אופטימיות, בכמויות גדולות כל כך, יכולה להיות דבר מדבק, לעבור מאחד לשני במהלך שיחה. זה בדיוק מה שקורה כשמדברים עם אריאל אגרון, אחד משלושת היזמים שעומדים מאחורי "הדרך הירוקה", עסק לשליחויות על אופניים. אותה אופטימיות, יחד עם התלהבות כמעט ילדותית, מאפשרת לאגרון לעסוק בכמה מהנושאים החשובים והנפיצים שהניעו אותו ואת שותפיו לפתיחת עסק בעל חזון חברתי וירוק מבלי ליצור אווירה לא נעימה של הטפה, ויכוח או תחושה של חשיבות עצמית מנופחת.
הרעיון של הדרך הירוקה אינו חדש, שליחים על אופניים הם חלק קבוע מהנוף בכמה מהערים הגדולות בעולם. "התרשמתי מאוד מהרעיון בניו יורק, זה מאוד מקובל בחו"ל ולא ראינו סיבה שזה לא יצליח גם פה", מספר אגרון. "עשינו מחקר שוק של תחום השליחויות הממונעות במשך שנה וגילינו שיש הרבה בעיות. אחת מהן היא היחס של השליחים ללקוח. לרוב הם ממורמרים ואני מבין אותם, מדובר בחיים עם הרבה לחץ ומתח, לרוב בשכר נמוך. השנייה היא איבוד מעטפות בגלל אופי השליחות וזה האסון הכי גדול שיכול לקרות ללקוח".
אגרון טוען שאת שני הפתרונות מספקים האופניים, שהוא ושותפיו (אחיו אסף אגרון ונדב בן יאיר) כל כך אוהבים. "אני ונדב הגענו מתחום הרכיבה, נדב הוא הטבעוני הראשון שסיים את איירון-מן אילת. כשאתה רוכב, בגלל שחרור האנדורפינים, אתה הרבה יותר נחמד. לפעמים בעל כורחך. אנחנו עושים את מה שאנחנו אוהבים (כ-100 ק"מ ביום על האופניים - ע.פ.) והלקוחות מרגישים את זה, אנחנו לא נכנסים למשרד עם קסדה על הראש ופרצוף כועס. אנחנו מחזיקים את המעטפות בתיק עלינו, שום דבר לא נאבד כשאתה לוקח אותו עליך".
ההתחלה לא הייתה קלה עבור שלושת החבר'ה, הם נאלצו לבצע שיווק אגרסיבי בשטח, להוזיל מחירים ולהציע שליחויות ניסיון בחינם בכדי להילחם בסקפטיות של לקוחות פוטנציאליים. "אחרי שראו שאנחנו אחראיים, מהירים יותר מקטנועים ונחמדים התחיל באז, זה התחיל להתקדם מפה לאוזן. כיום יש לנו 60 לקוחות, אף אחד מהם לא קשור למגזר הציבורי. פנינו לכמה, אבל המנגנונים האלה כ"כ מיושנים ושמרנים ולכן קשה מאוד לשבור אצלם פרדיגמה. חבל, כי הם אלה שאמורים להוביל את המהפכה הירוקה ולסייע לה".
לא תמיד שפע אגרון בכמויות כאלו של אופטימיות. אחרי כמה ניסיונות כושלים להקים מיזמים עסקיים יחד עם אחיו הוא הגיע לתחתית מבחינתו. "ב-2012 נמאס לי מהעולם ויצאתי לי לטיול חופים ארוך בארץ. התנתקתי מהכול והאשמתי את כולם, אבל גיליתי שאני בעצמי לא חי איך שאני מאמין, שיש לי יותר מדי דברים ושאני קונה כאלו שאני לא צריך".
מאותו טיול הוא חזר שונה לגמרי. "חזרתי טבעוני ובעל אג'נדה סביבתית, הראש שלי הסתדר. חשבנו על הרעיון של העסק וזה התאים לעקרונות הירוקים שכולנו מאמינים בהם ועם הרצון שלנו כן להיות חלק מהציביליזציה". כיום, שומרת הדרך הירוקה על גיוון עסקי: "80 אחוז מהשליחויות הן משרדיות וחלק הן עם בשלנים טבעוניים. אנחנו מסרבים להעביר מזון ומוצרים מן החי כי זה נוגד את העקרונות שלנו".
החיבור לאג'נדה הירוקה קיים ברמה עמוקה יותר, כזאת שלא תמיד רואים בכל עסק בעל גוון סביבתי. "העסק שלנו הוא יוזמה חברתית. כ-25% מההכנסה שלנו מגיעה היום מ-0-Share, קהילה צרכנית-שיתופית בעלת מטבע אלטרנטיבי (שפע - ע.פ.). זה סוג של ביטקוין מקומי בקהילה שמכילה כ-5,000 איש, אנחנו חברת השליחויות הרשמית שלה. טוב שקיימות יוזמות חברתיות שנותנות לאנשים שמאסו במערכת, או כאלו שהמערכת מאסה בהם, אלטרנטיבות. ככל שהזמן יעבור יותר ויותר אנשים יתעניינו ויצטרפו אל היוזמות האלו, חבר'ה בגיל שלנו מבינים שאין טעם לחכות שהמערכת תבנה לנו משהו ויוצאים לבנות לעצמם".
ססיל בליליוס, מנהלת שותפה בקרן Impact First, מלווה את הדרך הירוקה כמנטורית מטעם קרן שמש. היא לא התקשתה להתחבר אל העסק שלהם: "זה חשוב בעיניי ללוות יזמים בעלי חזון חברתי ופה יש כמה מישורים - החזון הירוק, ההחלטה להעסיק אנשים בעלי מוגבלויות והרצון ליצור קהילה סביב הרעיון שמאחורי העסק. אל אלה אפשר לצרף את העובדה שהחבר'ה בדרך הירוקה לא מוכנים לוותר על מערכת היחסים המיוחדת שהם בונים עם הלקוחות שלהם, בכלל יש משהו מאוד יפה בדרך שבה הם מסתכלים על העסק".
עבור בליליוס להצלחת העסק אותו היא מלווה יש השפעות רבות יותר מעוד שורת רווח בבנק: "זה נכון שאם לא היה צורך ברור לא היה קם העסק, אבל אם הם יצליחו בכל המטרות שלהם - גם לענות על הצורך בעזרת אמצעים חדשניים, גם לייצר קהילה סביב הנושא הירוק ויגרפו רווח - הם ישפיעו על הסביבה שלהם ויובילו לפעילות של יזמים דומים. אני רואה בזה סוג של תופעת אדווה, כל יזם כזה מייצר קהילה שלמה של אנשים בעלי עניין דומה ונוצרים מעגלים מתרחבים של השפעה. בעיניי זו מטרה ראויה ביותר ולכן קל לי לבוא לתהליך הזה באהבה, לתת יד ליזם ולסייע לו להיות שילוב של ספרינטר ומרתוניסט - לרוץ לטווח ארוך, תוך כדי השגה של מטרות".
לא קשה להבין שהיזמים מאחורי הדרך הירוקה לא חושבים רק על החור של הלירה. "אני שמח לעשות את מה שאני אוהב, לבנות לעצמי ולחבריי עתיד ולהיות חלק מהתנועה העולמית של מיזמים סביבתיים-חברתיים. זאת התנועה החשובה והגדולה בעולם", עונה אגרון לשאלה מה משמעות העסק בשבילו ומוסיף הבטחה: "שמנו לעצמנו מטרה להעסיק 10 רוכבים חרשים במשרה חלקית עד אמצע 2014, כרגע יש לנו אחד ואנחנו עובדים עם אגודת החרשים כדי להגדיל את זה (כולל לימודי שפת הסימנים שלקח על עצמו - ע.פ.)".
ליזמים צעירים כמוהו מציע אגרון מספר טיפים צפויים ("שאפתנות, אומץ, התמדה") וכמה קצת פחות ("הציבו מטרות אישיות, חברתיות וסביבתיות"), אבל המנטרה שחוזרת קשורה לאותה אופטימיות מדבקת ("אל תתפשרו על העקרונות שלכם, תתקדמו קדימה בלי פחד ובכיף"). קשה להישאר אדיש לגישה חיובית זו, לא פלא שיותר ויותר אנשים מעדיפים לקבל את המעטפות שלהם עם חיוך.