התחזקות השקל אינה בעיה

חולשת השקל אינה בעיה חמורה למשק. במדינות רבות נרשמה פריחה כלכלית למרות מטבע מקומי חלש. בנק ישראל צריך להתערב רק בשוליים ולמנוע ייסוף חד

  • שער הדולר
גד אריוביץ'

לאחרונה מתרבים הקולות המזהירים מהאיום של התחזקות השקל מול הדולר וההשפעה לרעה על כלכלת ישראל. הכותבים נחפזים להציע דרכים שונות ומשונות למנוע את ייסוף השקל ביניהם חזרה לריבוי שערי חליפין. למשל, שערים שונים ליצואנים ויבואנים, חזרה לשיטת האלכסון, מיסוי מפלה, עיכוב תנועות הון גדולות בדולר ליומיים ועוד "רעיונות". התרופות המוצעות יהיו בעלות השפעה שלילית על הכלכלה העולה על התועלת שבניסיון לעצור את התחזקות השקל. יש לזכור, כי להתחזקות השקל יש גם אספקטים חיוביים למשק.

התחזקות המטבע היא, בדרך כלל, סימפטום של כלכלה בריאה וכך גם המסר הנובע מהמצב לעולם העסקים המקומי והגלובלי- "יש לכם פה עסק עם כלכלה חזקה ומצליחה". אין כמו דימוי חיובי למשק כדי למשוך השקעות ועשיית עסקים עם ישראל . ייסוף השקל מגביר את כוח הקניה של מוצרים ושירותים מחו"ל ובכך תורם לרווחה הכלכלית של מרבית הצרכנים במדינה- וזו אכן צריכה להיות אחת מהמטרות המרכזיות של המדיניות הכלכלית.
התחזקות השקל תורמת לריסון, ולפעמים להורדת המחירים לצרכן כתוצאה מיבוא זול יותר ואת זאת יש לראות במיוחד לאור התלונות על יוקר המחייה בישראל.
בעולם גלובלי, מטבע חזק מאפשר ומדרבן את שיפור פריון העבודה. מטבע חזק מאפשר הצטיידות, יחסית בזול, במכונות, אמצעי יצור אחרים וחומרי גלם מחו"ל. כמו כן, ייסוף המטבע מאלץ הרבה מהיצרנים המקומיים להתייעל כדי לעמוד בתחרות עם היבוא הזול ובכך הם תורמים לבניית משק חזק.

מטבע חזק מאפשר ביתר קלות רכישת עסקים בינלאומיים ויצירת שילוב (Synergy) של עסקים מקומיים עם ארגונים בינלאומיים מתאימים. פעילות בינלאומית מסוג זה תורמת בעולם הגלובלי הנוכחי לצמיחה וכלכלה בריאה.

כאשר המטבע המקומי מתחזק כתוצאה מכוחות השוק, הדבר מביא להקצאה נכונה של משאבי המדינה וזאת כנגד המצב שבו שערי החליפין נקבעים או מושפעים ע"י פקידי ממשלה ובנק ישראל.

עוד בוואלה! NEWS

מדיקור מי שפיר ועד בדיקת אקסום: מה השתנה בבדיקות גנטיות בהיריון?

ד"ר ינון חזן בשיתוף zap doctors
לכתבה המלאה

השפעות שליליות = פגיעה ביצוא

למרות היתרונות הרבים והמשמעותיים של התחזקות השקל, אסור להתעלם מההשפעות השליליות שייסוף השקל עלול לגרום למשק כפי שטוענים פרשנים כלכליים. התחזקות השקל פוגעת ביצואנים, בצמיחה כלכלית ובתעסוקה. בעוד שהמגזרים במשק הישראלי בעלי יתרון יחסי מובהק כמו תעשיות ידע וטכנולוגיה אזרחיות, תעשיות הביטחוניות ואחרים יכולים לשרוד ואולי גם לפרוח עם שקל חזק, תעשיות מסורתיות רבות יפגעו וימחקו כתוצאה מאי יכולתם להתחרות. הפגיעה של שקל חזק יכולה להיות קשה בהתחשב בתופעה הנפוצה בעולם של "תחרות בפיחותים" (competitive devaluation) שבו מדינות רבות בעולם פועלות להורדת ערך המטבע שלהם כדי לקדם את היצוא והתעסוקה אצלם על חשבון מדינות אחרות ("Bugger your neighbor" ) . לכן, במציאות כזו על ישראל להתגונן ולמנוע ייסוף יתר.

צמיחה גבוהה ופריון

הניסיון הבינלאומי מראה כי ארצות מצליחות רבות כמו סינגפור, טיוואן, דרום קוריאה, הונג קונג- התנסו בהתחזקות המטבע המקומי שלהן. יפן, בדור הצמיחה המהירה שלה בעבר, עברה תקופה ארוכה של פריחה כלכלית שבמהלכה המטבע שלה התחזק. גם סין התנסתה בעשור האחרון בהתחזקות המטבע וזאת תוך צמיחה כלכלית פנומנלית שנמשכה על פני יותר מעשור. העובדה שמדינות רבות נהנו מצמיחה כלכלית גבוהה למרות התחזקות המטבע שלהן מעידה כי ייסוף המטבע המקומי לא חייב להיות איום.

מכאן, שטובת המשק מצריכה קיום שער חליפין מתאים המיצג איזון נכון בין כל הגורמים הנ"ל והמטרות הכלכליות של המשק הישראלי. התרחיש האידיאלי עבור ישראל הוא שהשקל ימשיך להתחזק בטווח הארוך באופן מתון יחד עם התחזקות המשק. הבעיה היא כמובן שהכלכלה והשווקים, בדרך כלל, לא עובדים באופן טבעי. יתכן, שעל בנק ישראל לחתור לרסן את התנודות החריגות של שער השקל בזמן הקצר ולהיות צנוע בניסיונות למתן את המגמות ארוכות הטווח בשער החליפין. מתוך התובנה שלאורך הזמן אין אפשרות להילחם בכוחות השוק והדבר יגרום לבזבוז משאבים.

ד"ר גד אריוביץ, מרצה לכלכלה בינלאומית במל"א – המרכז ללימודים אקדמיים, אסטרטג השקעות. לשעבר מנהל רשות ני"ע בדרום אפריקה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully