המרוויחים הגדולים מתביעות ייצוגיות: עורכי הדין

הליך הבקשה לתביעה ייצוגית נועד לאפשר לציבור הרחב, שאינו מורגל בפנייה לערכאות משפטיות, לעמוד על זכויותיו מול גופים גדולים במשק ומול רשויות השלטון במקרים של קיפוח מצד גופים כמו חברות הסלולר והמזון, בנקים ורשויות מקומיות.

אתמול (ב') התקיים, זו השנה הרביעית, הכנס השנתי לתביעות ייצוגיות בישראל שערך מרכז "הלכה למעשה" להכשרות ולהשתלמויות מקצועיות. במסגרת הכנס ערך עו"ד אסף פינק, ממשרד עורכי הדיו יעקב פינק, סיכום שנתי של כל התביעות הייצוגיות שהוגשו בישראל ב-2013.

מהסיכום, שנתוניו הגיעו לידי "גלובס", עולה כי בדומה למגמה הקיימת כבר מספר שנים, גם השנה נמשכה העלייה בכמות הבקשות לאישור תביעות ייצוגיות שהוגשו לבתי המשפט ולבתי הדין לעבודה בארץ. עם זאת, העלייה בכמות הייצוגיות התמתנה השנה.

לפי סיכום התביעות הייצוגיות לשנת 2013, המבוסס על פנקס התובענות הייצוגיות ועל מקורות נוספים, הוגשו השנה 1,132 בקשות לאישור תביעות ייצוגיות בארץ. זאת לעומת 1,076 בקשות שהוגשו ב-2012, 701 שהוגשו ב-2011, ו-433 בקשות לתביעות ייצוגיות שהוגשו ב-2010.

כלומר, השנה הוגשו "רק" 60 בקשות לייצוגיות יותר מאשתקד, לעומת קפיצה של 375 ייצוגיות בהשוואה לשנים 2011 ל-2012.

את ההתמתנות בגידול קצב הגשת הייצוגיות בארץ מסביר עו"ד פינק בהחלטה של נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, בתחילת השנה, שבה קבע כי יש לאחד את הדיון בבקשות לאישור תובענות כייצוגיות, כאשר הן עוסקות במאטריה משפטית דומה (פסק דין דיפלומט מפיצים נ' פתחי בשתאווי).

בשונה מתביעות רגילות שמוגשות לבתי המשפט, כאשר מדובר בתביעות ייצוגיות ובבקשות לאישורן, רובן מסתיימות ללא פסק דין. בעוד שכמות הבקשות לאישור תביעות ייצוגיות שהוגשה ב-2013 היא הגדולה מאי-פעם, אף תביעה ייצוגית לא הסתיימה השנה בפסק דין (לעומת 3 פסקי דין בייצוגיות שהתקבלו ב-2012).

השנה נדחו 85 בקשות לאישור תביעות ייצוגיות (ולא נוהלו כייצוגיות). ב-69 מהן התקבלה הודעת חדילה על-ידי הנתבעת (חוק תובענות ייצוגיות מאפשר לרשות שפעלה שלא כדין, ביודעין, 'ונתפסה' - להודיע על חדילה; ובכך לקבל פטור מהשבת סכומים שנגבו שלא כדין). ב-373 מקרים הסתלקו המבקשים מכוונתם לנהל את התביעה הייצוגית ללא שהיא הוכרעה.

רבות מהייצוגיות אינן מגיעות להכרעה שיפוטית, שכן הן מסתיימות בפשרה. זאת, היות שרוב הנתבעים הם גופים גדולים שמוכנים לשלם סכומי כסף גדולים יחסית, כדי לחסוך לעצמם את ניהול ההליך המשפטי ולהימנע מהסיכון של קבלת פסק דין נגדם, שעלול לפגוע גם בשמם הטוב. ב-2013 הסתיימו 121 ייצוגיות בפשרה.

יצוין כי עורכי הדין המייצגים את התובעים היצוגיים גורפים לעתים קרובות סכומי כסף גדולים כאשר התביעות מסתיימות בפשרה.

לדברי עו"ד אסף פינק, "כמה מהפשרות המשמעותיות השנה היו בתחום ניירות ערך ובצרכנות, כאשר יש בהן השבה ממשית של כסף לציבור"; ובפשרות שבהן הנתבעת מחזירה סכום גדול לציבור, גם שכר-הטרחה של עורכי הדין הוא גבוה.

לפי הסיכום שערך פינק, עורך הדין שגרף השנה את שכר-הטרחה הגבוה ביותר, בזכות ייצוג בתביעה שהסתיימה בפשרה, הוא עו"ד רון דרור. דרור, שייצג את התובע הייצוגי בתביעה שהוגשה נגד חברת דיסקונט השקעות בגין הנפקת זכויות בחברה תוך ניצול השוק כדי לדלל את החזקת המניות שבידי הציבור, גרף לכיסו 3.24 מיליון שקל.

