מה הוזל ומה התייקר השנה ומה צפוי עכשיו?

יוקר המחיה אמנם הורגש ב-2013 ביתר שאת, אבל בתוך הכאוס הגדול של ההוצאות, זכו השנה הצרכנים גם לכמה רגעי נחת - לא עוד חשבונות סלולר של מאות שקלים, אלא מלחמה על חבילות "הכול כלול" בסכום התחלתי של 0 שקל ובסכום מקובל של 50-60 שקל בחודש; השמיים נפתחו, ומחירי הטיסות לאירופה החלו לרדת; כוס קפה ב-5 שקלים הפכה ממשאלה למציאות, ואפילו כרטיס למופע חנוכה נמכר ב-20 שקל.

עם זאת, השאיפה לירידה של ממש במחירי המזון נענתה עד כה בהכרזה המינורית על הכנסת הגבינה הלבנה והשמנת המתוקה לפיקוח, וגם המחירים בבתי-הקפה לא ממש צנחו, למרות המהומה שקמה סביב השקת רשת קופיקס.

ומה ב-2014? בשנה הבא נשב על המרפסת, נשלם מחירים עגולים, נמחזר מוצרי חשמל ולא נקנה 4 ספרים ב-100 שקל. אם יסתיימו ההליכים המשפטיים והדיונים בכנסת, ייתכן גם שנוכל להשתחרר מעסקאות כובלות דוגמת זו של יחידות הנופש של קלאב הוטל.

רבים מהנושאים שהעסיקו אותנו ב-2013 ימשיכו להעסיק אותנו בחודשים הקרובים.

כך למשל, בשעה שבשנה שעברה דיווחנו על מהפכת ה-99 שקל בחודש לחבילת סלולר "הכול כלול", השפה החדשה בענף מדברת על כ-50 שקל בחודש.

התחרות מחריפה, והמבצעים של ספקיות הסלולר הקטנות קובעים רף מחיר נמוך מאי-פעם: בדצמבר האחרון קבע רמי לוי מחיר של 49 שקל לחודש התקף לשנה, 012 מובייל יצאה במבצע של 59 שקל לחודש, וגם אצל גולן טלקום המחיר התיישר על 59 שקל לחודש, כאשר הוט מובייל מציעה מסלול כולל אינטרנט ביתי ב-69 שקל ועוד.

תעריפי הסלולר מזכירים את החלפת שלטי המחירים שבסמוך לדוכן העגבניות בסופר: חברה אחת מכריזה על מבצע - ובחלוף ימים ספורים המתחרות מגיבות עם מבצע זהה או דומה משלהן.

שינויים כאלה, על בסיס יומי כמעט, מחייבים את הצרכן להיות עם האצבע על הדופק. בעידן שבו ההתחייבות היא נחלת העבר, והניוד מאפשר לשמור על המספר הקיים - הצרכן הנבון צריך לנדוד לאורך השנה בין כמה חברות כדי לשלם שקלים בודדים על חשבון הסלולר שלו. וזה אפשרי.

איך זה שחברה אחת, לא גדולה במיוחד, מצליחה להוציא אלפי צרכנים מכליהם ולככב בדיוני ועדת הכלכלה? במרכז הסיפור עומדים צרכנים שכרעם ביום בהיר קיבלו הודעות בדבר קיומו של חוב לחברת איקיוטק (גלגול של חברת "במרום הפקות") בגין הרשמה שביצעו לכאורה לפני כשמונה שנים עבור אודישנים.

החובות, כך לפי דרישת איקיוטק, עומדים על אלפי שקלים לכל צרכן, בהיקף של 100 אלף לקוחות. חלק מהמכתבים כללו דרישות מוזרות של חוב מילדים שבתקופת ההרשמה היו תינוקות.

קבוצת נפגעי איקיוטק בפייסבוק מונה אלפי חברים. במועצה לצרכנות הצטברו אלפי תלונות בנושא. בתחילת דצמבר פנה שר התקשורת, גלעד ארדן, למפכ"ל המשטרה וליועץ המשפטי לממשלה, בבקשה לפתוח בחקירה פלילית כנגד איקיוטק בשל חשד לניסיון לקבל דבר במירמה.

