התפיסה הרווחת היא כי סכסוכי גירושין הם סכסוכים קשים ו"מלוכלכים" ואכן כשבני הזוג מתגרשים מתפרק לו תא גרעיני קטן, בני הזוג שהכירו הופכים להיות שוב זרים וכל מה שמקשר ביניהם זה הילדים. בדרך כלל הגרושים לא שומרים על קשר עם החותנת או הדודים של מי שהתגרשו ממנו. אבל האם זה באמת הפירוק הכי אכזרי?
נדמה שהסכסוכים הקשים באמת, המפרקים משפחה לגורמים, הם דווקא סכסוכי ירושה בתוך המשפחה כשהתוצאה הסופית מהדהדת למשך דורות הבאים אחר כך. אחים מנותקים מאחים מילדיהם וקשר הדם הופך כלא היה. ולפעמים הילדים כבר לא זוכרים מדוע הם לא מדברים עם הילדים של אחות של אמא, אבל כך מתחילה להתפורר לה המשפחה והשושלת נפסקת.
לפני מספר ימים הגיע לסופו סכסוך ירושה ארוך בין ילדיו של יולי עופר. אין מחלוקת כי יולי עופר היה איש עסקים מוערך אשר ככל הנראה ידע מה הוא עושה בעסקיו ובחייו. יולי עופר באמצעות צוות משפטי מלומד ומקצועי כתב צוואה אחרונה, אמנם היו לו כשבע צוואות קודמות אך הכלל הוא כי הצוואה האחרונה הקובעת.
אם כן כיצד בכלל העניין מגיע להליך משפטי כואב המפורר משפחה, בה עומדים ילדיו של עופר משני צידי המתרס בבית המשפט כשחייהם פרוסים לעיני כל? למה בעצם במצב בו אדם מתכנן תכנון כלכלי את מותו באופן מחושב ואף עורך צוואה בנוכחות עורך דין, עדיין קיימים סכסוכי הורשה?
ההסבר אינו משפטי כלל, אלא פסיכולוגי לחלוטין. כל אדם רוצה אישרור מהוריו על כי הם אוהבים אותו. סכסוכי הורשה אינם תמיד קשורים לכסף ובוודאי שלא "להישרדות". גם הסיכוי לנצח או ההפסד הכלכלי שבניהול המשפט, אינם מהווה שיקול כי בעבור אותו אדם המבקש לערער על צוואת הוריו, מדובר בעניין עקרוני. "הכיצד יתכן שנישלו אותי!?" עבורו, הנישול מתבטא כחוסר באהבה הערכה או אישור מהמוריש, ביטול ואפילו מעין חותמת כי המנושל הינו "הכבשה השחורה" במשפחה, זה שלא עמד בציפיות ומכאן המלחמה.
ככל שיש יותר כסף בירושה, כך הסכסוך עמוק יותר וקשה לפתרון
כך למשל, סמי שמעון, הוריש לעשרות אנשים את כספו ונכסיו. אחיו של המיליונר סמי שמעון, טענו כי סמי שמעון העביר 30% מנכסיו לידיהם. אלמנתו טענה כי הוא הוריש לה מחצית מהעזבון וביקשה למנות מנהל עזבון שיברר את כל הכספים והנסים שהיו לבעלה. מקורבים נוספים לשמעון ביניהם מנהל הכספים, טענו אף הם כי סמי שמעון נתן להם מניות, נכסים וכספים שלא מופיעים בצוואה. ריבוי הנכסים והיורשים, עורר מלחמת עולם בין האחים, האלמנה והבת ונהנים אחרים.
המסקנה היא כי ככל שהעיזבון "כבד" יותר יש יותר טוענים "לכתר". ומפתה יותר לנסות להילחם על משהו בבית המשפט. המאבק למצוא פרצה שתגרום לביטול הצוואה או לפחות תשכנע את הצד השני להתפשר הופך לכאורה 'כדאי' יותר.
כך קרה במקרה של משפחת אייזנברג, אייזנברג הותיר צוואה בה הוא מוריש לבנו ארווין 80% מהעיזבון. ארבע אחיותיו קבלו 5% ואחות אחת נושלה. לאחר מאבק משפטי שנמשך שנים הושגה פשרה. ארווין הסתפק ב 55% ויתר העיזבון חולק בין הבנות.
סכסוכי ירושה אינם נחלת מדינת ישראל בלבד. נהפוך הוא , סכסוך הירושה המפורסם של שפנפנת הפלייבוי אנה ניקול סמית' שהתחתנה עם מיליונר שמבוגר ממנה בכ 60 שנה ובסופו אף ניצחה וקיבלה 800 מיליון דולר.
סיפור מפורסם אחר הוא של משפחתו של אהרון ספלינג יוצר הסדרה בוורלי הילס 90210 ומפיק על, אשר שם נטען כי נישל את ביתו השחקנית טורי ספלינג ופתר אותה ב 800,000 דולר במקום 500 מיליון דולר אותם הייתה אמורה לקבל. טורי ספלניג אף עשתה מזה קרירה והשתתפה בתוכנית ראליטי על חייה כ"עניה".
מהו רצון המצווה
במקרה של צוואתו של יולי עופר, אנו רואים שלמרות הניסיון לתקוף את צוואתו, ולמרות המאבק המשפטי העיקש, פסק בית המשפט לקיים את הצוואה המקורית, על אף היותה מפלה לכאורה. למרות הסכסוכים ה"סקסיים" צריך להבין כי מטרתו של ביהמ"ש, הוא לקדש את רצון המצווה הלא הוא רצון המת, שזהו עקרון העל במערכת המשפטית. ביהמ"ש לא יעשה צדק מלאכותי אלה ינסה בכל דרך לממש את צוואתו האחרונה של המצווה. ככל שהיא כשרה.
על פניו, עינינו הרואות שעל אף שבמקרים שציינו, ניתן היה להיווכח כי לכאורה נכתבו צוואות על פי דין ובצצורה מסודרת, עדיין יש מי שמנסה לתקוף אותן. הדרכים על פי חוק הירושה לבטל צוואה הן לטעון להשפעה בלתי הוגנת או אי- כשרות משפטית עקב מצבו הרפואי של המצווה. על המתנגד לאכיפת הצוואה, לקיים הוכחות ורק אם יוכח כי אכן אדם לא היה כשיר לחתום על צוואה תבוטל צוואתו.
עצה למצווה
עינינו הרואות כי ככל שיש יותר רכוש בירושה, כך הסיכוי שהירושה תותקף בבית המשפט גבוה יותר. על מנת למנוע סיכוי שתבוטל צוואה בגין כל אחת מן העילות הקבועות בחוק הירושה, יש לשכור שרותי עו"ד מקצועי המנוסה בתחום הירושה, אשר תפקידו לדאוג כי הצוואה תעמוד במבחן המשפטי.
אין בידי עו"ד, מקצועי ככל שיהיה, למנוע הגשת התנגדות כנגד צוואה, ותביעות כגון אלה ימשיכו להיות מוגשות מהטעמים שאוזכרו לעיל. יחד עם זאת, באם נערכה הצוואה כדין ועו"ד בדק את כשרותו של המצווה וכי אין עילה לבטל את רצונו של המצווה, יש בכך כדי למנוע את ביטולה של הצוואה ומכאן שאין להקל ראש בעריכת צוואות.
עו"ד איימי בכור-בוני - מומחית בדיני משפחה וירושות