בפשרה בתיק, שאותה אישר השופט רם וינוגרד מבית המשפט המחוזי בירושלים, נקבע כי בעלי מניות החברה (חברי הקבוצה שנפגעו על-פי הטענה מהתנהלות החברה) יקבלו 18 מיליון שקל. הגמול שנפסק לתובע הייצוגי באותה תביעה היה 325 אלף שקל.

עורכי הדין שממוקמים במקום השני מבחינת שכר-טרחה שקיבלו בגין ייצוג בתביעה ייצוגית השנה, הם יעקב סבו, דורון רדעי וניצן גדות, שגרפו לכיסם שכר-טרחה של 2.18 מיליון שקל במסגרת פשרה בייצוגית שהגישו נגד מפעלי פ.מ.ס-מיגון. זאת, בגין היעדר דיווח לבעלי המניות שלה, שגרם להם לטענתם להפסדים.

השופט מגן אלטוביה מבית המשפט המחוזי בתל-אביב קבע כי קבוצת התובעים תפוצה בסך כולל של 9.8 מיליון שקל. התובע הייצוגי זכה לגמול של 350 אלף שקל בגין תביעתו.

במקום השלישי נמצא משרד עורכי הדין של איל רז, גיא גלילי, ירון ובר, רונן עזורי ומשה וקרט. בפשרה בייצוגית שהם הגישו נגד המדינה, מנורה-מבטחים והסתדרות המהנדסים, בגין אי-העברת התמורה ממכירת ההחזקות לעמיתים בקופות, אישרה השופטת תמר בזק-רפפורט מהמחוזי בירושלים תשלום של 2 מיליון שקל לעורכי הדין. כן נקבע בפשרה כי הנתבעות ישלמו 23.8 מיליון שקל לעמיתים בתמורה לסילוק התביעה. התובע הייצוגי זכה לגמול של 40 אלף שקל בגין תביעתו.

במקום הרביעי נמצאים משרדי עורכי הדין גיל רון, קינן; ואביעד סרן, שגרפו לכיסם השנה 1.58 מיליון שקל בזכות הייצוג בתביעה שהוגשה נגד חברת טבע, בגין הפרת החובה לגילוי התגמולים בדוחות התקופתיים השנתיים שלה.

בשונה מייצוגיות אחרות, בתביעה נגד טבע היו התובעים הייצוגיים אנשים מוכרים ופרופסורים מכובדים - שרון חנס ואהוד קמר מאוניברסיטת תל-אביב, שהביאו, בסיוע עורכי הדין שייצגו אותם, לכך שלראשונה החלה ענקית הגנריקה לחשוף את השכר והתגמולים של בכיריה על בסיס אישי. כל אחד מהשניים זכה לגמול בסך 75 אלף דולר בזכות הגשת הייצוגית.

משרדי עורכי הדין מושקוביץ, סיטס; ופולינג, ויקמן, כהן, קיבלו שכר-טרחה של 1.57 מיליון שקל בזכות ייצוגם בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד שופרסל, בעילה של מכירת תווי קנייה שלא בתוקף. התביעה הסתיימה בפשרה, שבה נקבע בנוסף כי שופרסל תאריך באופן אוטומטי את תוקף תווי הקנייה וכן תחליף אותם בכרטיסים מגנטיים.

בדומה לשנת 2012, ברשימת משרדי עורכי הדין המובילים בייצוג נתבעות בייצוגיות נמצאות כמה פירמות מהגדולות בארץ. במקום הראשון בייצוג נתבעות נמצא משרד עורכי הדין יגאל ארנון; בשני, משרד אגמון; ואת המקום השלישי חולקים משרדי עורכי הדין פישר, בכר, חן, וול, אוריון עם גולדפרב-זליגמן.

במקום הרביעי נמצא משרד עורכי הדין איתן מהולל; ובמקום החמישי פירון, וכן פרקליטות מחוז תל-אביב (שייצגה את עיריית תל-אביב, תאגיד המים של העיר, מי-אביבים, וגופים נוספים בייצוגיות שהוגשו נגדן השנה).

רוב עורכי הדין המובילים בהגשת תביעות ייצוגיות באים מקרב משרדי בוטיק המתמחים בייצוגיות. במקום הראשון, מבחינת כמות הייצוגיות שהגישו, נמצאים השנה עורכי הדין אמיר ישראלי ושלומי כהן. במקום השני, שרון ענבר-פדלון וטלי לופו, ובמקום השלישי דן אשכנזי.

