המקרה האחרון בו תלמידים בבית ספר בירושלים פגעו בעיני חברם על ידי מכשיר לייזר, מעורר לא מעט שאלות משפטיות לגבי אחריות של קטינים למעשי קונדס שלהם, השתוללות, נקמה, התפרעות מכוונת או שעמום, שהופכים את הילדים ובני הנוער למועדים לגרימת נזקים, הן במסגרות החינוך והן מחוצה להן. במקרים כאלה, עולה שאלה משפטית מהותית - מי אחראי לנזק וממי ניתן לתבוע פיצויים במקרים מסוג אלו.
חובת פיקוח
במקרה שמדובר בילד בן 12 או 14 למשל, הרי שהחוק מאפשר לתבוע אותו באופן אישי על התנהגותו הרשלנית. ברוב המקרים, סביר להניח כי לא ניתן יהיה להיפרע מהקטין בלבד ולכן על התובע לחפש "כיס עמוק" כגון: הורי הקטין, המוסד החינוכי וצוות המורים שבו.
על פי חוק האפוטרופסות מוטלת על הורים חובה לחנך את ילדם. אבל כנגד החובה הזו לא עומדת סנקציה אזרחית. השיטה המשפטית הנהוגה אצלנו לא מטילה חובה אוטומטית על הורה למעשה נזיקין של בנו הקטין, רק בשל היותו הורה. יחד עם זאת קבעו בתי המשפט, כי על ההורים מוטלת חובה להשגיח ולפקח ?במידה סבירה? על מעשי ילדיהם שלא יזיקו, והם אחראים כלפי מי שניזוק על ידי ילדם, אם יוכח שכהורים הם לא בחובת זהירות סבירה.
בפרשה בה נפגעה ילדה בעינה מרובה אוויר, חייב בית המשפט העליון את הורי הקטין (בן 14) תוך שקבע כי מידת הזהירות הרגילה יכולה לחייב הורים שלא למסור חפץ מסוכן לידי הילד, או לקיים פיקוח ראוי על כך שהילד שלא יזיק בחפץ שנמסר לו - הכל לפי מידת הסכנה שבחפץ, גיל הילד, תכונותיו ויתר נסיבות העניין.
לגבי תביעה כנגד בית הספר והצוות החינוכי על מורים מוטלת חובה לפקח ולהשגיח על תלמידים בבית הספר, על מנת להבטיח את שלומם וביטחונם ולמנוע כל פגיעה בהם. בתביעה שהוגשה לבית המשפט בגין פציעת תלמיד מסרגל קשיח שהניף לעברו בן כיתתו, חייב בית המשפט את המוסד החינוכי ואת משרד החינוך בפיצוי, תוך שקבע כי על מורים מוטלת חובה לפקח ולהשגיח על תלמידים בבית הספר ולהבטיח את שלומם וביטחונם של יתר התלמידים. חובת הפיקוח וההשגחה נעוצה בכך שילדים אינם בגירים, טרם פיתחו מנגנוני בקרה ושיקול דעת ונוטים לפזיזות שיש בה לסכן את עצמם ואחרים.
כמובן שמידת הפיקוח, היקפה וטיבה, משתנים בהתאם לנסיבות המקרה. בין יתר השיקולים, בית המשפט ישקול את גיל המעורבים, מקום וזמן קרות הנזק וכיו"ב.
ענת קאופמן היא בעלת משרד המתמחה בתביעות נזיקין וביטוח