שער הדולר ממשיך להיחלש ונע סביב 3.49 שקל. בנק ישראל ממעט בחודשיים האחרונים להתערב במסחר בניגוד לימיו של פישר כנגיד. בימים האחרונים החל בנק ישראל לרכוש שוב דולרים ושערו עלה ל 3.51 היצואנים צועקים, הדולר מסייע ליבואנים ופוגע ביצוא. תעשיינים רבים מודיעים על העברת פסי יצור למדינות עם שכר עבודה נמוך ורבים עסוקים בניחושים האם הדולר ימשיך לרדת ולקבוע שיאי שפל חדשים. צרפו לכך את הנתון הצפוי במט"ח מהכנסות הגז בעוד כשנתיים שלוש והתחזית לדולר חלש מתחזקת. ההדפסה המוניטרית העצומה שהוביל הנגיד האמריקאי בן ברננקי להקלה על כלכלת ארה"ב גורמת לחולשת הדולר בשווקים דבר שמשליך גם על השקל. עם דולר חלש ושקל חזק חוגגים כמובן היבואנים ובכך ישנה פגיעה נוספת בתעשייה המקומית שנאלצת להתמודד ולהתייעל עם פיטורי עובדים.
הסצנריו שלפנינו, במבט נרחב ומקיף יותר, מוכר היטב בבנק ישראל. ד"ר קרנית פלוג הנגידה החדשה לא מראה נחישות, חוץ מדיבורים מעורפלים, שהנושא נמצא במקום הראשון לטיפול מבחינתה. לא ברור למה פלוג מחכה? שיהיו עוד מפוטרים? שהדולר ירד ל-3.40 שקל? שיפרצו שביתות וששר האוצר יבהל? הפתרונים לנגידה. רק אתמול (ב') שמענו מפלוג הצהרה מוזרה "רגישות היצוא לשער החליפין אינה גבוהה". נשמע תמוה.
רצועה וספקולנטים
אם בנק ישראל יכריז על החזרת שיטת הרצועה הישנה ויקבע תחתית של 3.60 שקל (מעל לשער הנוכחי) מצפים המומחים והפרשנים שתחל פעילות ספקולטיבית אדירה נגד השקל ובנק ישראל יצטרך לרכוש שוב מיליארדי דולרים. הפרשי הריבית בין הדולר לשקל ידחפו לדעתם לחץ נוסף על השקל.
התחזיות של הספקולנטים אינן בהכרח תרחיש מציאותי. במידה ובנק ישראל ימסה תנועות הון ספקולטיביות כדאיות ההימור לספקולנטים תוטל בספק. לכל הטוענים, ויש כאלה רבים, ששוק חופשי צריך לקבוע את שער הדולר ולא צעדים אדמיניסטרטיביים, המענה יהיה בדמות הסיכון בפגיעה חמורה ביצוא ובאבטלה.
פתיחת המשק הישראלי ליבוא כדי להוזיל את רמת חיינו היא צעד מבורך. מדובר במהלך שגם פוגע בתעסוקה כיוון שאם תייבא שמן זול מספרד ושוקולד זול מטורקיה או גבינה צהובה מליטא, תחסל תעשיות מקומיות. מדובר בתעשיות עם סף רווחיות נמוך המעסיקות פועלים בשכר נמוך עם תנאים סוציאליים.
מי שלא דואג כיום לייצוב הדולר פוגע במישרין בתעשייה הישראלית כולל גם בתעשיות שמייצרות ליצוא מוצרים מורכבים יותר. עלות השכר במוצרים כאלה גבוהה יותר וההכנסה הדולרית רק נשחקת. השכר של מהנדס תוכנה בהודו הוא כשליש מ בישראל. בצורה זו קשה לנהל כלכלה יציבה לטווח ארוך והוצאות גידור הדולר מתייקרות ומהוות הוצאה כבדה ליצואנים.
התמונה ברורה?
התמונה המלאה, כולל פרטים ונתונים נוספים, מוכרים כאמור היטב לבנק ישראל ועליו לנקוט במעשים ולא להמתין שהדולר יתרסק. פלוג בשיתוף שר האוצר לפיד יכולים לפעול לסבסוד היצוא כל עוד הדולר מתחת לרמה של 3.65 שקל. הממשלה צריכה לתמוך רשמית בקביעת רצועה לדולר ולתת לבנק המרכזי מרחב תמרון מוניטרי ויכולת לרכוש מיליארדי דולרים למנוע מהשקל להיחלש.
הצהרה חד משמעית על רצועה ושער תחתון עם המשך רכישת דולרים היא מהלך מוניטרי רצוי. ראו את שעשה מריו דראגי ליורו. כאשר האוצר ובנק ישראל יודעים שאנו בצרה מבחינת שער הדולר ושהבעיה עלולה להחמיר, חייבים שניהם, בגיבוי רוה"מ נתניהו, לפעול מהר ולהפסיק "להשתעשע" בדיבורים. אם פלוג ולפיד לא יתעוררו עכשיו לפעולה הבעיה רק תחמיר. מי שמצפה לנס מוניטרי ולהתחזקות הדולר מול השקל ללא התערבות יתבדה. כלכלת ישראל תשלם מחיר כבד כבר בתוך מספר חודשים.
מתי אלפר, כלכלן, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה