פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ארבעה סוגים של יזמות

      פותח העסק אינו סוג היזם היחיד הקיים. מלבד יזמות עסקית ניתן למצוא גם יזמים מסוג אחר: פוליטיים, חברתיים וסביבתיים

      חפשו בגוגל את המילה "יזמות" ותקבלו כ-634 אלף תוצאות. הדרכות, קורסים והלוואות, הכול מונח לפנינו כבר בעמוד הראשון של תוצאות החיפוש. עם זאת, עבור רבים המושג "יזמות" מיוצג בפן עסקי בלבד, תוך התעלמות מוחלטת מהגוונים הרבים שיכול מושג זה לעטות על עצמו.

      החלטנו לקבץ עבורכם כמה מהסוגים הבולטים של יזמות הקיימים היום בשוק. לצד יזמות עסקית אפשר למצוא כאן פעילויות בעלות אופי מעט שונה, כאלו שגורפות רווחים במטבע אחר, שיציאתן לדרך מלווה גם במטרות שאינן מתמצות בשורה הסופית.

      לפני כן נגדיר מהו יזם: מי שפועל לניצול הזמנות, ליצירת רווח, מבלי שנתונים בידיו כלל המשאבים. מכאן אפשר לגזור כי פעילותו של היזם נעשית תמיד בשטח הכולל תנאים של סיכון וחוסר ודאות.

      יזמות עסקית: הסוג המוכר ביותר של היזמות הוא זה שמתקיים בעולם העסקי (המגזר השני), למעשה הוא מהווה את המקור לשאר סוגי הפעילויות, הגדרת-אב אם תרצו. מדובר בכלל הפעולות הדרושות להקמתו והפעלתו של עסק חדש/תחום פעילות חדש בעסק קיים. תחום אב זה כולל תחתיו פתיחת פיצוצייה והשקתה של חברת הזנק (סטארט-אפ) טכנולוגית.

      יזמות פוליטית: יזמים פוליטיים מוגדרים בספרות המחקרית כ"אינדיבידואלים המנצלים הזדמנויות על מנת להשפיע על תוצאות מדיניות לטובתם, מבלי שקיימים בידיהם כלל המשאבים הנדרשים לפעולה זאת". בתוך הספרה הפוליטית קיימים מספר רבדים בהם יכולים להתקיים יזמים אלו ולכן קיימת הבחנה בין שני סוגים של יזמים ושל יזמות פוליטית.

      הסוג הראשון הוא היזם שהוא פוליטיקאי - עיקר המוטיבציה שלו היא קבלת החלטה על המדיניות שתניב לו הכי הרבה סיכויים להיבחר שוב. הסוג השני מגיע מהסקטור הבירוקרטי, שמונע מאינטרסים של הגדלת התקציבים העומדים לרשותו והעצמת כוחו המנהלי. אם כן, יזמות פוליטית היא יוזמה שתניב לעומד מאחוריה את ההון הפוליטי הגדול ביותר, זהו הגמול המועדף עליו והמניע מאחורי פעולתו.

      יזמות חברתית: בעזרת שימוש באותן שיטות פעולה שעומדות בבסיסה של היזמות העסקית, מקימים היזמים החברתיים עסקים/ארגונים שמטרתם לתת מענה לבעיות חברתיות קיימות. לרוב מדובר בפעילויות פילנתרופיות (או כאלו הנשענות על תרומות מצד פילנתרופים) ורבים מהיזמים אינם נכנסים אל התחום בשל רצונם 'לעשות כסף', אך לעיתים מיזמים שכאלה יכולים גם לייצר רווח למפעילים אותם.

      יזמות חברתית לוקחת חלק בטיפול בצרכי החברה ולא מותירה אותם לטיפולם של המגזרים הממשלתי והעסקי. למעשה פעמים רבות מדובר בתמצית הפתגם הסיני "תן לאדם דג והשבעת אותו ליום אחד, למד את האדם לדוג והשבעת אותו לכל החיים".

      יזמות חברתית יכולה להיכנס תחת ההגדרה של המגזר השלישי, הכולל ארגונים הפועלים ללא כוונות רווח ואינם חלק ממוסדות המדינה, השלטון המקומי או המגזר העסקי. בשנים האחרונות תופס תאוצה בישראל המגזר הרביעי, שמורכב בעיקרו מעסקים חברתיים ומציג מודל חדש: חברות ועסקים שבמקביל לפעילות חברתית מבורכת אינם מסתירים את רצונם להרוויח (בניגוד למוסדות ללא כוונות רווח שבמגזר השלישי). רוב הרווחים של עסקים אלו מופנים בחזרה אל הקהילה בה הם פועלים, אך במקביל גם מאפשרים להם לא להסתמך על תרומות.

      יזמות סביבתית: כמו הקטגוריה הקודמת, גם העומדים מאחורי היזמות הסביבתית לרוב מונעים מתחושת שליחות ורצון לפתור בעיות ולשפר את מצב העולם בתחומים מסוימים, בהקשר סביבתי כמובן. בניגוד לקטגוריה הקודמת, בקרב היזמים הסביבתיים קיימים גם לא מעט המזהים את הצורך הסביבתי כהזדמנות עסקית לכל דבר.

      יזמות סביבתית יכולה להתקיים במספר רב של תחומים: צרכנות, בנייה, בידור, מזון ותחבורה לדוגמה. כל פרויקט שפותח מתוך מחשבה על קיימות יכול להיות מסווג כפרויקט של יזמות סביבתית, אם כי לרוב מתייחסים לאלו בעלי אופי 'ירוק' מובהק.

      רבים רואים בשילוב בין היזמות הסביבתית לחברתית כעתיד של היזמות הסביבתית, כשהדוגמאות הניתנות מתייחסות לאנשים המצילים את הקהילות בהן הם חיים ותוך כדי כך משפרים את עתיד העולם מבחינה סביבתית.