פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הורדת מחירי הדירות תעזור גם לבנק ישראל

      דווקא הפעילות של הממשלה להורדת מחירי הדיור הם הכדורים במחסנית של בנק ישראל לתמוך בשוק העבודה ולהוריד את הריבית עוד יותר

      הריבית במשק נמוכה מידי. נראה שהעובדה זו כבר מחלחלת לקונצנזוס ושבציבור, כולל אלו שכלכלה בשבילם זו מילה מפחידה, גוברת ההבנה שהריבית האולטרה נמוכה שמנהיג בנק ישראל היא זו שמנפחת את בועת האג"ח ובועת מחירי הנדל"ן בישראל.

      בעיה מסוג חדש: עודפי נזילות

      הנזק המיידי הוא כמובן החשש מאינפלציה שריבית נמוכה מדי אמורה ללבות. אמנם האינפלציה במחירי המוצרים והשירותים לצרכן אינה נוראה אבל האינפלציה במחירי הנכסים הפיננסים – שוב: נדל"ן, אג"ח ומניות - כבר משתוללת במלוא עוזה.

      הבנקים המרכזיים, חזקים ומשפיעים ככל שיהיו נתונים בימים אלו במלכוד לא פשוט. הם מבינים יותר טוב מאתנו את ההשלכות לטווח ארוך של מדיניות הריבית האפסית והנזילות המטורפת שהם שופכים לשווקים, אבל הם גם חוששים מאוד מהמצב השברירי עדיין של כלכלות העולם, ומפחדים שסיום חגיגת הכסף הזול תדרדר את העולם מהר במאוד למיתון חריף.

      אמנם ג'נט ילן, יו"ר הפדרל ריזרב, נקטה צעד משמעותי ראשון בכיוון היפוך המגמה כאשר נקבה לראשונה בתאריך יעד קונקרטי להעלאת ריבית אפשרית (אמצע 2015), אבל החששות עדיין כבדים והכל פתוח לשינויים בהתאם לאינדיקציות שתספק הכלכלה הריאלית ובעיקר שוק העבודה.

      ואילו אצלנו, מקבילתה של ילן, הנגידה פלוג, נקטה השבוע גם היא בצעד שמרני כשבחרה שלא להמשיך ולהפחית את הריבית לעת עתה. עם זאת, בבנק ישראל רמזו שאופציית המשך ההפחתות בריבית קיימת. זאת במסגרת הערכת הבנק כי אמנם רמת האבטלה בישראל תישאר יציבה גם השנה אבל האינפלציה תהיה אפסית (0.9%) והצמיחה תהיה ברמה של 3.1% ורק 2.7% אם מנטרלים את השפעת הגז הטבעי ממאגר תמר. שיעור צמיחה כזה נחשב נמוך מאוד ומתקרב לרמה של אפס צמיחה ריאלית לנפש.

      אמנם, במקביל להודעת הריבית פרסמה חטיבת המחקר של בנק ישראל את הערכתה כי עד לסוף השנה הבאה בנק ישראל יאלץ להעלות את הריבית ב-1.25% ולהעמיד אותה על 2% וזאת לנוכח צמיחה צפויה של 4% ביצוא השנה ו-5% בשנה הבאה. אבל עם כל הכבוד לתחזיות המתיימרות לנבא מה יהיה המצב בעוד 20 חודשים, צודק לטעמנו הפתגם העממי שטוען כי כלכלנים יודעים לחזות בעיקר את העבר, וגם זה לא תמיד.

      בפועל, הצמיחה שכרגע היא אנמית למדי, בשילוב עם אינפלציה נמוכה מאד (עדות לרמת ביקושים ירודה במשק אותה ניתן לראות גם מנתוני רשתות השיווק האחרונים) לא תומכת מבחינתה של פלוג בכיוון של עליית ריבית ועלולים אף לדחוף את הבנק להורדות ריבית נוספות. מהתבטאויותיה וצעדיה עד כה נראה שנטייתה הבסיסית של הנגידה היא דווקא להמשך המדיניות המרחיבה: הן באמצעות הריבית האפסית והן באמצעים אחרים כמו רכישות דולרים.

      נושא שער הדולר הוא עניין רגיש במיוחד בבנק ישראל. כבר הנגיד הקודם הפרופסור סטנלי פישר הבהיר באופן חד משמעי שההגנה על היצואנים, ומכאן על תעסוקה והתוצר, חשובה בעיניו הרבה יותר מהפגיעה ביכולתם של זוגות צעירים לקנות דירה.

