פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הכסף שאחרי הסערה – כמה עולים לנו שינויי האקלים

      הסערה הגדולה גרמה לנו לנזק כלכלי כבד - כתוצאה מחוסר השקעה מוקדם. הילה קרופסקי מסבירה כיצד שמירה על האקלים יכולה לחסוך בכסף ובחיים

      בסוף השבוע לפני שבועיים הפסיקה סופה עזה אחת את שיגרת החיים של כולנו. התכנסנו בבתים עם כוס תה, שמיכות פוך, ומי שלא נותק מהחשמל יכול היה גם להפעיל חימום ולצפות בערוצי הטלוויזיה ששידרו ללא הפסקה מבזקים מהשטח. בסוף השבוע האחרון חווינו כולנו את התוצאות ההרסניות של אירוע מזג אוויר קיצוני - קשישים ללא חשמל, משפחות מבוצרות בבתים, ברכבים ובנייני האומה שהוסבו למרכז חירום. לקופת המדינה זה יעלה, כך מעריכים, כמיליארד שקלים. לאובדן החיים אין מחיר.

      התקשורת לא התעניינה

      האירוניה היא כי דווקא השנה החליט שר האוצר, יאיר לפיד, לבטל את תקציב הקרן להפחתת פליטות גזי החממה לקרן הוקצב סכום כולל של 2.2 מיליארד ש"ח שחולקו לעשר שנים. תקציב זה צריך היה לחולל שינוי מהותי בהפחתת זיהום הסביבה וההשפעות הישירות שלו על בריאותינו וגם להוות את חלקה של ישראל במאמץ הגלובלי לבלימת תופעות טבע קיצוניות והרסניות, דוגמת הסופה שחווינו, שהן תוצר לוואי של שינויי האקלים.

      ההוצאה הכספית בעקבות סוף שבוע הרסני אחד, שמה בפרופורציות את ההשקעה הכלכלית הנדרשת בהפחתת זיהום על ידי התייעלות בצריכה במקביל לצורך בהקצאת כספים ליצירת מקורות אנרגיה מתחדשת ולא מזהמת. דו"ח גרינפיס קבע השנה: ניתן להפחית את הזיהום בישראל באופן דרמטי, ליצר מחצית מהחשמל שלנו באמצעות אנרגיה נקייה. וגם לחסוך כתוצאה מכך כעשרה מיליארד שקלים בשנה. כלומר השקעה בצמיחה ירוקה מוחזרת בסופו של דבר וגם אם היא קצת כבדה לקופת המדינה היום, סוף השבוע האחרון הוכיח לכולנו – לא מדובר במותרות אלה בהשקעות שהן חובה לשם הבטחת עתידנו.

      אירועי מזג אוויר קיצוניים הם תוצר לוואי של שינויי האקלים. הטמפרטורה בעולם עולה וגוררת אירועי קיצון כגון סופות או גלי חום ואיתם בצורות קשות, עלייה של פני הים או שריפות. לכל האירועים האלו, כמו גם לסופה שפקדה אותנו בסוף השבוע האחרון, מכנה משותף- הם תופסים אותנו לא מוכנים, גורמים הרס רב, נזקים ברכוש ואבדות בנפש. האחריות לאירועי קיצון כאלו, לחומרתם ותכיפותם - היא שלנו. צריך לטפל בנזקים לאחר הסופה, לערוך חשבון נפש ולהתכונן טוב יותר להישנות אירועים דומים, אבל צריך גם לחשוב כיצד אנחנו יכולים למנוע או לפחות לצמצם את ההיתכנות לקיומה של סופה כזו מלכתחילה.

      דו"ח בינלאומי לשינויי אקלים קבע בספטמבר האחרון - שינויי האקלים הם מעשה ידי אדם. אנחנו מזהמים את הסביבה, פולטים גזי חממה לאטמוספרה ומשנים את מאזן האקלים. אז החשבון פשוט - כדי לצמצם אירועי קיצון הרסניים, אנחנו צריכים להפחית את פליטות גזי החממה: להתייעל אנרגטית, להפחית פליטות מתחבורה, לבנות על פי סטנדרטים של בנייה ירוקה וגם לייצר אנרגיה ממקורות מתחדשים שאינם מזהמים.

      פרסום הדו"ח הבינלאומי לא סוקר בהרחבה בתקשורת. פרי עבודה של כ- 900 מומחים שונים מרחבי העולם, שחקרו, אספו נתונים ועובדות במשך שנים, לא עניין אותנו במיוחד. גם ועידת האקלים של האו"ם שהתקיימה בוורשה לפני כחודש, במטרה להוביל את העולם להסכמה על אמנה מחייבת עם יעדים ברורים להפחתת פליטות, לא הצליחה להשיג את יעדיה. אנחנו מתעניינים בעיקר בכאן ועכשיו.

      סוף שבוע אחד עלה לנו מיליארד ש"ח. סכומים נמוכים יותר אפשר להשקיע מידי שנה במאמץ לעשות כל שביכולתנו כדי לבלום את תופעות הקיצון של שינויי האקלים. זה אולי מצטלם פחות טוב משלג כבד, כבישים חסומים או עצים שקרסו על חוטי מתח גבוה, אבל ההשקעה בנושא, לשם הבטחת עתידנו, חשובה יותר.

      הילה קרופסקי, מנהלת קמפיין אנרגיה בגרינפיס