בניגוד לעסקים אחרים, הסטודיו של הגר אלעזרי משלב בין שתי אידיאולוגיות המושכות לעיתים לכיוונים שונים - אחת עסקית, שנייה אומנותית. אחרי שסיימה לימודי הנדסה אזרחית בטכניון המשיכה אלעזרי ללימודי עיצוב תעשייתי בפוליטקניקו של מילאנו, שם התמחתה בתאורה.
"התמחיתי בדנזה מילאנו (Danese Milano) אצל קרלוטה דה בווילאקווה (bevilacqua de Carlotta), מי שהייתה המרצה שלי במהלך הלימודים", היא מספרת על זמנה בארץ המגף, "אח"כ המשכתי להתמחות נוספת באוסרם איטליה (Osram Italia), במחלקה לעיצוב תאורה אדריכלית. לפני שנה חזרתי ארצה במטרה לפתוח סטודיו המשלב עיצוב גופי תאורה, עיצוב תאורה אדריכלית ואומנות תאורה".
כמו לימודיה, גם תהליך פתיחת העסק עבר דרך ארוכה: "הרעיון לפתוח עסק עצמאי התבשל במוחי זמן רב, אך רק לפני שנה הרגשתי שהבשילו התנאים מבחינתי, לקחת את זה צעד אחד קדימה". כעת, היא עם הפנים קדימה, בניסיון לשלב בין שתי האידיאולוגיות שהוזכרו: "הסטודיו עוסק בתאורה כמכלול. הרעיון מאחוריו הוא לאו דווקא, או לא רק תאורה פונקציונלית, אלא תאורה כמדיום ליצירה. פתיחת העסק מבחינתי היא הגשמת חלום. יש לי חופש יצירתי גדול יותר ואתגרים אחרים משמעותיים. זה גם אומר סדר יום יותר גמיש, אך גם שעות עבודה ארוכות יותר".
אלעזרי, כמו יזמים רבים שהתמחו בחו"ל, חווה חבלי לידה הקשורים לתשתית החסרה בארץ: "כשחזרתי ארצה, הדבר הראשון שחשתי בחסרונו היה רשת של אנשים שעוסקים בתחום, כפי שהייתה לי במילאנו".
את הדרך בה בחרה ללכת היא מצאה לבד, אבל גם הסתייעה בעזרה. "היה לי רעיון לגבי איזה סוג של גופי תאורה ארצה לעשות, לכן התחלתי לפקוד מקומות ואירועים בהם אוכל להכיר אנשים שאיתם ארצה לשתף פעולה בפרויקטים שונים. במקביל חיפשתי קולות קוראים שיכולים להתאים לי כדי לקבל חשיפה. אף הצטרפתי לקורס יזמי העיצוב של "לצאת מהקופסה" ול"קרן שמש" כדי לרכוש כלים שיעזרו לי בניהול וקידום העסק".
כשהיא מתבקשת להסביר מדוע בחרה לפתוח את העסק שלה היא מציירת לנגד עינינו את השילוב בין האומנות לפן העסקי. "את הסטודיו הקמתי כי היה לי חשוב לעשות דברים בדרך שלי, ללמוד בדרך דברים חדשים על עיצוב וגם על עצמי. אני לומדת לעומק איך מתפקד עסק, כיוון שאני בעצם צריכה לעשות הכול בעצמי כרגע. במקביל אני רוכשת ידע מקצועי חדש כל הזמן מפרויקטים המשלבים חומרים חדשים וטכניקות חדשות. אני פוגשת אנשים חדשים ומעניינים וזוכה לראות את הרעיונות שלי קמים לתחייה תחת השם שלי, שזה דבר נהדר".
עבורה, האתגר הגדול ביותר הוא מציאת פרויקטים ולקוחות חדשים, מה שהוביל אותה בתחילה לכיוון האומנותי. "בסופו של דבר הפרויקט הראשון שלי כעצמאית היה פסל תאורה לפסטיבל האור באמסטרדם". את הסטודיו שלה מיקמה באזור הדרום, למרות שהדבר עורר קשיים. "אני חיה ועובדת באזור הדרום ומנסה לשלב בעלי מקצוע מהאזור בפרויקטים. בינתיים לא היה ממש שיתוף פעולה, אך אמשיך לנסות".
על אף הקשיים אלעזרי מרשה לעצמה לחלום בגדול ולכוון לשוק הבינלאומי. "החלום שלי הוא שהמוצרים והמיצבים שלי יקבלו חשיפה ברמה בינלאומית וניתן יהיה למצוא אותם בבירות העיצוב החשובות ובחנויות עיצוב גדולות בעולם. בשלב מסוים גם ארצה לפתוח אולם תצוגה משלי".
את מירב מאמצי השיווק שלה היא מפנה להשתתפות בפסטיבלים ואירועי עיצוב ואומנות. "זה נותן חשיפה טובה. האירועים האלה גם מסוקרים בדרך כלל ע"י מגזינים ובלוגים לעיצוב, שנותנים חשיפה גדולה נוספת. כמובן שחשוב מאוד להשקיע באתר אינטרנט שבנוי היטב".
גם המנטור של אלעזרי מטעם קרן שמש, דודי רבאל, יודע להעריך את חשיבותן של תערוכות העיצוב בהן היא משתתפת. "הסטודיו של הגר מתפתח יפה מאוד, לא במקרה העבודה הראשונה שהיא מציגה תהיה בחו"ל. התערוכה הזאת בהולנד היא זריקת מרץ נהדרת עבורה".
רבאל מודע לאתגר שאלעזרי לקחה על עצמה: "השילוב פה בין אומנות לעסק הוא ברור וזה הופך את כל העניין ליותר מסובך, היא צריכה לבנות את עצמה בשני עולמות במקביל - בעולם העסקים ובעולם האומנות. בנוסף לזה היא מהתחלה מכוונת גם לשוק הגלובאלי וגם לשוק הישראלי, היא קפצה ישר לבריכה של הגדולים".
עצות ליזמים מתחילים? בתחילה אלעזרי ממאנת, טוענת שבתור יזמת צעירה בעצמה עוד אין לה מספיק ניסיון. בסופו של דבר היא תורמת מניסיונה. "אני מניחה שלהאמין בעצמך. לצאת הרבה ולהכיר אנשים, ללמוד דברים חדשים כל הזמן. להישאר מעודכנים, אם זה לקרוא מגזינים ובלוגים שרלוונטיים לתחום העיסוק שלך, לבקר בתערוכות וירידים רלוונטיים. וכמובן לא לפחד מכישלון ולפתח אורך רוח".