לראשונה בישראל, ביהמ"ש העניש משתמש בתוכנה פיראטית

מאת יובל דרור



בית המשפט המחוזי בחיפה חייב את חברת ב.א.ב תכנון ופיתוח הנדסה ואת מנכ"לה אברהם בן-דוד לשלם למיקרוסופט ולאוטוקאד 210 אלף שקל בגין שימוש בתוכנות פיראטיות. זהו פסק הדין הראשון בישראל נגד חברה אשר השתמשה בתוכנה פיראטית. עד כה נקנסו בישראל רק חברות שמכרו את התוכנות הפיראטיות או התקינו אותן במחשבי לקוחותיהן.



בכך מגיעה לסיומה התדיינות שראשיתה בתחילת 2000, כאשר מידע מודיעיני שהגיע לקו החם של ארגון BSA, העוסק במאבק בשימוש בתוכנות בלתי חוקיות, רמז על שימוש בתוכנות פיראטיות בחברת ב.א.ב. לאחר קבלת המידע ביצע הארגון חקירה לאימותו, ובעקבות ממצאי החקירה מינה בית המשפט כונסי נכסים, אשר מוסמכים להקפיא את נכסי החברה במטרה לבדוק את מצאי התוכנות שבה.



בשלב הבא נתן בית המשפט המחוזי בחיפה צו חיפוש ותפיסה, שאיפשר באפריל 2000 לפשוט על משרדי החברה. בפשיטה התגלו כמה עותקים מותקנים של תוכנת אוטוקאד בגרסה 14, וכן 16 עותקים של מערכת ההפעלה Windows, עותק של מערכת ההפעלה Windows NT, עותקים של חבילות Office ועוד. חברת ב.א.ב הציגה שלושה רישיונות תוכנה שהיו ברשותה לחבילת תוכנות Office, למערכת הפעלה Windows ולתוכנת אוטוקאד 12, שלא היתה מותקנת כלל במחשבי החברה.



בתגובה לתביעת מיקרוסופט ואוטודסק, החברות ב-BSA, הגישה ב.א.ב, המתמחה בתכנון מבנים הנדסיים, תביעה נגד שתי חברות התוכנה ונגד עורכי הדין שלהן, ערן סורוקר ועידן סידס ממשרד עורכי הדין סורוקר-אגמון, המייצגים את BSA בישראל. ב.א.ב טענה שעורכי הדין שתלו תוכנות במחשביה.



בפסק דינו מהשבוע כתב השופט גדעון גינת: "הנתבעים (חברת ב.א.ב) הכחישו את כל טענות התובעות כלפיהם. הם טענו כי לא העתיקו תוכנות של התובעות, כי אפילו יש ראיה לכך, שתוכנות מועתקות נמצאו במחשבים שבמשרדיהם, הרי אין זה אלא פרי קנונייה ותרמית שנציגים של התובעות ואולי עובד לשעבר וממורמר של הנתבעים היה צד להן".



אלא שהשופט ביקר באופן חריף את התנהגות ב.א.ב, ואת התביעה הנגדית שהגישה נגד אוטודסק, מיקרוסופט ועורכי הדין שלהן. באי כוח BSA הציגו לשופט קלטת וידיאו שצולמה ללא ידיעת הנתבעים בעת ביצוע הפשיטה. זו שיכנעה את השופט כי טענות התובעים משוללות כל בסיס: "מסקנתי היא שאין לתביעה שכנגד על מה לסמוך, ואני דוחה אותה... הגשת תביעה כזאת, על בסיס התיעוד שהיה בידי הנתבעים במועד הגשתה, מעלה את החשש כי היא נועדה להטיל מורא על באי כוח התובעות ולמנוע מהם לפעול, למיטב הבנתם, כמייצגים של התובעות. העובדה שבא כוח הנתבעים חזר בו מהתביעה ברגע האחרון, אינה מפחיתה את הנזק שנגרם בעצם הגשתה".



נציגי BSA ביקשו להטיל על הנתבעים קנס של 20 אלף שקל לכל כותר בלתי חוקי שנתפס במחשבי החברה. במסגרת החוק רשאי השופט להטיל קנס של 20-10 אלף שקל לכותר. השופט גינת בחר את סף העונש הנמוך ביותר והטיל קנס של 10,000 שקל לכותר או 180 אלף שקל לכל הכותרים הבלתי חוקיים. בנוסף על כך הטיל השופט את הוצאות המשפט בסך 30 אלף שקל על ב.א.ב.



לדברי סורוקר, לפסק הדין משמעות מיוחדת: "עד כה נפסקו בישראל עונשים וקנסות נגד שני סוגים של עברייני זכויות יוצרים: אנשים שהתקינו תוכנה פיראטית על מחשבים ואנשים שמכרו תוכנה פיראטית. פסק דין זה הוא הראשון מסוגו בישראל שמטיל קנס על מי שהשתמש בתוכנה פיראטית".