מעבר להתחייבויות האקטואריות לעובדים.

גידול דרמטי בהכנסות?

מהמצגת הסודית עולה עוד, כי בהנהלת החברה מעריכים שניתן יהיה לעמוד בפירעונות גם ללא ערבויות מדינה נוספות - זאת בהסתמך על גידול דרמטי שההנהלה צופה בהכנסות ממכירת חשמל. כך, מעריכה החברה כי הכנסותיה ב-2013 יסתכמו בלא פחות מ-31 מיליארד שקל - סכום הגבוה ב-50% מההכנסות בשנים רגילות. השאלה הגדולה היא מה יקרה אם התחזית האופטימית של הנהלת החברה לא תתממש והכנסותיה ממכירת החשמל לא יגיעו ליעד השאפתני שנקבע.

בהקשר זה, נציין כי ניתוח פיננסי שערך רו"ח שחר הררי היועץ הפיננסי של ועד העובדים מעריך כי חברת החשמל צפויה לסיים את שנת 2013 בהפסד, וזאת למרות כניסת הגז הטבעי. במצגת שהציג הוועד לוועדת יוגב הביע הוועד ספק כי החברה תוכל לעמוד בהחזרי החוב ללא סיוע נוסף, ודרש כי כל גיוס נוסף ייעשה אך ורק בערבות מדינה.

בנוסף מגלה המצגת של עבאדי-בויאנג'ו כי במחצית הראשונה של 2013 נוצר פער ענק של 1.4 מיליארד שקל בין ההוצאות של חברת החשמל שמוחזרות לה במסגרת תעריף החשמל, לבין הוצאותיה בפועל. הפער נוצר מכך שרשות החשמל מסרבת להכיר לחברה בהוצאות אשר אינן דרושות לה, ובהן חריגות שכר, הוצאות בגין עיכובים בהקמת תחנות כוח והפרשות יתר לפנסיה. ואולם, מתברר כי בסופו של דבר התקפלה הרשות והסכימה להכיר בהוצאות הנוספות וכך נמנעה שחיקה מהותית נוספת בהון העצמי המדולדל של החברה שעומד כיום על 15 מיליארד שקל בלבד.

ההון העצמי של החברה עומד כיום על 17% בלבד מהמאזן הכולל, יחס מינוף שנחשב למסוכן. דירוג האשראי של החברה עומד על BB , לאחר שהאוצר הצליח בסוף 2012 במאמץ רב למנוע את הורדת הדירוג ל-BB- על ידי חברת S&P מעלות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully