לנהל ולא להתנהל

לפני שלוש שנים חשפה השריפה ביערות הכרמל בעיות וליקויים שהביאו למותם של מעל ארבעים בני-אדם. הדרגים הבכירים הצהירו: נלמד, נבין ונתקן. לפני כחודש התרחשה סופת השלג הגדולה באזור ירושלים. הסופה חשפה שוב בעיות בסיסיות בתפקוד הגורמים השונים במדינה. הפעם לא נהרג אף אדם אבל אולי הפעם האחראים ילמדו ויפיקו לקחים לפני שיתרחש האירוע הבא? להלן שלוש נקודות מרכזיות שיש לתת עליהן את הדעת.

ראשית, אין תכנון. כמו שנאמר, סוף מעשה במחשבה תחילה. אם משטרת ישראל הייתה סוגרת את כביש ת"א-ירושלים לא היה צורך בסיפורי גבורה כפי שהתגאה מפכ"ל המשטרה. אם היו סוגרים את הכביש לא היה צורך לחלץ אנשים בסכנת חיים לכודים במכוניותיהם, בשלג, בטמפרטורות מתחת לאפס. חשוב לזכור, מי שלא משקיע זמן בתכנון מבעוד מועד ובביצוע נכון של התכנון סופו לבזבז הרבה יותר זמן, כסף ומשאבים כדי לתקן את הטעויות שיתרחשו. לפחות המשטרה למדה את הלקח וסגרה את נתיבי איילון בסופה של אותה סופה לפני שהם הוצפו והיו מהווים סכנה לנהגים. למדנו שאפשר לתכנן, השאלה היא האם זה יקרה באירוע הבא?

שנית, חוסר שיתוף פעולה. נראה שהמערכת האזרחית והמערכת הצבאית לא מסוגלות לשיתוף פעולה פורה. למה הצבא הגיע כל כך מאוחר לעזרה? האם הצבא רצה לתת לגורמים האזרחיים להיכשל ואז לבוא כמושיע? האם הדבר נעשה לצורך יחסי ציבור? האם בכלל יש תהליך ברור כיצד שני הגורמים צריכים לשתף פעולה (לא על הנייר אלא הלכה למעשה)? מה יקרה אם יצטרכו לעבוד ביחד בעתיד? האחראים בשני הצדדים צריכים לענות על השאלה אם יש סיכוי ששיתוף הפעולה בין הגורמים יהיה יעיל ואפקטיבי בעתיד.

שלישית, לא מקבלים צל"ש על ביצוע עבודה. מנכ"ל חברת החשמל אמר שמגיע צל"ש לאנשי חברת החשמל על עבודתם הנאמנה במהלך הסופה. ללא צל של ספק אנשי חברת החשמל וקבלנים שלה עבדו יום וליל בתנאים קשים כדי לתקן את התקלות ברשת החשמל. אבל זו עבודתם. האם צריך להעניק צל"ש למישהו שמבצע את עבודתו? צל"ש בדרך כלל מקבלים על גבורה, אומץ לב או ביצוע משהו יוצא מהכלל והרבה מעבר לנדרש. רצוי היה למנכ"ל חברת החשמל להיות צנוע יותר במחמאותיו זה היה בהחלט ראוי ומספק.

הסופה בירושלים הביאה שלג, רק שלג, והגורמים השונים נראו לא מאורגנים ובהלם. היה נראה שהדברים מתנהלים ולא מנוהלים. מה יקרה בעתיד אם יתרחש אירוע מסובך וקשה יותר? הרי בגופים המדוברים כבר שכחו מהסופה. לבטח אמרו "זה דבר של פעם ב-100 שנה" אז אין צורך ללמוד ולשפר. תכנון, למידה, עבודה ושיתוף פעולה הם גורמים משמעותיים בניהול מוצלח של כל ארגון – בין אם מדובר במדינה, בעיר, בחברה ציבורית או פרטית. כדאי לכולם לבחון את עצמם ולראות איפה טעו והיכן ניתן לשפר במקום להתרכז בחלוקת שבחים וצל"שים. רק רפה שכל חושב שאם יפעל באותה צורה, התוצאה תהיה שונה.

ד"ר נדב גולדשמידט, מרצה ב-מל"א – המרכז ללימודים אקדמיים