למעשה, אפילו אביו של בן אופק, בעליה של איקיוטק, טען בכנסת כי בנו הוא אדם מסוכן ומומחה בזיופים. הדיון שהתקיים שלשום (ב') בוועדת הכלכלה של הכנסת הסתכם בבשורה מעודדת לצרכנים - בשנה הקרובה יימצא פתרון.

את עיקר השפעתה של רפורמת השמיים הפתוחים, שיצאה רשמית לדרך בחודש יוני השנה לאחר התנגדות של עזה של חברות התעופה הישראליות, נראה ב-2014. המשמעות היא הגדלת התחרות בקווי הטיסה לאירופה באמצעות הגדלת מספר הטיסות והפעלת טיסות לואו-קוסט.

בין תל-אביב לברלין, לפראג, לבודפשט, ללרנקה ולקייב, נראה מטוסים של חברת up - חברת הלואו-קוסט שהשיקה אל-על. גם חברות סדירות אחרות הבינו שעליהן לזרום לכיוון תמחור טיסות הלואו-קוסט, בהן לופטהנזה.

כיום טסות מתל-אביב ליעדים שונים באירופה 7 חברות לואו-קוסט ועוד מספר דומה של חברות המפעילות טיסות מוזלות, כשפתיחת טרמינל 1 בנתב"ג באוקטובר האחרון הרחיב את האפשרות ליעדים נוספים בקו מתל-אביב, ועליהם אנחנו מתבשרים חדשות לבקרים: וויז אייר שפתחה את הקו לסופיה, איזי ג'ט שהוסיפה טיסות לז'נבה, לרומא ולגטוויק (לונדון), ועוד.

גם החברות הסדירות מוסיפות טיסות: אליטליה תוסיף במארס הקרוב 3 טיסות שבועיות בקו לרומא, ולופטהנזה הוסיפה טיסות למינכן ולפרנקפורט. בחורף הזה מספר הטיסות הממריאות מנתב"ג עומד על 63 בשבוע, לעומת 38 בחורף שעבר, ומגמת גידול הטיסות נמצאת בעיצומה.

בסוף נשלם פחות, הרבה פחות על הנופש בחו"ל (בלי מזוודה או אוכל בטיסה).

מילים רבות נשפכו בדבר ניסיונות הרגולטור לאפשר לצרכנים להשתחרר מעסקאות כובלות, ובראשן קלאב הוטל. במהלך השנה כמעט ועבר חוק שאיפשר לצרכנים להשתחרר מהעסקה, אלא שתנאי הביטול היו אבסורדיים וכללו דמי ביטול גבוהים. החוק לא צלח, ולאחרונה הוא נדון מספר פעמים בוועדת הכלכלה.

ניסיונות הצרכנים להשתחרר מהעסקה עברו ועדיין עוברים גם דרך המערכת המשפטית: במהלך השנה הושג הסכם פשרה המאפשר לצרכנים להודיע על ביטול העסקה באופן חד-צדדי. הסכם זה כלל תחנות יציאה מוגדרות, אך זמן מה לאחר מכן הודיעה השופטת ענת ברון כי להסכם הפשרה הזה, שלא קיבל את אישורה, אין תוקף.

אם לא די בכך, לאחרונה מתח היועץ המשפטי לממשלה ביקורת חריפה על התובע מטעמם של לקוחות קלאב הוטל בתביעה מקבילה (בדבר דמי האחזקה).

מה בהמשך? בקרוב תתכנס שוב ועדת הכלכלה לדון בעניין, ואולי עד שיגובש חוק תבוא הגאולה מכיוון בית המשפט, בדיון שצפוי להיערך בינואר הקרוב.

כבר היום (ד'), ביום הראשון לשנת 2014, אמורים המחירים של כל המוצרים בחנויות להיות עגולים (בכפולות של 10 אגורות), עם סיומו של עידן ה-99 אגורות הכה נפוץ והכה מנותק מהמציאות של סל המטבעות הישראלי.

שנים שניסו חברי כנסת לשנות את שיטת התמחור המרגיזה הזו, שבניגוד לארה"ב או לאירופה שגם שם היא נפוצה - היא אינה תואמת למציאות בישראל שבה אין מטבע של אגורה או 5 אגורות, לפיכך הצריכה מדיניות של עיגול מחירים בתשלום במזומן.

