באמצע ינואר פרסם העיתונאי רביב דרוקר תחקיר על כספי קרנות הפנסיה והגמל שאבדו ברומניה. בתוך שנים ספורות הושקעו כ-14 מיליארד שקלים ע"י ישראלים בנדל"ן הרומני, רובם הגדול מפנסיה, גמל וכספי חסכונות. היזמים הישראלים רכשו את הקרקעות לא מכספם שלהם, אלא מכספי אחרים . הם ביקשו וקיבלו כספים ממנהלי קרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות השקעה ישראליות אחרות. חלק ניכר מכספים אלו ירד לטמיון כפי שמראה מחיקת הענק בקבוצת מוטי זיסר.
אין פיקוח
אם חשבתם שמנהלי ההשקעות, או אלו המופקדים עליהם ועל הרגולציה בשוק ההון הישראלי למדו לקח הרי שמסתבר שההיסטוריה חוזרת על עצמה. לאחרונה פורסם מאמר שכתב ערן אזרן, על גיוס הון בבורסה בת"א להשקעות בדיור להשכרה בארה"ב. מסתבר שהמוסדיים הישראליים (קרנות השקעה ואחרות) השקיעו לאחרונה למעלה ממיליארד שקל בחברות נדל"ן הרשומות במקלטי מס, המשקיעות בפרויקטים של דיור להשכרה בארה"ב, בתנאים גרועים בהרבה מאלו שחברות אלו היו משלמות על גיוס כסף בארה"ב.
כך לדוגמה, חברת דה זראסאי גרופ להשקעה בנדל"ן מניב למגורים בעיר ניו יורק בארה"ב, שהוקמה לצורך גיוס הון בבורסה לניירות ערך בתל אביב. החברה נתאגדה ב-19 לנובמבר 2012 כחברה פרטית באיי הבתולה הבריטיים. במחצית ינואר 2014 השלימה החברה גיוס של 350 מיליון שקל בהנפקת אגרות חוב בריבית שקלית נמוכה של 5.05%. זה הגיוס השני שמבצעת החברה לאחר שהשלימה לפני כחצי שנה הנפקות של כ- 400 מיליון שקל.
חברת דה לסר גרופ לימיטד, הוקמה לצורך גיוס הון או אג"ח בבורסה לניירות ערך בתל אביב, למטרת השקעה בנדל"ן בארה"ב. החברת הוקמה ונתאגדה באיי הבתולה הבריטיים ב- 2007 כחברה פרטית. דה לסר גייסה בסדרת הנפקות בבורסה בת"א כחצי מיליארד שקל.
גיוסי הכספים האלו היו באמצעות אגרות חוב ללא בטוחות, או עם שעבודים חלשים, וללא התניות מספקות. אבל זו רק חלק מהבעיה. דה?זראסאי ודה?לסר מאוגדות באיי הבתולה הבריטיים, ואינן כפופות לדיני חדלות הפירעון בישראל. לפי המאמר המצוין למעלה - "חברות הרשומת באיי הבתולה אינן מחויבות בדין וחשבון לרשויות, נהנות מסודיות מרבית באותן מדינות, אינן מחויבות במסירת מידע כלשהו למשקיעים בעתיד וזוכות להגנה מלאה מצד בתי המשפט, במקרה שיוגשו בעתיד תביעות נגדן או נגד בעלי המניות שלהן".
יתכן וההחלטה של מנהלי הקרנות להשקיע באג"ח של חברות אלו הינה נכונה וכדאית. ככל הנראה היא נסמכת על חברות דירוג האשראי המקומיות. אבל הם מתעלמים מהרקורד הבעייתי שהציגו חברות הדירוג בשנים האחרונות, בין השאר בדירוג הפירמידות הישראליות שקרסו. התשואה שהם מקבלים על אג"ח אלו 5% - 6.4% צמוד למדד, אינה משקפת לדעתי ולדעת אחרים, את הסיכון הגלום באג"ח אלו. ההשקעה באג"ח ב' של דה זראסאי הינה בעייתית במיוחד. האג"ח הינו לפרעון ביולי 2025, הריבית על האג"ח אינה צמודה ועומדת כיום על 4.9% שהוא 1.2% בלבד מעל הריבית על אג"ח ממשלתי דומה.
למרות נתונים בעייתיים אלו, אנו מוצאים גופים כמו: אי.בי.אי, אלטשולר שחם, אקסלנס, הלמן אלדובי, הראל, כלל פנסיה וגמל, מגדל פנסיה וגמל, מיטב, מנורה, פסגות, ותמיר-פישמן שהשתתפו בהנפקות, או מחזיקים באג"ח של חברות אלו.
למנהלי קרנות ההשקעה יש בעיה חמורה שכן הם משקיעים כספי אחרים, והסיכון בהשקעה נופל בעיקר על החוסכים בקרנות המוסדיות אותן הם מנהלים. אבל היכן נמצא הרגולטור כאשר משקיעים כספי ציבור בהיקף עצום בהשקעות הנראות ספקולטיביות, בחברות הרשומות במקלטי מס, שאין דרך אפקטיבית לפקח עליהן. אולי כדאי לספק לו מספרה?
אמנון פורטוגלי הוא מרצה במכללה החברתית כלכלית