עו"ד יוחי גבע, שכיכב בשנים עברו בראש רשימת עורכי הדין המייצגים בתביעות ייצוגיות, ירד השנה למקום הרביעי. במקום החמישי נמצא עו"ד דוד גואטה, ובשישי עורכי הדין רם וגל גורודיסקי.

פרופ' מיגל דויטש: "הכסף לא מגיע לצרכנים, אך עורכי הדין יוצרים הרתעה"

לדברי פרופ' מיגל דויטש, מומחה למשפט אזרחי ומסחרי, "קיימת תחושה שבתובענות הייצוגיות הכסף לא מגיע לצרכנים, אלא לעורכי הדין שמייצגים אותם". עם זאת, פרופ' דויטש חושב שלא מדובר בהכרח בדבר שלילי.

לדבריו, העובדה שעורכי הדין גורפים סכומי כסף גדולים מייצוג בבקשות לתביעות ייצוגיות, מסייעת להרתעת החברות והרשויות מפני קיפוח הציבור ופגיעה בו.

לדברי דויטש, "צריך לזכור את המטרה והמגמה של כל העניין, שהן הרתעה; ומישהו צריך 'להרים את הכפפה' ולהגיש תביעות. המצב האידיאלי היה שהתביעות היו מוגשות על-ידי גופים ציבוריים, כמו הרשות להגנת הצרכן, משרד המשפטים, ארגונים צרכניים וכדומה. אבל בהינתן העובדה שזה לא קורה מספיק, ומישהו צריך לעשות את זה, העובדה שיש כאן תועלת כלכלית לעורכי הדין היא תמריץ טוב להגשת תביעות, ובאמצעותן לייצר הרתעה. זה מתחבר לקו כללי יותר בחקיקה, תוך הבנה שאכיפה פרטית היא יותר יעילה מאשר ניסיון לבצע אכיפה בדרך הציבורית. אם לא תיתן את התמריצים לתובעים לא תהיה הרתעה".

יצוין כי פרופ' דויטש רואה בפשרות הרבות בתביעות הייצוגיות את עיקר הבעייתיות שלהן. "ריבוי הפשרות גורם לכך שלא נקבעות הלכות בתחום, וגם מגמת ההרתעה נשחקת. כאשר אין פסקי דין, אין כלל פרשני, ואתה משיג הרתעה חלקית בלבד.

"אני גם רואה בעיה בכך שלא פעם הפשרות הן די מקוממות. כך למשל, קיימות פשרות שלפיהן החברה הנתבעת מעניקה לציבור הנחות ברכישות חדשות, ותו לא. המשמעות היא כמעט קידום מכירות לנתבעת, ולא הרתעה שלה".

נתון מעניין נוסף שעולה מסיכום השנה נוגע למעורבות של רשות ניירות ערך במימון תביעות ייצוגיות ותביעות נגזרות. הקרן של רשות ניירות ערך אישרה השנה מימון עקרוני ל-5 הליכים חדשים.

אחד מהם הוא הבקשה לאישור תביעה נגזרת שהוגשה נגד איש העסקים נוחי דנקנר בגין עסקת הרכישה של עיתון "מעריב" בראשית 2011,תמורת כ-147 מיליון שקל.

יצוין כי רשות ניירות ערך מממנת תביעות ייצוגיות ונגזרות במקרים שבהם היא סבורה כי סיכויי התביעה הם טובים, וכאשר לדעתה קיים צורך בניהול התביעה כדי להגן על ציבור המשקיעים ועל תקינות הפעילות בשוק ההון.

פילוח התביעות הייצוגיות לפי תחומים מעלה כי כמעט מחצית מהייצוגיות שהוגשו השנה היו בנושאי צרכנות (481 תביעות שהן 48% מכלל התביעות). הכמות אמנם גדולה, אך זו עדיין ירידה לעומת שנת 2012, שבה הוגשו 742 תביעות ייצוגיות בנושאי צרכנות.

353 מהייצוגיות הוגשו השנה נגד רשויות ציבוריות (כגון המדינה, רשויות שונות ותאגידי מים), שהן 35.5% מכלל הייצוגיות שהוגשו. 49 מהייצוגיות הוגשו נגד חברות ביטוח, 23 בתחום ניירות ערך, 21 נגד בנקים ו-20 בתחום דיני עבודה.

200 מכלל הייצוגיות הוגשו נגד חברות בתחום המזון. מהן - 12 נגד חברת תנובה, 12 נגד רשת שופרסל ו-10 נגד קבוצת שטראוס. 6 ייצוגיות הוגשו נגד מילקו תעשיות, 4 נגד רמי לוי שיווק השקמה, וכן 4 ייצוגיות הוגשו נגד רשת מקדונלד'ס.