זו השנה השנייה ברציפות בה התקיים "יום העסקים הקטנים", בליוויו וקידומו של בנק הפועלים, וסיפק הזדמנות חשובה להאיר ולקדם את מגזר העסקים הקטנים בישראל, המגזר שאחראי לרוב הפעילות הכלכלית והעסקית במשק. ההגדרה הרווחת לעסקים קטנים היא עסקים המעסיקים עד 50 עובדים, ובעלי מחזור מכירות שלא עולה על 25 מיליון שקלים. הגדרה זו כוללת בתוכה, כמובן, גם את מגזר העצמאיים והעסקים הזעירים, אשר לעיתים מעסיקים רק מספר בודד של עובדים, או אף לא מעסיקים עובדים כלל.
98 אחוזים מהעסקים
על-פי דוח מרשם העסקים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2013, רשומים בישראל כ-505 אלף עסקים, אשר מתוכם מעל ל-172 אלף עסקים מוגדרים עצמאים או עסקים אשר אינם מעסיקים עובדים כלל, וכן עוד כ-240 אלף עסקים אשר מעסיקים עד 50 עובדים בפעילותם העסקית. כלומר סך העסקים הקטנים (לרבות העצמאים) מהווה כ-98 אחוזים (!) מהפעילות העסקית-כלכלית במשק הישראלי. לפי נתונים אלו, מדובר במגזר בעל משמעות וחשיבות כלכלית ואסטרטגית קריטית, וככזו בעלת פוטנציאל לפיתוח, קידום ושגשוג הכלכלה הישראלית.
ולמרות זאת, נדמה כי אם נחפש אחר המילה המתאימה ביותר אשר תתאר את הטיפול וההתייחסות (הן הלאומית-ממשלתית-רגולטורית והן הצרכנית-פרטית) למגזר הנ"ל, תהיה זו המילה "פספוס" או "החמצה". מדוע פספוס? מכיוון שלמרות שמדי שנה נפתחים ונרשמים כ-50 אלף עסקים חדשים בישראל (אשר מרביתם נכנסים לקטגוריה "עסקים קטנים"), כ-90% מהם אינם שורדים את חמש השנים הראשונות לפעילותם (מרביתם אף אינו שורד את השנה הראשונה). ראוי לציין כי זהו מגזר אשר נושא בתשלומי מסים רבים כדוגמת מס הכנסה, תשלומי מע"מ, מיסי ארנונה, ביטוח לאומי, שילוט ותשלומים נוספים אשר לבדם מכלכלים ו"מפרנסים" את המדינה הן בצורה ישירה (באמצעות גביית מסים) והן בצורה עקיפה. (צריכה, קנייה ואספקת מוצרים ושירותים נוספים ותשלומי שכר לעובדים אשר גם הם משלמים למדינה מסים). ולמרות זאת, לבעלי העסקים אין "חיים קלים" או "פשוטים" בלשון המעטה, ואין הם זוכים להקלות כלשהן לא מהמדינה (אין תשלום ימי מחלה ו/או חופשה ו/או הבראה, אין תכנית פנסיה, אין פיצויי "פיטורין" ואולי החשוב מכל אין דמי אבטלה במקרה וחלילה, העסק יכשל), ולא מהצרכנים (אשר מעדיפים קנייה ברשתות ובעסקים "גדולים", מבוססים ובעלי וותק של שנים).
לנו, כחברה ומדינה, יש אינטרס מובהק בקידומם ושגשוגם של עסקים חדשים בכלל ושל העסקים הקטנים בפרט הם אלו המייצרים מקומות עבודה חדשים, הם אלו אשר תורמים למגוון ואפשרויות בחירה בין עסקים, שירותים ומוצרים, והם גם אלו שיכולים לתרום להגברת התחרותיות במשק, אשר תוכל לבוא לידי ביטוי בהורדת יוקר המחיה אשר כה מכבידה על הצרכן הישראלי. ב"יום העסקים הקטנים", ראוי היה שכולנו המדינה, בעלי העסקים והצרכנים נעשה "חשבון נפש", וננסה יחדיו לקדם את המגזר שיכול לסייע ולקדם את כולנו.
פעולות שיכולות לסייע בתהליך הכולל מתחילות במדינה שצריכה לעשות הרבה יותר עבור בעלי העסקים ומקימיהם להציע תכניות סיוע וליווי מקצועי וכלכלי (ולא להסתפק בשירותי מט"י או בקרן הסיוע בערבות מדינה שני גופים אנכרוניסטיים, בעלי בירוקרטיה והצבת תנאים מגבילים שרק חוסמים את פיתוח העסקים החדשים והקיימים), וכן להנהיג מדיניות אשראי כללית (כמו היוזמה שמקודמת בימים אלו "לא עוד לשוטף +90"), וממשיכות בבעלי העסקים עצמם אשר צריכים להשכיל ולהבין כי למרות שהנם עסק קטן, יש להם הרבה מה להציע לצרכן הישראלי (שמעדיף לא פעם, כאמור, רכישה ברשתות ובעסקים גדולים) אבל לצורך כך, עליהם לנתח ולהבין את השוק שבו הם פועלים, לנהל את העסק כהלכה (שזהו מקצוע בפני עצמו) ולמתג אותו כעסק בעל ייחודיות והבאת ערך ובשורה אמתית לצרכנים (כדוגמת מחיר אטרקטיבי במיוחד, מוצר או שירות ייחודי, מגוון מוצרים, חווית לקוח ייחודית ועוד אפשרויות רבות), ומסתיים, איך לא בצרכנים, אשר צריכים לבוא בנפש חפצה, לפקוד את בתי העסק, לבחון את המוצרים והשירותים שיש להם להציע ולתת להם צ'אנס. לא פעם, תופתעו לגלות כי עסק קטן או חדש יהיה יותר מחויב ויותר אחראי למוצרים ושירותים שהוא מוכר או מעניק מאשר חברה גדולה שלא פעם רואה אתכם כ"עוד לקוח מיני רבים".
לכן, בפעם הבאה (אם תהיה כזו) כאשר יוכרז "יום העסקים הקטנים", מדובר בלא פחות מהזדמנות. הזדמנות שהיא לא "עוד יום" או "עוד אירוע" בלוח השנה שלנו, מדובר ביום בעל ערך וחשיבות לאומית וכלכלית שתוכל לתרום לכולנו ולא רק לאותם בעלי עסקים. אם נצליח כולנו במשימה, יש סיכוי טוב שניצור לכולנו המדינה, בעלי העסקים והצרכנים מקום טוב יותר לחיות בו.
יהונתן סעדה הנו מנכ"ל חברת BDX המתמחה בפיתוח וקידום עסקים בארץ ובעולם.