וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הרחבת הקיבוצים - הפתרון למצוקת הדיור

איתן מימוני,

10.3.2014 / 12:33

אחת הדרכים האפשריות להגדלת היצע הדירות היא הרחבת הקיבוצים אך המינהל והמדינה מקשים על הביצוע. עו?ד איתן מימוני,סבור כי פתרון בעיית ועדות הקבלה יסייע.

בשנים האחרונות הפכו המילים "מצוקת הדיור", לצמד המילים הפופולארי ביותר בישראל, ובצמוד אחריהם "יוקר המחיה". אין ספק שמדובר בבעיות מורכבות, המקשות על צעירים ומבוגרים כאחד לממש את שאיפותיהן, לפחות הכלכליות.

מה זכויות החברים על הקרקע

פתרונות, כפי שניתן להסיק מאמצעי המדיה השונים, יש בשפע: הפשרת קרקעות, בנייה ציבורית, דירות להשכרה, קיצוץ בבירוקרטיה, קבוצות רכישה, הקלות מיסוי על דירה ראשונה, הגברת המיסוי על דירות להשקעה, הכפלת הארנונה על דירות רפאים, קיצור הזמנים בין המרכז לפריפריה, ועוד.

אחד הפתרונות שדובר בהם רבות בעבר היה פרויקט ההרחבות בקיבוצים, במסגרתו הקיבוצים מחזירים למינהל מקרקעי ישראל קרקעות אשר עובדו על ידם, על מנת שיוקמו בהן שכונות הרחבה. במבט ראשון פרויקט זה נראה כמו עסק שכולם מרוויחים בו. מצד אחד, ההרחבה תאפשר הזרמת דם חדש בקהילה, תחייה את מערכת החינוך, ותאפשר תגובת נגד לתהליך ההזדקנות הטבעי של חברי הקיבוץ. מצד שני, המשמעות היא יצירת אלפי בתים למגורים, ומתוך כך הקלה במצוקת הדיור והפחתת יוקר המחיה. ומצד שלישי, מדובר בהענקת אפשרות אטרקטיבית לצעירים לחוות חיי קהילה ערכיים, הן במרכז והן בפריפריה.

אך בסופו של יום, פרויקט ההרחבות מצוי בהקפאה עמוקה מזה זמן רב. נראה כי מספר גורמים הובילו לכך, אך בראש ובראשונה, ההגבלות השונות אשר הטילה רשות מקרקעי ישראל על הדרך בה יש לשווק את המגרשים, על הכספים אותם מותר לגבות, על הגורם האחראי לתשתיות הציבוריות בהרחבה וכו. כך למשל, נקבע בהחלטת המינהל מס' 1305, כי היישוב (או מי מטעמו) איננו רשאי לגבות כספים מעבר לעלויות הפיתוח אשר נקבעו על ידי המינהל. ויותר מכך, על הקיבוץ אף נאסר לגבות מתושבי ההרחבה כספים לצורך שדרוג התשתיות בקיבוץ, וזאת חרף העובדה ששכונת ההרחבה נשענת על תשתיות הקיבוץ, ונדרשת השקעה כספית על מנת לשדרג תשתיות ולהתאימן למצב החדש.

מבחינת הקיבוצים, פגעו מגבלות אלו בכדאיות הכלכלית של פרויקט ההרחבה, אך עדיין נותרה הסיבה המרכזית להקמת שכונות ההרחבה - החייאת הקהילה לכן אפשר לראות כי הקש ששבר את גב הגמל נעוץ בהתפתחויות הנוגעות לכל נושא ועדות הקבלה.

כידוע, מרחב התמרון של ועדות הקבלה צומצם לאזורי הנגב והגליל, ובוטל, הלכה למעשה, בשאר אזורי הארץ, ועל ידי כך, הופקעה יכולתם של הקיבוצים לקבוע (ולכל הפחות להוות גורם בעל השפעה ממשית) על זהות המתיישבים בהרחבות.

והמשמעות ברורה - להרחבה יכולים להתקבל אנשים שאין להם כל קרבה לדרך החיים בקיבוץ, או רק זוגות מבוססים שילדיהם כבר בגרו, ואך מובן הוא כי חשש זה מרתיע את הקיבוצים מהמשך פרויקט ההרחבה, שכן הוא סתם את הגולל גם על הטריגר האחרון שהיה להם להקמת ההרחבות.

מול מציאות זו, עומדת בפני הקיבוצים האפשרות של הפסקת ההרחבות וקליטת התושבים כחברים בקיבוץ. פתרון זה אפשרי מאחר ונכון להיום, טרם נקבע כי הקיבוץ אינו רשאי להחליט על זהות חבריו. יחד עם זאת, גם דרך זו אינה חפה מקשיים.

הקושי המרכזי נעוץ בשאלת זכויותיהם של החברים החדשים בבתיהם. המצב נכון להיום איננו מאפשר לקיבוצים, שמעמדם בקרקע הוא של חוכרים, להחכיר בחכירת משנה מקרקעין בתחום משבצת הקיבוץ. דבר זה יוצר קושי אמיתי למשוך תושבים חדשים, שיידרשו לממן את בניית ביתם בקיבוץ מבלי שיובטחו להם זכויותיהם בו.

חרף האמור, אין ספק כי אם וכאשר ישכילו הצדדים למצוא את הדרך הראויה להסדרת הקשיים הללו, תוכל הבנייה בקיבוצים ובהרחבות להוות נדבך מרכזי במסלול של הפחתת יוקר המחיה ופתרון מצוקת הדיור בישראל, תוך הפיכת הפריפריה למקום אטרקטיבי לזוגות צעירים, כמו גם למשפחות מבוססות.

עו?ד איתן מימוני, משרד עורכי דין - מימוני שלוש ושות'

  • עוד באותו נושא:
  • קיבוצים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully