וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הבעייה הדיגיטלית של העסקים הקטנים

אלון הסגל

19.2.2014 / 13:28

ישראל אולי נמצאת בקדמת הבמה בפיתוח אמצעים דיגיטליים אך ההטמעה של האמצעים האלה במגזר העסקי לוקה בחסר. ד"ר אלון הסגל סבור כי יש לעודד את העסקים הקטנים להתחבר למדיה

בשנת 1995 החל השימוש המסיבי בטכנולוגיה הדיגיטלית. אנשי האינטרנט החלו להשתמש בתקשורת גלובליות, חזותיות, חברתיות ומידית. יישומים דיגיטליים אפשרו ניהול תוכן ותקשורת והשפיעו על מהירות וגמישות ביצוע המטלות הארגוניות. המעניין בתחום. שדווקא ארגוני הפיתוח הטכנולוגי בישראל אחראים על חלק משמעותי מפיתוח התשתית הטכנולוגית לאינטרנט בעולם, כך על פי דו"ח במחקר בשם ENNOVATE שפורסם ב-2013 על ידי חברת טריגר פורסייט/ברייטמן במימון גוגל. אלא, שבניגוד גמור למגמת הפיתוח, מתברר שבישראל, שלא כמדינות אירופה ארה"ב או מזרח אסיה, השימוש בטכנולוגיה הדיגיטלית ובמדיה החברתית על ידי הציבור בחיי היום יום, חלקי מאד. עד כדי שלפי הדו"ח וכן לפי דו"ח OECD משנת 2012 בנושא הטמעת טכנולוגיות המידע, ישראל ממוקמת במקום נמוך 27 מבין 30 מדינות בשיעור האזרחים העושים שימוש בשירותים מקוונים. עוד פורסם בדו"ח השנתי של איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי - (ITU) שישראל נמצאת, במדד המשוקלל, במקום ה-26 בעולם ברמת הנגישות לאינטרנט והיא מתחת לממוצע במדינות המפותחות.

לאור נתונים אלו הכריז משרד ראש הממשלה בנובמבר 2013 על פרויקט "ישראל דיגיטלית". מיזם שתכליתו לקדם דרכים חדשניות לשירותים דיגיטליים. לא רק זאת אלא בנוסף החליט נתניהו שיש לשדרג את רמת הנגישות הטכנית לאינטרנט ולפרוש רשת סיבים אופטיים שתיצור תעבורת נתונים מהירה ובו זמנית של תקשורת ותוכן, בין כל משתמשי האינטרנט בישראל.

הנחת היסוד של פרויקט זה היא כי פריסת הסיבים האופטיים, העלאת המודעות ותמיכה בפיתוח יישומים דיגיטליים, אספקת שירותים בתחומי חינוך, בריאות ורווחה; עידוד מסחר מקוון; שיתוף מידע ושיפור הממשל הזמין ישפיעו על מידת החדשנות, רמת הצריכה והעיקר על העלאת התוצר לאומי.

כישלון וחוסר ידע בעסקים קטנים

אחד היעדים המרכזיים, בפרויקט הינו המיקוד ב"הטמעה ושימוש של הטכנולוגיה הדיגיטלית בעסקים קטנים ובינוניים". יעד זה, נראה כבעל חשיבות אסטרטגית שכן כיום רוב השירותים הניתנים לאזרח ניתנים על ידי הממשלה ועל ידי ארגונים קטנים ובינוניים, המייצרים כ60% מהתמ"ג בישראל והם מנוע הצמיחה העיקרי במשק.

חיזוק העסקים הקטנים והבינוניים יוביל לצמיחה בתוצר, יעלה את שיעור התעסוקה ויגדיל את היקפי הייצוא המקומי. מכאן, שלשימוש המושכל והאיכותי ביישומי האינטרנט ובמדיה החברתית צריכה להיות השפעה מובהקת על יצירת דרכי גישה מיידיות וקרובות של הארגונים הקטנים והבינוניים לציבור וצמצום הפער האיכותי בינם לארגונים גדולים בעלי אמצעים וידע רב יותר. העסקים הקטנים זוכים כידוע לעידוד תקשורתי כלכלי שאמור לסייע בתעסוקה ובפיתוח יוזמות בתחומים מגוונים. כזכור, רק באחרונה לפני חודש הדגישו הבנקים המובילים שהעסקים הקטנים יקבלו אשראי מועדף לפיתוחם.

אלא שעסקים קטנים ובינוניים סובלים באופן מובנה ממחסור יחסי בידע רלוונטי בייחוד בתחום המדיה החברתית. על אף שכבר מתקיימת תוכנית לתמיכה בתחומי המדיה החברתית לארגונים קטנים ובינוניים במסגרת הסוכנות לעסקים קטנים שבמשרד הכלכלה, לעתים קרובות בעלי עסק קטן ובינוני ומנהליו אינם ערים ליכולת זו, אינם מודעים לאמצעים הזמינים להם ואינם מיומנים בשימוש בכלים טכנולוגיים.

החשיבות של ארגונים אלו לתוצר ולתעסוקה, הקשר הקרוב בינם לציבור ומנגד מידת השימוש והנגישות הנמוכה שלהם לידע ולטכנולוגיה הדיגיטלית וליישומי המדיה החברתית יכולה להסביר את רמת השימוש הנמוכה במדיה. מצב שמחייב השקעה מסיבית בהטמעת חדשנית של הטכנולוגיה הדיגיטלית ויישומיה בארגונים קטנים ובינוניים דבר שיתבטא בפיתוחם העסקי וברווחיותם. אחרת ההשקעה הממשלתית תרד לטמיון.

ד"ר אלון הסגל, מרצה בכיר במרכז ללימודים אקדמיים, יו"ר איגוד האינטרנט בישראל.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully