חשיבותה של התביעה הייצוגית לאזרח הקטן

    מה זאת תביעה ייצוגית? למי מותר להגיש אותה? ומה הסיכויים לזכות? עו"ד ארנון גרפי מסביר על התביעה ככלי חברתי

    • תביעות ייצוגיות
    ארנון גרפי

    מדי שבוע ענו קוראים ושומעים באמצעי התקשורת על תביעות ייצוגיות שמוגשים נגד גופים ותאגידים גדולים. האחרונה שבהן הייתה נגד הבנקים בגין גביית יתר של עמלות. התביעה הייצוגית היא היום המכשיר היחיד העומד בידי הצרכן הקטן במאבקו נגד עוולות שנגרמו לו על ידי התאגידים הגדולים והרשויות. למרות שמרבית התביעות הייצוגיות המוגשות בישראל נדחות, עדיין מהווה התביעה הייצוגית כלי הרתעתי ממדרגה ראשונה, וחברות רבות שיפרו את מוצריהן ושירותיהן בעקבות תביעות שכאלה.

    - מהי תביעה ייצוגית ומי רשאי להגיש אותה?

    "תביעה ייצוגית הינה תביעה פרטית של אדם, שהינה משותפת לציבור רחב ביותר ורשאי להגיש אותה כל אחד שיש לו עילת תביעה אישית שיש בה ציבור רחב של נפגעים. הגשת תביעה ייצוגית מוסדרת כיום באמצעות מספר חוקים, שקבעו כי כל אדם יכול להגיש תביעה שכזו. כך למשל, צרכן שהוטעה על ידי ספק בקשר למוצר מסוים טרם רכישתו, יכול להגיש תביעה ייצוגית על פי חוק הגנת הצרכן כנגד הספק, בשם קבוצת הצרכנים שהוטעתה באותו אופן על ידי הספק".

    - מדוע בעצם הצרכן זקוק לכלי הזה שנקרא תביעה ייצוגית?

    התביעה הייצוגית נועדה ליצור מכשיר אכיפה אזרחי-פרטי, במיוחד לגבי אותם מקרים בהם הנזק הנגרם לפרט הינו זעום ביחס ואינו מהווה תמריץ עבורו לנקוט בהליך משפטי, או כשהנזק שנגרם לו הינו משמעותי אך נקיטת ההליך המשפטי כרוכה בהוצאות גדולות והשקעת מאמצים מרובים, שיש בהן כדי לרפות את ידיו. התביעה הייצוגית נועדה להמריץ יוזמות פרטיות של הגשת תביעות לצורך קבלת סעד ראוי לכל חברי הקבוצה שנפגעו, ובכך ליצור את האכיפה הנדרשת לטובת הפרט. לדעתי, שימוש רחב בתביעה הייצוגית יגרום לכך שגופים כלכליים במשק ואף רשויות שלטוניות, ישקלו היטב את מעשיהם ויטיבו את נורמות ההתנהגות כלפי הציבור".

    - על אילו עוולות מותר לצרכן להגיש תביעה ייצוגית

    "על כל עוולה שמקנה לו תביעה אישית, לדוגמא: הטעייה במחיר, הטעייה באיכות מוצר, פרסום מטעה ושגוי, גביית יתר של תשלום בכל תחום, מוצר שגורם נזק, מטרד לציבור, חיובים שגויים, נזק שנגרם כתוצאה משירות, אי קיום התחייבויות לציבור וכו'".

    - האם מותר להגיש תביעה ייצוגית גם נגד גופים פרטיים?

    "בהחלט כן, ובלבד שהמכנה המשותף של התביעה רלוונטי ללקוחות רבים של אותו גוף פרטי".

    - מה נדרש מאיתנו להוכיח על מנת שהתביעה תתקבל כייצוגית?

    "נדרשת הוכחה שיש עניין עובדתי ומשפטי שנוגע לתובעים, תום לב של התובע, ובסיס סביר להגשת התביעה (עילה ראויה). כיוון שמדובר בייצוגית בית המשפט בוחן זאת בשבע עיניים בהשוואה לתביעה רגילה. גם סכום התביעה צריך להיות מידתי ולא גבוה בהפרזה, כיוון שאז בית המשפט מפנה להגשת תביעה פרטנית".

    - כמה תביעות ייצוגיות מוגשות בממוצע בשנה, כמה מהן מתקבלות וכמה מהן נדחות?

    " בהיעדר רישום פומבי, קשה להעריך במדויק את מספר הבקשות לאישור תביעות ייצוגית המוגשות בשנה, אולם לדעתי עד היום הוגשו כאלף תביעות כאלה בישראל".

    - האם חייבים עורך דין כדי להגיש תובענה ייצוגית ?

    "החוק החדש לתביעות ייצוגיות קבע, כי לצורך אישור תביעה ייצוגית יבחן בית המשפט את זהות התובע המייצג ואת זהות עו"ד המייצג. במילים אחרות, על בית המשפט לבדוק האם עורך הדין המייצג מסוגל לייצג את הקבוצה אשר בשמה הוגשה הבקשה לייצוגית. לעו"ד המייצג חשיבות רבה מאוד להצלחת התביעה הייצוגית, שכן הגופים הנתבעים הינם, בדרך כלל גופים מסחריים ועסקיים מהגדולים במשק, המעמידים עורכי דין מהשורה הראשונה, שתפקידם לדחות את התביעה היייצוגית, ועל עורך הדין המייצג להתמודד עמם במישור המשפטי. רוב העבודה נעשית על ידי עורך הדין המייצג, כאשר תפקידו של התובע הייצוגי מסתכם בדרך כלל במתן תצהיר לצורך בקשת האישור".

    - האם לדעתך מערכת המשפט בישראל "הרגה" את הכלי שנקרא תביעות ייצוגיות?

    "בית המשפט העליון חזר וקבע, כי התביעה הייצוגית הינה מכשיר חברתי חשוב וחיוני לצורך אכיפה צרכנית והטמעת נורמות התנהגות ראויות כלפי הפרט, ובכלל זה בתחומי הצרכנות, ניירות ערך, יחס רשויות השלטון לאזרח ועוד. אולם בפועל, הפך בית משפט זה על פניה כמעט כל החלטה שניתנה על ידי בית המשפט המחוזי לאישור תביעה כייצוגית. לדעתי, הטעמים לכך הם במיוחד החשש של שופטי בית המשפט העליון להשלכות הכלכליות והאיתנות הפיננסית של הנתבעים, וההשלכה על המשק הישראלי בכלל, הגם שאין כל אינדיקציה לכך כי אישור תביעה כייצוגית כנגד נתבע מסוים, גרמה לירידה בערך מניותיו או בשוויו הכלכלי בשוק".

    - אם תביעה מתקבלת כייצוגית, כמה מרוויח מגיש התביעה וכמה מרוויחים שאר האנשים שנמצאים באותה קטגוריה?

    "הדבר תלוי בנסיבותיו של כל מקרה הנדון בפני בית המשפט ולפי שיקול דעתו של בית המשפט. כך למשל, בתביעה ייצוגית נגד בנק לאומי בסך של כ-7 מליון ש"ח, להחזר עמלות ביטול שעבוד, שהתקבלה בהסכמת הצדדים, קבע בית המשפט שכר טרחה מיוחד לתובע הייצוגי בשיעור אחוז אחד מסך כל הנזק המשוער לכלל חברי הקבוצה, שהתבטא בכ-70 אלף שקלים. יתר חברי הקבוצה יקבלו את שווי הנזק הפרטני שנגרם לכל אחד מהם, ללא תוספת כלשהי".

    - באיזה מצב נמצאת ישראל ביחס למדינות אחרות בכל הקשור לתביעות ייצוגיות?

    "במדינות אחרות, במיוחד בארה"ב, משמשות התביעות הייצוגיות כמכשיר יעיל ורב עוצמה לאכיפה צרכנית ובתחומים נוספים. בישראל המצב פחות טוב מהטעם שבתי המשפט מרבים לדבר על חשיבותו של כלי זה, אך בפועל רק תביעות בודדות שאושרו הצליחו לשרוד את הערעור בבית המשפט העליון".

    עו"ד ארנון גרפי הינו בעל משרד המתמחה בתביעות ייצוגיות ולשעבר יו"ר הוועדה בלשכת עוה"ד

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully