קריסת הדסה: איפה היה הדירקטוריון

הדירקטורים בהדסה לא יוכלו לרחוץ בניקיון כפיהם בטענה למילוי תפקידם בהתנדבות. אין סמכות ללא אחריות, גם לא בחברה לתועלת הציבור

  • הדסה
יוסף תמיר

נוכח קריסתה הפיננסית של הדסה והקפאת ההליכים נגדה עולה שאלת האחריות למחדלים ולחובות הענק שנצברו. המנכ"ל לשעבר שלמה מור יוסף סופג חיצי ביקורת רבים אך בכך נעלמה העובדה, שבהתאם לכללי דיני התאגידים, מוטלת אחריות שאינה פחותה, ואולי אף גבוהה יותר ,על חברי הדירקטוריון של הדסה.

הדירקטוריון הוא זה שאמור להפעיל את המנכ"ל

אלה גזרו על עצמם שתיקה, ולא בכדי. כחברי דירקטוריון הם חבים חובות אמון וזהירות נכבדות כלפי החברה, ועולות שאלות קשות היכן היו חברי הדירקטוריון וכיצד פעלו נוכח המשבר המתמשך בהדסה ונוכח הגרעונות העצומים שצבר. בשונה מחברה מסחרית רגילה, הדסה פעלה באמצעות תאגיד מיוחד הקרוי חברה לתועלת הציבור, שיש בו קווים מסויימים הדומים לעמותה, אך אינו זהה לה. חברה לתועלת הציבור הינה חברה שיש לה מטרות ציבוריות בלבד אך גם לה יש דירקטוריון, ותפקידו להנחות את הנהלת החברה כיצד לפעול, לפקח על פעולותיה ולבצע בקרה מתמדת על ההנחיות היוצאות תחת ידיו. לעניין זה חשוב לציין שאמירה שהושמעה כאילו הדירקטורים בהדסה עבדו בהתנדבות ולפיכך אין להם אחריות למשבר הכספי שנגרם, הינה שגויה משפטית.

ידוע היטב הביטוי, שהשתרש בפסיקה, כי אין סמכות ללא אחריות. דהיינו מי שנושא בסמכויות של דירקטור לא יוכל להימלט מאחריותו ביום פקודה אם יימצא שנהג ברשלנות או בהפרת חובה שלו כלפי החברה . כאשר דירקטוריון חברה מטפל בכספים בהיקפים של מיליארדי שקלים (בעשור האחרון בלבד נתרמו להדסה מעל שני מילארד שקלים שמקורם בארגון נשות הדסה) אזי לא יוכלו חבריו להישמע בטענה כי אינם מקבלים שכר וכי הם פועלים בהתנדבות. הובעה לא אחת הדעה שגם חברי ועד מנהל של עמותה נושאים באחריות, גם אם הם לא מקבלים כל שכר בגין מילוי תפקידם, קל וחומר שדירקטורים בחברה ציבורית הכפופים לחוק החברות, צריכים לשאת באחריות למחדליהם, ככל שהיו כאלה.

קיימת תחושה לא מוצדקת אצל חלק מחברי ועד מנהל של עמותות או אצל חברי דירקטוריון של חברות לתועלת הציבור, כי הינם רשאים להסתפק בפיקוח מרחוק וכי עיקר האחריות מוטל על המנכ"ל. לעתים הם חשים שתפקידם כרוך בטרחה רבה והם עושים את המינימום הדרוש, לפי תפיסתם, מתוך סברה שהם יכולים להסתמך על רואי החשבון, עורכי הדין וההנהלה הפעילה. כאמור, ההיפך הוא הנכון. העומדים בראש הפירמידה הם הנושאים בעיקר האחריות והם מקור הסמכות ולא להיפך. לא המנכ"ל הינו זה שאמור להפעיל את הדירקטורים אלא להיפך, הדירקטורים הם אלה שאמורים להתוות את המדיניות ולהפעיל את המנכ"ל. אלא שלעתים כאשר יש מנכ"ל דומיננטי תרשים הזרימה מתהפך, מבלי שהדבר מפחית מאחריות הדירקטורים.

לענייננו, יש חשיבות לרבה עובדה כי בעשור האחרון היו מספר התפטרויות מהדירקטוריון של הדסה שלוו בטריקת דלת, חלקן על רקע העדר היכולת להשפיע השפעה של ממש על ניהול הדסה. התפטרויות כאלה אמורות היו להוות תמרור אזהרה בפני יתר הדירקטורים. בחברה ציבורית הנסחרת בבורסה, התפטרות דירקטור מתפקידו מהווה אירוע חשוב שמדווח לרשות ניירות ערך, לבורסה ולציבור כדי לאותת לציבור המשקיעים בדבר כי מדובר בעניין הטעון התייחסות. בעניין הדסה, ההתפטרויות ומניעיהן לא עוררו את ההד שהיו אמורות ליצור, ותמוהה העובדה שהרגולטור עבר לסדר היום על כך ולא העמיק חקור. יתירה מזאת: על פי הדין, חברה לתועלת הציבור מוסרת דוחות לרשם העמותות ומפוקחת על ידיו. כמי שמטפל בענייניהן של מספר עמותות, מוכר לי היטב הפיקוח ההדוק המוטל על עמותות ושהופך את ניהולן למשימה קשה, לפעמים יתר על המידה. והנה, בשעה שעמותות קטנות כורעות תחת עול הבירוקרטיה והרגולציה, קיבל ארגון הדסה מדי שנה בשנה אישור ניהול תקין מרשם העמותות, על אף ההתנהלות השערוריתית של מוסד זה.

פרשת הדסה מחייבת רביזיה מסיבית גם לגבי הדרך שבה ממונים דירקטורים לגופים ציבוריים. לעתים מזומנות מדי, נראה כי הדירקטורים מתמנים מתוך אותו מועדון סגור, המושל בפועל במדינה ומקורב לצלחת. יש לפעול לכך שימונו לתפקידם דירקטורים בעלי רקע מגוון ולא אותן פנים מוכרות העוברות מתפקיד לתפקיד במשך עשרות שנים. רק גיוון בהרכב הדירקטוריון והחלפת דעות אמיתית יוכלו למנוע את המשבר הבא.

עו"ד יוסף תמיר הינו מחבר הספר " דיני חברות ואתיקה מקצועית"

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully