פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      2013 - נקודת המפנה של הסטארט-אפ הישראלי?

      ההנפקות של וויז ושל וויקס השנה עשויות לסמן מגמה חדשה בעולם היזמות בישראל - עם נסיון רב יותר, ושאיפות גדולות יותר, חברות הסטארט-אפ כבר לא ממהרות אל אקזיטים מהירים

      הכינוי אומת הסטארט-אפ הודבק לישראל בעקבות פרסום ספרם של דן סנור ושאול סינגר הנושא את אותו השם, ומציג את ההצלחה של ישראל כקרקע פורייה לצמיחת מיזמי סטארט-אפ בעשורים האחרונים.

      לאתר פורבס ישראל

      חברות סטארט-אפ ישראליות (צילום מסך , פורבס)

      אנחנו די טובים בהעלאת רעיונות יצירתיים, הקמת חברות, גיוס מימון ראשוני ושמירה על העסקים הקטנים הללו. למעשה נבנתה בישראל תרבות סטארט-אפ המתחרה בעמק הסיליקון עם קהילת יזמים משכילה (40% בעלי תואר שני ושלישי, לעומת 42% בעמק הסיליקון), שפע משרות בתחום, ומימון של כ-600 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2013.

      מה שישראל עדיין לא הוכיחה זה שהיא מסוגלת לבנות ולהחזיק לאורך זמן חברות גדולות יותר. זה עשוי להיות הפרק הבא בסיפור אומת הסטארט-אפ: מסטארט-אפ לסקייל-אפ (הגדלת ההיקף).

      דברים משתנים - היזמים הישראלים כבר לא ממהרים לבצע אקזיטים מהירים של 8 עד 30 מיליון דולר, רק כדי להשקיע שוב זמן, כסף ומאמץ יקרים בבניית חברה גדולה יותר. למשקיעים יש היום הרבה יותר ניסיון והשאיפות, בהתאם, גבוהות יותר.

      אפילו כאשר פחות חברות ישראליות מונפקות בבורסה, יש פחות אקזיטים, ואלה שכן מבצעות אקזיט עושות זאת בשלבים מאוחרים יותר, כאשר החברות כבר שוות יותר. בגרף הבא הקו הכהה מתאר את ההנפקות בשנים האחרונות (IPOs) והקו הבהיר מתאר את הרכישות והמיזוגים (M&A), כלומר את האקזיטים.

      2013 הייתה נקודת המפנה של הגדלת קנה המידה. שתי ההנפקות של וויקס ושל וויז הם דוגמא לכך. וויקס היא פלטפורמה לבניית אתרים עבור לקוחות פרטיים ועסקים קטנים. ההנפקה של החברה בנובמבר האחרון גייסה 127 מיליון דולר, לאחר שהדפה הצעות קנייה רבות כדי לבנות משהו גדול יותר. "לא מדובר רק על יצירת הצעד הראשון או השני של החברה. אנחנו יכולים להיות טובים גם בבניית דרכה של החברה קדימה. אולי הגיע הזמן שנתחיל לחשוב על עצמנו לא כאומת סטארט-אפ, אלא כאומת הייטק, בה הסטארט-אפ הוא הצעד הראשון, אך החברות ממשיכות להתקיים ולגדול בישראל", אומר אבישי אברהמי, ממקימי וויקס.

      וויז ניהלה משא ומתן מתקדם על רכישתה עם פייסבוק. הפרטים לא ידועים לחלוטין, אך נראה כי העסקה נפלה בעיקר בשל סעיף אחד שחייב את צוות החברה לעבור מישראל אל מטה פייסבוק בארה"ב. גוגל שקנתה בסופו של דבר את החברה, אפשרה למנהלים להישאר בארץ ולנהל מכאן. "שום דבר פרקטי לא ישתנה כאן בוויז. אנחנו שומרים על הקהילה שלנו, על השם שלנו, השירותים שאנו מספקים והארגון", אמר מנכל וויז לאחר הרכישה.

      ישראל מתגאה המספר הרב של החברות המקומיות הנסחרות בבורסה בניו יורק, אך למעשה רבות מהן הן חברות מיקרוקאפ (בעלות שווי שוק נמוך הנע בין 50 ל-300 מיליון דולר), שאריות של בועת טכנולוגיה שמזמן חלפה. יחד עם זאת, שנת 2013 הייתה שנה טובה לחברות הטכנולוגיה הישראליות, ו-2014 צפויה להיות לא פחות. עם הכיוון החדש של תעשיית הסטארט-אפ הישראלית, העתיד נראה ורוד.