חוכמת המונים תגביר את יבול המזון?

הרקע: ב-2001 גוייסו שני יזמים מנוסים, ישראל פרייר, מייסדי חברות ההיי-טק APPlitec, Omind ו-Cellutag ויורי מגריזו, מפתח אפליקציות, כדי לבנות מערכת שבה יוכלו חקלאים לדווח על פעילותם בשטח. "מיד שאלנו - האם ניתן לבצע את הדיווח בזמן אמת, מהשדה, כדי שהתקשורת תהיה דו כיוונית?", אומר פרייר, "שהחקלאי יוכל לא רק לדווח מה הוא עשה, אלא גם מה הוא עומד לעשות, ויקבל התראה אם הוא טועה".

הפרויקט המקורי לא התרומם, אבל הרעיון המשיך לנקר במוחם של היזמים. ב-2008 הם החליטו לנסות שוב להוציא אותו לפועל, אבל גרסה אמביציוזית יותר. הכוונה הייתה ליצור רשת חברתית, שתשלב את דיווחי כל החקלאים, תפעיל עליהם ניתוחי מומחה אוטומטיים ולא אוטומטיים ותגזור מהם המלצות לחקלאי בזמן אמת.

השוק: הגברת יבול מזון היא אחד האתגרים הגדולים של המאה הנוכחית. ניתן לעשות זאת בכמה דרכים, החל מהנדסה גנטית של הצמח, דרך שינוי פרקטיקת ההשקיה וכלה בשינוי הדישון והריסוס נגד מזיקים. החקלאים, והאגרונומים המייעצים להם, צריכים לשלב את המיטב של פרוטוקולי ההשקיה, הריסוס והדישון הספציפיים למוצר שלהם, לסביבת הגידול שלהם, לעונה ולתקופה. מדבור בסדרה של החלטות מורכבות ורבות משתנים.

היום קיימים מגוון של אמצעים לחוש את השטח כדי לקבל את ההחלטה הטובה ביותר. "חיישנים יש בלי סוף", אומר פרייר. המידע הנאסף מהם נכנס לתוך מערכות שהן בדרך כלל מערכות ייעודיות לארגון חקלאי מסוים, והן מסובכות ויקרות להטמעה. "אבל מה עם החיישן החשוב ביותר, החיישן האנושי? החקלאי או האגרונום שמסתובב בשדה? המידע ממנו לא מתועד מספיק טוב במערכות הממוחשבות. הם כותבים על נייר, ואז מעבירים לאקסל", אומר מנכ"ל החברה, ארז בן נון.

המוצר: הרעיון היה ליצור מערכת איסוף מידע גנרית וגמישה, כך שניתן להתאימה בקלות לכל סביבה ולכל גידול. החקלאי הנמצא בשדה עם הסמארטפון שלו מדווח על מה שהוא רואה בשטח ועל הפעולות שהוא מתכוון לעשות ועושה.

כל המידע, מכל החקלאים באזור, נאגר במערכת ומנותח על ידי אגרונומים מומחים, אשר יכולים על בסיס מכלול המידע להעביר לחקלאים המלצות פעולה בזמן אמת. כמו כן החקלאים יכולים ללמוד אילו פרוטוקולים פעלו אצל שכניהם, ולהסיק מסקנות בעצמם.

כך למשל חקלאי אחד יכול לראות כי אחר השתמש בחומר הדברה שהשנה לא היה אפקטיבי, ולעבור לחומר אחר. חיסכון של ריסוס אחד בשנה, יכול להעביר חקלאי מהפסד לרווח.

אין בעיה לחקלאים לשתף מידע עם השכנים שלהם שהם למעשה גם המתחרים שלהם?

"הדרישה למזון היא כה גדולה היום, שכנראה יקנו בכל מקרה את כל מה שהחקלאים מייצרים. יש להם יותר מה להרוויח משיתוף המידע לצורך חיסכון בהוצאות והגדלת היבול, מאשר מה הפסיד מן התחרות", אומר בן נון.

"בכל זאת אנשים הם אנשים, אז אנחנו מציעים שני מודלים: 'קירות זכוכית' או 'תקרת זכוכית'. במקרה של 'קירות זכוכית' המידע גלוי לכל החקלאי ובמקרה של 'תקרת זכוכית', הוא גלוי כולו רק ליועץ שחולש על הידע של כולם. ניתן להחליט לגבי כל מידע האם הוא ישותף במודל של 'תקרת זכוכית' או 'קירות זכוכית'. המידע היחיד שתמיד יהיה חשוף הוא צבע השדה, ממנו ניתן להסיק את סוג הגידולים. את זה כולם ממילא רואים בעיניים".

על בסיס הנתונים הנאספים מהמערכות ניתן גם לבצע מחקרים אקדמיים ובאמצעות המערכת ניתן גם להפיץ המלצות ממחקרים אקדמיים שכבר בוצעו. גם הלקוחות של החקלאי, למשל חברות המזון, יכולות לעקוב כך אחרי מה שקורה לגידולים שהן מתכוונים לרכוש. היום הן שולחות שליחים בני אנוש לבקר בשדה מעת לעת. המערכת תוכל לחסוך חלק מהפעילות הזו.

המערכת תופץ דרך גורמים בכל מדינה, שממוצבים כמומחים לייעוץ חקלאי.

שלב בפעילות: המערכת הושקה לפני כחצי שנה וכבר הגיעה לכאלף לקוחות משלמים. בהמשך, ייתכן ויתווספו אליה גם פרסומות ממוקדות.

גיוסי הון: כשני מיליון שקלים ומענק מפרויקט גלילאו בשיתוף עם המדע"ר.