פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הטיפול ביוקר המחיה: פחות ועדות יותר מעשים

      הממשלה אישרה הקמת צוות שיבחן את נושא היבוא המקביל. עומר דוסטרי מברך על הצעד אך לא מבין למה זקוקים לעוד ועדות ורגולציה בשביל ליישמו

      ממשלת ישראל אישרה לאחרונה את הצעתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להקמת צוות לקידום יבוא מקביל של מוצרי מזון לישראל. על-פי ההצעה, בראש הצוות יעמוד מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, וישתתפו בו מנכ"ל משרד הבריאות, רוני גמזו, מנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג, והממונה על התקציבים באוצר, אמיר לוי. תפקיד הצוות לבחון חלופות ולהציע דרכי פעולה להקלה על יבוא מקביל של מוצרי מזון לישראל, תוך שמירה על סטנדרטים גבוהים ורגולציה מתאימה בתחום הבריאות.

      לפעול ברוח ועדת קדמי

      ההבדל בין יבוא ויבוא מקביל, הוא בכך שיבוא בא לידי ביטוי בהענקת בלעדיות של היצרן לחברה מסוימת לשווק את מוצריו. ואולם, ייתכן כי יבואן אחר יקנה במקביל את אותו המוצר בדרך עקיפה וינסה להפיץ אותו בשוק זהה שבו היבואן קיבל לגביו בלעדיות בהפצה. יבוא זה מכונה "יבוא מקביל" ובמרבית המקרים הותר היבוא המקביל על-פי החוק. בתי המשפט לא מיהרו לחסום דרכו של היבוא המקביל ולהיענות ליבואנים הטוענים לבלעדיות, במטרה לעודד כלכלת שוק חופשי ופתוח ביבוא וליצור תחרות הוגנת שהיתרון בקיומה הוא עבור הצרכן הסופי.

      יבוא מקביל, אם כן, מנסה לעקוף את הנציגות הרשמית ולפי כך, מתחרה בשוק הקיים ומציע לשוק מוצר זהה, אך במחיר נמוך יותר, כאשר האחריות, התמיכה ושירותי התיקונים יהיו לעיתים ברמה נחותה יותר, מאחר והיבואן לא השקיע משאבים מרובים כמו היבואן הרשמי. כך שלולא היבוא המקביל, המחירים היו גבוהים יותר מאחר ובאין תחרות, היבואנים הרשמיים היו שומרים לעצמם מרווחים גדולים יותר. בנוסף, יבוא מקביל מעורר תחרות ובכך יוצר ביקושים שמהם נהנה גם היבואן הרשמי. כך שכל הצדדים, כולל אזרחי המדינה, נהנים מהשלכותיו של היבוא מקביל.

      אלא שלמרות ההצהרות החגיגיות והאופטימיות שבהקמת הועדה הממשלתית הנוכחית, ראוי לזכור כי כבר באוקטובר 2012, החליטה ממשלת ישראל על הקמת צוות לבחינת החלופות השונות להקלה על יבוא מקביל של מוצרי מזון, וזאת כחלק מיישום המלצות הצוות לבחינת רמת התחרותיות והמחירים בתחום המזון והצריכה. בהצעה נכתב כי המלצות הצוות יוגשו לממשלה בתוך 60 ימים מיום קבלתה. מאז עברו קצת יותר ימים מהזמן שהוקצב. עבודת הצוות לא הושלמה ומסקנותיה לא הוגשו והובאו לאישור הממשלה.

      ועדיין, התיקון להצעה שהתקבל לאחרונה בממשלה, הוא בבחינת צעד חשוב בהעלאת מודעות הבעיה של יוקר המחיה בישראל, שנעוץ ביבוא רגולטורי ולא חופשי. אך האם דווקא הפתרון שהממשלה מציעה הוא הצעד הנכון לטפל בה? האמנם הכבדת והוספת רגולציה נוספת על היבוא המקביל, נחשבים ל"הקלה"? האמנם הקמת עוד ועוד ועדות וצוותים על חשבון משלם המסים יטיבו עם כיסי האזרחים?

      טוב תעשה ממשלת ישראל אם תפעל לפי רוח "ועדת קדמי" לבחינת רמת התחרותיות והמחרים בתחום המזון והצריכה, שהוקמה ביוני 2011 וקבעה כי חלק משמעותי מהגורמים להתייקרות המחירים במשק הם הגבלות על יבוא ויבוא מקביל וכן מכסות שהמדינה אינה מסירה. הועדה המליצה לממשלה להפחית מכסים למוצרי חקלאות שאינם מיוצרים בארץ או שהיקף יצורם זניח, לבשרים שונים למאכל, למוצרי מזון תעשייתי, לפירות ועוד.

      במקום לבזבז כספי ציבור על ועדות שמסקנותיהן לא מוגשות כלל, על המדינה לפעול בהתאם להשקפותיה של "ועדת קדמי" ולדאוג להסרת כמה שיותר מכסים, תוך הקלה אמיתית על היבוא. ולא, הוספת והכבדת הרגולציה אינה מהווה הקלה.

      הכותב הוא סטודנט בתכנית לדיפלומטיה באוניברסיטת תל-אביב, מפעיל הבלוג "למה לא פוליטיקה עכשיו" וחבר בפורום הרעיוני של "התנועה הליברלית החדשה".