"חוק המזון" אושר במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית. על-פי הצעת החוק, מטרתה להגביר את התחרות בתחום המזון שמתאפיין בריכוזיות ובמחירים גבוהים ביחס לעולם והיא כוללת הגברת שקיפות מחירים ברשתות המזון בסניפים גאוגרפיים, הגבלת התרחבות רשתות גדולות באיזורים מיעוטי מתחרים והסדרת יחסי רשתות וספקים גדולים.
התערבות לא תקינה
כוונת המחוקקים בנט ולפיד אולי טובה וכנה, אך הדרך להורדת יוקר המחיה בתחום המזון לא יכולה וצריכה להיעשות באופן מלאכותי, אלא דרך טיפול שורשי בבעיה והוא פתיחת שוק המזון ליבוא והסרת חסמים ומכסות. התערבות גסה בחיי עסקים פרטיים היא הכרח מגונה שאין לו מקום בחברה המתיימרת להציג מראית עין של שוק ליברלי בעל מאפיינים של חופש ותחרות. מדובר בפגיעה קשה בזכותו של עסק פרטי להתנהל עסקית כפי שהוא רואה חושב לנכון, במסגרת הכללים המקובלים.
החוק החדש, אפוא, מאפשר לממונה על ההגבלים העסקיים להורות לקמעונאי גדול לבצע מהלכים באשר למותג הפרטי שלו. כמו כן רשאי הממונה לתת הוראות בדבר שטח מכירה המוקצה בחנות למצרכים מסוימים, כך שמוצר מונופולי שנמצא על מדף מרכזי, בגובה העיניים של הצרכן, יוחלף לטובת מתחרה קטן.
לא זו בלבד, אלא שהחוק עצמו עלול דווקא לפגוע בצרכן. כך, למשל, החוק מבטל את האפשרות לשלם לרשתות עבור פתיחת סניפים, הסבת סניפים, השקת מוצר ועוד. יווצר מצב שהספקים לא יוכלו יותר לקחת כספים מהספקים והמימון לפתיחת החנויות של הרשתות יגולגל, כמובן, לצרכן. זאת מבלי להזכיר את הרשתות שנמצאות כבר כעת בתהליך התרחבות מאסיבית.
במסגרת הצעת החוק, בין היתר, נמצא גם סעיף השקיפות, המחייב רשתות מזון לפרסם באינטרנט את מחירי המוצרים בכל הסניפים, כולל באתר הקנייה המקוונת. הפרסום, כך על-פי החוק, יאפשר לצרכן להחליט לקראת כל קנייה באיזה סניף כדאי לו יותר לבצע אותה, ויאפשר פיתוח אפליקציה להשוואת מחירים.
בפועל, מדובר בסעיף שאינו פרקטי ושלא צפוי להוביל להורדת מחירים. שכן, הרווחים של רשתות השיווק קטנים יחסית ו"הכסף הגדול" נמצא דווקא אצל יצרניות המזון הנהנות משוק ריכוזי וסגור. בנוסף, אם רשתות השיווק תחלנה להשקיע במערכות מחשוב מתוחכמות ויקרות שיפרסמו וישנו מחירים בטווחים של שעות באופן יומיומי, הדבר רק יביא לעליית מחירים שתגולגל גם היא לכיסי הצרכנים.
בעיית יוקר המחיה בתחום המזון לא יכולה להיפתר דרך עיוותים מלאכותיים, התערבות ממשלתית נוספת והכבדת הרגולציה. טוב תעשה ממשלת ישראל אם תחדל מלברוח מהאחריות לפתרון אמיתי של הבעיה ותפעל לפי רוח "ועדת קדמי" לבחינת רמת התחרותיות והמחרים בתחום המזון והצריכה, שהוקמה ביוני 2011 וקבעה כי חלק משמעותי מהגורמים להתייקרות המחירים במשק הם הגבלות על יבוא ויבוא מקביל וכן מכסות שהמדינה אינה מסירה. הועדה המליצה לממשלה להפחית מכסים למוצרי חקלאות שאינם מיוצרים בארץ או שהיקף יצורם זניח, לבשרים שונים למאכל, למוצרי מזון תעשייתי, לפירות ועוד.
הכותב הוא סטודנט לתואר שני בתכנית לדיפלומטיה באוניברסיטת תל-אביב, מפעיל הבלוג "למה לא פוליטיקה עכשיו" וחבר בפורום הרעיוני של "התנועה הליברלית החדשה".