ההתנהגות המעליבה כלכלית מול ציבור מבוגר גדול נובעת עקב צרכיהם של הזקנים בחברה הישראלית ועל רקע אפלייתם בשל גילם (Ageism), לדוגמה, אנחנו פוגעים בזכויותיהם הרפואיות כשהם מגיעים לטיפול לאחר שעברו אירוע מוחי או לבבי ואנחנו שולחים אותם לסיעוד ולא לשיקום. אנחנו מעליבים אותם כשאיננו משפרים את זכויותיהם להקלות במס אחרי פרישתם, במקרה שהם יכולים עדיין לתרום לחברה בעיסוקים שונים ההולמים את כישוריהם ולכן אינם עובדים ומסתפקים בקצבתם. בנוסף, אנחנו ממשיכים לערוך להם את "מבחן התלות" המשפיל (שליטה בסוגרים) כדי להחליט באם הם ראויים לסיוע או סיעוד מהביטוח הלאומי.
להגדיל את קצבת הזקנה
כמות הביזיונות ארוכה ומטרידה משום שמעליה מרחפת כעננה השאלה "האם ההחלטות הללו, הפוגעות בזקנינו, נובעות מחשיבה מגמתית ומעוותת שהם נמצאים בקצה "שרשרת המזון" הישראלית ולכן אין צורך להשקיע בהם? התשובה כנראה חיובית. רשימת הבעיות ארוכה, לדוגמה שאלות בנושאים שבהם דנו ממשלות ישראל, לפחות האחרונות שבהן, החליטו החלטות שלא יושמו וכתוצאת לוואי המשמעות של הפתגם "אל תשליכני לעת זקנה" הפך לנלעג וחסר משמעות.
מדוע למרות שסוכם בהסכמים מול ניצולי השואה והודגש (דו"ח דורנר) ואושר שוב ע"י משרד הרווחה, עדיין לא ניתנו הנחות בתרופות לניצולי השואה? מדוע זקנים לאחר אירוע מוחי או לבבי אינם מופנים לשיקום (שמשולם ע"י קופות החולים) אלא לסיעוד (שמשולם ע"י משרד הבריאות)? ההבדל בין שיקום לסיעוד ענק. למה למרות כל המחאות וההתנגדויות מתבצע מכרז "הקוד הסיעודי" למתן מיטות וסיעוד לקשישים למרות שהם "החוליה החלשה" בחברה ולא יוצא מכרז שכולל מיטה+ אוכל+ טיפול סיעודי? החלשים כלכלית סובלים מכך.
איך פעילויות התרבות שבאחריות משרדי הממשלה נפסקו, והזקנים סובלים מחוסר פעילות תרבותית? מדוע למרות הקצאת כספים לא שופצו ושוקמו דירות "עמידר" המוקצות לזקנים למרות החלטת הממשלה שחייבה את משרדי הממשלה המטפלים בכך ואת חברת "עמידר" לשפצן? כיצד למרות שתי החלטות ממשלה לא מחולקים תוספי מזון לשיפור תזונת אנשים בני 70 ומעלה ואין הם מוקצים בסל הבריאות?
למרות היעוד של כספי הביטוח הלאומי, שהינם כספיהם של כלל השותפים בחברה הישראלית, משרד האוצר מונע כל ניסיון להגדיל את קצבאות הזקנה? מדוע שונה הטיפול הרפואי, בניגוד להחלטות ממשלה, בין זקן לצעיר? למה החלטות הממשלה בנושא המאבק באלימות נגד זקנים אינן מיושמות ב- 2014 ומדוע הכספים אינם מועברים לרשויות שבהן אותרו מוקדי האלימות נגד זקנים? מדוע החלטות הממשלה להקצות כספים כדמי שכירות לזקנים נזקקים (עקב אי הקמת דיור ציבורי) מכספי משרד השיכון אינה מיושמת לגבי ניצולי שואה מזה 5 שנים? כסף ליהודה ושומרון יש לעומת זאת בשפע. קיים מצב מובהק לפיו לממשלה יש שפע רעיונות להוצאות והזקנים נשרכים אחרונים בתור.
יגאל אלון ז"ל אמר: "מדינה שאיננה מכבדת את עברה, ההווה שלה אינו ברור ועתידה לוט בערפל". כל אחד מהקוראים יגיע לגיל השלישי ויתקל בשאלות שהועלו. עלינו להשלים עם העובדה ולדעת להתמודד עם הנתון שבשנת 2020 יהיו קרוב למיליון וחצי ישראלים בגילאי 65 ומעלה. כבר היום 800,000 ישראלים עונים להגדרה זו וראויים, זקוקים ורוצים לתרום, להיתרם ולסייע לחברה. הגיע הזמן שהממשלה תתעורר ותתחיל לפעול ומהר.
ד"ר אבי ביצור, מרצה לגרונטולוגיה במרכז ללימודים אקדמיים מל"א, לשעבר מנכ"ל המשרד לענייני גמלאים.