      פלוג, תלמידתו הנאמנה, חושבת בדיוק אותו דבר. הדיון האם ריבית של 0.5% או אפילו 0.25% תעשה את ההבדל ותבלום את הייסוף העיקש בשער השקל הוא ארוך ועמוק מדי מכדי שניגע בו כאן. בכל זאת יש פקטורים אחרים של זרימות הון למשק וממנו שאינם קשורים דווקא בגובה הריבית. אבל לריבית נמוכה יש כמובן גם השפעות שאינם קשורות לזירת המסחר במט"ח.

      ההשפעה המיידית היא קודם כל הפחתת נטל התשלומים של המגזר העסקי ומשקי הבית בגין החוב שלהם. יתרת החוב הכוללת במשק (לא כולל חובות ממשלה) היא כ-1.2 טריליון שקל. לא כל הריבית על החוב הזה מושפעת ישירות מהורדת ריבית בנק ישראל, אבל בכל מקרה מדובר על חיסכון של מיליארדים כל שנה.

      המגזר העסקי שנטל החוב שלו מסתכם בכ-790 מיליארד שקל מן הסך האמור, כבר מנצל מזה זמן את סביבת הריבית נמוכה למחזורי חוב מאסיביים. הראלי חסר התקדים בשוק האג"ח הקונצרני שליבתה הפחתת הריבית עזר לחברות למחזר חובות ולפרוס חוב יקר וקצר לתשלומים רחוקים בריבית זולה היסטורית. אבל גם לזה יש גבול. בסופו של דבר חוב צריך להחזיר וגם ריבית נמוכה מאוד היא נטל של תשלום עודף שחייב לבוא ממשהו.

      סמנכ"לי כספים כבר מתחילים להתמודד עם בעיות מזן חדש: מה עושים עם עודפי הנזילות בקופה? לא מיותר להזכיר בהקשר זה כי אחת מן ההשלכות ההרסניות ביותר של מדיניות ריבית נמוכה מדי היא העיוות שהיא גורמת בקבלת ההחלטות של המגזר העסקי. כאשר הכסף זול מדי ובשפע, יש נטייה להיכנס להשקעות ולמיזמים שבימים כתיקונם לא היו עוברים את רף הרווחיות או הסיכון הנדרש. את ההשלכות של השקעות בעייתיות כאלה עוד נראה בעתיד.

      התמונה בצד האשראי של משקי הבית היא בעייתית עוד יותר. אורגיית האשראי הזול מתעצמת בכל יום עם שיווק אגרסיבי מצד הבנקים להלוואות לכל מטרה, כרטיסי אשראי, הלוואות לרכישת רכבים במקדמה של 0 שקלים ואפילו (סממן בעייתי ביותר) הלוואות לרכישת מניות! יתרת האשראי לציבור עומדת כבר על 410 מיליארד שקל כש-70% מזה במשכנתאות, שהפכו לפרת המזומנים העיקרית של המערכת הבנקאית.

      על הקשר בין הריבית הנמוכה לבועת המשכנתאות והאינפלציה במחירי הדיור הנדל"ן נאמר כבר הרבה. מפאת גודלו ומרכזיותו של הענף זהו אולי התחום היחיד שההשלכות האינפלציוניות החמורות שלו יכלו לבלום את כיוון הפחתות הריבית של בנק ישראל. אבל באופן פרדוקסלי משהו המהלכים המבורכים והאמיצים שאותם אימצה הממשלה בתחום הנדל"ן השבוע עושים לפלוג את החיים קלים יותר במובן הזה. אם אמנם יביאו ביטול המע"מ והשתת מחירי מטרה במכרזי הקרקעות לירידה ניכרת במחירי הנדל"ן, זה יספק לפלוג את הרוח הנגדית הנדרשת לקיזוז ההשפעה ההופכית של הורדת ריבית נוספת על הענף. כך שלא נופתע אם במקביל לאישור תכניות הממשלה בנדון, ובהינתן המשך המגמה של מדדים נמוכים תמשיך פלוג להפחית את הריבית ל-0.5% ואולי אף ל-0.25% כבר בהמשך השנה.

      ניצן כהן הוא עיתונאי ופרשן כלכלי.