אבל לא עוד: 9.99 יהיו 10 שקלים, ו-99.99 יהיה 100 שקל - אלא אם כן יחליט בעל העסק לשנות את המחיר ל-99.90 שקל. פשוט, עגול ובעיקר תואם למציאות שמכתיב בנק ישראל. החוק חל גם מוצרים בפיקוח ממשלתי.

שיטת התמחור החדשה לא חלה על פעימות מונה כמו דלק, מים, חשמל או גז - או כל שירות אחר שהציבור צורך מרשויות המדינה ושלא נצרך אף פעם ביחידה מונה אחת.

מחיר הדלק בתדלוק עצמי לאחר התייקרות (נוספת) ב-1.1.14

אחרי עלייה של קרוב ל-40% במשך 4 שנים, יירדו תעריפי המים החל מהיום בעקבות "ההתייעלות שנכפתה על תאגידי המים"

לפני חודש הביע שר האוצר יאיר לפיד את כוונתו לסייע בהקמת הבנק הקואופרטיבי, כך ש-2014 תיזכר כנראה בהיסטוריה כשנה שבה הוקם בנק שיתופי ראשון בישראל.

ההכנסה מהפעילות הבנקאית של הבנק, המוקם על-ידי האגודה השיתופית "אופק", תחזור ללקוחות באמצעות הפחתת עמלות, הגדלת הריביות על הפלוס והקטנת הריביות על המינוס, כשבכל מקרה היא לא הופכת לרווחים, כך שהלקוחות, שהם גם הבעלים, חולקים אינטרס משותף. בנקים קואופרטיביים פועלים בהצלחה במדינות רבות בעולם, ומכאן שאין סיבה שהוא לא יצליח גם בישראל.

מיזמים חברתיים אחרים שיצאו לדרך במהלך 2013 כוללים את הסופרמרקט השיתופי "שלנו" בתל-אביב ואת "המכולת" בהרצליה, כשזו האחרונה נולדה בתוכנית הטלוויזיה של "אורלי וגיא".

השנה גם נחלה "העגלה" - הסופרמרקט השיתופי הראשון בארץ, שהוקם לפני כשנתיים במצפה רמון - הצלחה מפתיעה, כשגרמה לשופרסל להפוך את הסניף במצפה רמון מ"שופרסל שלי" ל"שופרסל דיל".

ברוח הקואופרטיב קמו השנה גם כמה מיזמי אופנה. האם בשנים הקרובות נשנה את הרגלי הצריכה?

יותר מ-10 שנים עובדים פעילי הסביבה על החלת חוק פסולת אלקטרונית שאמור לגאול את הסביבה מהררי הפסולת הגואה של מכשירים אלקטרוניים: מסכי טלוויזיה ומחשב, טלפונים סלולריים וסוללות, שנצברים לכדי 120 אלף טון פסולת בשנה.

החוק קובע הסדרים לטיפול בפסולת ציוד חשמלי. להצלחת היעדים, נדרש שיתוף של כמה גורמים: היבואנים, המשווקים, הציבור, הרגולטור והרשות המקומית. היצרן נדרש לעמוד ביעדי המיחזור שנקבעו (15% ל-2014, ו-5% יותר מדי שנה עד ליעד של 50% תוך 7 שנים), עליו לדווח על מספר וסוג הפריטים שנמכרו ועל הפסולת שנאספה/מוחזרה.

על היבואנים לדאוג לפנות פסולת מרשויות וממשווקים, להקים מוקדי איסוף למיין את הפסולת שמיועדת לשימוש חוזר ולהעביר פסולת לגוף מוכר. המשווקים יידרשו לקבל פסולת אלקטרונית במעמד המכירה, להתקין מיכלי אשפה לסוללות, לאחסן את הפסולות ולדאוג לפנותה מול גוף מוכר. לטובת הציבור יוקמו 3,000 נקודות איסוף ציבוריות קמעונאיות ועירוניות.

כמו במדינות אחרות בעולם, הצרכן הישראלי יצטרך לשנות הרגלי התנהגות באשר להפרדת פסולת והבאת פסולת אלקטרונית לנקודות האיסוף.

החשש הוא שמי שיישא בעלויות שנדרשות מבתי העסק הוא הצרכן. החוק, שאמור היה להיכנס לתוקף בינואר 2014, נדחה בחצי שנה.

*** הפרויקט המלא - סיכום 2013 בשיווק, בתרבות ובספורט - במהדורה המודפסת.