מו"מ למכירת תיק האשראי של הבנק לפיתוח התעשייה להפועלים ולאומי

החשב הכללי באוצר, ניר גלעד, כינס אתמול דיון לילי דחוף עם ראשי שני הבנקים הגדולים בניסיון לשכנעם לרכוש מהבנק לפיתוח התעשיה את תיק האשראי והפיקדונות שלו. הדיון התקיים לנוכח מצבו החמור של הבנק לפיתוח התעשיה, שאף החריף בימים האחרונים בעקבות משיכת פיקדונות מוגברת מצד גופים מוסדיים גדולים ולקוחות פרטיים.



בפגישה השתתפו, בין השאר, המפקח על הבנקים יצחק טל, מנכ"ל בנק הפועלים אלי יונס, ומנכ"לית בנק לאומי גליה מאור. בשעת סגירת הגליון הדיון עדיין לא הסתיים, ולכן לא ברור אם התקבלו בסופו החלטות.



המשמעות של מכירת תיקי הבנק היא העברת ההתחייבויות והזכויות לידי הבנקים הרוכשים, וסגירה של הבנק לפיתוח התעשיה. מבחינת הלקוחות, מהלך כזה אינו משנה את חבותם, אלא רק את זהות הבנק שבו הם אמורים לפרוע את חובם. במסגרת מכירת התיק יקבלו הבנקים הרוכשים את מלוא הזכויות המשפטיות שיש לבנק לפיתוח התעשיה מול לקוחותיו, לרבות שעבודים, ערבויות וביטחונות.



גלעד הודיע בשבוע שעבר לבנק לפיתוח התעשיה כי האוצר אינו מעוניין להזרים לבנק הון נוסף שיאפשר את המשך הפעלתו הסדירה, עקב בעיות תקציביות. גלעד אמר כי המדינה מעוניינת להתנתק ממעורבותה בבנק, ועל סמך הצהרתו זו הוחלט להקים צוות משותף לאוצר ולבנק ישראל, שיפעל למימוש צעד זה.



בימים האחרונים החל גל משיכות פיקדונות גדול מהבנק, ובכלל זה משיכת פיקדון בסך כ-140 מיליון שקל על ידי חברת ההשקעות גמול. בעקבות גל המשיכות גברו החששות בבנק ישראל מפני הידרדרות חמורה ומהירה של הבנק. אף שנגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין, הודיע כי הוא יעמיד לרשות הבנק קווי אשראי, קיים חשש שהביקוש לפיקדונות יהיה גדול מאוד, ויאלץ את בנק ישראל להזרים לבנק אשראי בהיקפים גדולים. באוצר ובבנק ישראל כנראה לא תולים תקוות גדולות מדי בתוכנית ההבראה שמגבשת הנהלת הבנק לפיתוח התעשיה, ולכן מעוניינים לפתור את המשבר כעת, לפני שיהיה מאוחר מדי.



על רקע זה כונסה אתמול ישיבת חירום, שבה נדונה האפשרות ששני הבנקים הגדולים ירכשו את תיק האשראי והפיקדונות של הבנק. בשלב זה לא ברור אם המדינה מוכנה לתת לבנקים ערבות לרכישת תיק ההלוואות, במקרה שיתברר כי מדובר בתיק בעייתי מהחזוי. בישיבה נדונו המנגנונים השונים, שבאמצעותם יקבלו עליהם הבנקים את הטיפול בגביית החובות של הבנק לפיתוח התעשיה, וכן את האופן שבו יוחזרו למדינה הפיקדונות שהיא מחזיקה בבנק, המסתכמים בכ-7.5 מיליארד שקל.



בימים הקרובים יימשכו הדיונים בין הצדדים בניסיון להגיע להסדר שיאפשר את הוצאת המדינה ממעורבותה בבנק. מקורות כלכליים העריכו כי ללא הסדר כזה, עלול מצבו של הבנק להחמיר, ואז המוצא היחיד יהיה מינוי מנהל מורשה לבנק.



מהלך כזה הינו בעייתי יותר מבחינת לקוחות הבנק, משום שהבנק יפסיק את פעילותו, והמנהל המורשה יגבש תוכנית לחיסול תיק האשראי ולהחזרת הפיקדונות ללקוחות. תהליך כזה יכול להימשך זמן רב. בדרך כלל ממונה מנהל מורשה רק כאשר ברור שהבנק אינו יכול לעמוד בהתחייבויותיו, ובשלב זה מעדיפים בבנק ישראל למצוא פתרונות אחרים. בבנק המרכזי גם חוששים כי הכנסת הבנק למסלול של ניהול מורשה תפגע בתדמית מערכת הבנקאות הישראלית, לנוכח העובדה שרק לפני ארבעה חודשים מונה מנהל מורשה לבנק למסחר שקרס עקב מעילה.