ההרעלה המיותרת ומותם של ילדי משפחת גרוס, התפוצצות הגז בירושלים ומותם של בני משפחת טופאן. קריסת המרפסות בחדרה שבמזל גדול לא היו מאוכלסות ומקרים רבים נוספים מהעבר כמו התמוטטות הבמה בערב טקס הדלקת המשואות בירושלים ומותה של הקצינה הילה בצלאלי. אסון השריפה בכרמל שהביא למותם של 44 צוערים וקצינים. התמוטטות גשר המכביה, קריסת תקרת הפל קל באולמי ורסאי בירושלים שבה נהרגו 23 אנשים, מאות מקרים הנובעים מרשלנות הגורמת למוות ולנזק לרכוש , מחייבים שינוי בשיטת הישראבלוף הישראלי.
יצירת פיקציות
הדיון באירועים מביא לכמה תובנות ברורות: ראשית, אלו אינם אסונות טבע, או כוח עליון שלא ניתן למנוע אותם . אירועים מסוג זה לא קורים סתם, הם נגרמים. שנית, חוט שני אחד קושר את כל האירועים - רשלנות שאין לה גבולות. שלישית, אסונות שנגרמים ורשלנות מתמשכת יכולים להתקיים רק במקומות של הפקר, בהם הרשויות אינן מנהלות תהליכים כראוי ואינן אוכפות דבר. הרבה בגלל ניסיון לחסוך בהוצאות כספיות על פיקוח רציני.
ישראבלוף הינו ביטוי שמתאר יצירת פיקציות שבאות לעקוף בעיה וטבע אותו יוסי בנאי עוד בשנת 1974 במערכון של הגשש החיוור "אופסייד סטורי". מאז הורחב השימוש בביטוי ומאפיינים אותו רשלנות, שטחיות, חוסר מקצועיות, אי הקפדה , חפיפניקיות, ומעל הכול חוסר אכיפה אלמנטרי, שתוצאתם -אסונות, תאונות וכשלים שעולים בדמים מרובים ובנזק גדול. גם התחקירים של הכשל מאופיינים בתירוצים, בכיסויי תחת, בהטחת האשמה על אחרים , בבריחה מאחריות ובהרבה מקרים בטיוח ובאי מציאה של האחראים לאסון. ברור שהנושא הוא מערכתי ולא מקומי היכול אולי לנבוע מטעות. זה סימפטום שמאפיין את הדרך שבה מנהלים אצלנו דברים וזה חייב להשתנות , אחרת האסונות רק ילכו ויתגברו. קורה אסון, המשטרה חוקרת, בחלק מקרים לא מוצאים את האשמים, בחלק כן, אבל הדברים המהותיים והתרבות לא משתנים. במקרה של אסון ההדברה לדוגמה , ציין המפקח מטעם המשרד להגנת הסביבה שהוא מצפה מהאזרחים לבדוק את רישיונותיו ואישוריו של המדביר. אין אכיפה אז האזרחים צריכים לעשות את העבודה. בצרוף מקרים מוזר קובע מבקר המדינה בדו"ח על הרשויות המקומיות בנושא ההדברה, כי הן אינן בודקות ואוכפות דבר , ומדבירים מסתובבים עם מכלי רעל פתוחים וכלי רכב לא תקניים המסכנים את האזרחים.
כולנו יודעים איך נראים צוברי גז בהרבה בתים משותפים. גם כאן האזרחים צריכים לאכוף את החוק והתקנות על חברות הגז? האם האזרחים צריכים לשלוח מפקחים לבדוק את איכות הבניה כדי שמרפסות לא יתמוטטו? עד היום לא מצאו את האשמים בנפילת הבמה ובמותה הטרגי של נהרגה קצינת צה"ל הילה בצלאלי. אינני יודע את הסיבות, אך ברור שלו תהליכי התכנון, האחריות והביצוע היו מתועדים כנדרש היה יותר קל להגיע אל האמת. המסקנות ברורות: מדינת ישראל איננה אוכפת כמעט דבר. חוסר האכיפה מתורץ בחוסר תקציבים.
הדרך היחידה להתמודד עם מניעת האסונות הבאים עוברת בלקיחת אחריות מלאה של כל המשרדים הממשלתיים הנוגעים בדבר. הדברים טריוויאליים ברוב מדינות המערב רק אצלנו חוגגת שיטת ישראבלוף. הגיע הזמן לעשות סוף לשיטה הארורה.
ד"ר ישראל בוקסר, מרצה לכלכלה במרכז ללימודים אקדמיים מל"א.