שנת 2013 הייתה שנת ההתאגדות בענף הביטוח, ונראה שהשינוי במציאות של עולם יחסי העבודה בענף זה הוא רק תחילתה של מגמה. עד כה הוכרזו ועדים יציגים בחמש חברות - כלל ביטוח, מגדל, שירביט, AIG ישראל והפניקס - ובכלל ביטוח אף נחתם הסכם קיבוצי.
מי שבוודאי לא זקוק להתאגדות הם ראשי הענף, המנהלים הבכירים ביותר, שלוקחים הביתה שכר ותגמולים נוספים בעלויות של מיליונים ממש לא בודדים של שקלים. מנגד, הרוב המכריע של העובדים בענף הם פקידים בדרגים זוטרים ובדרגי הביניים, שמקבלים שכר בעלות שנתית ממוצעת של עד כ-230 אלף שקל, שמשקפת שכר ברוטו בסדר גודל של כ-140 אלף שקל מדי שנה. סכום זה מהווה חלק זעיר מעלות התגמול השנתי הממוצע של עשרת מקבלי השכר הגבוה בענף הביטוח בשנה החולפת: פחות מ-2.5%, או במלים אחרות - כ-1/40.
עשרת מקבלי השכר הגבוה ביותר בענף הביטוח עלו ב-2013 לחברות הביטוח סך של כ-94 מיליון שקל. מדובר בנסיקה של כ-38% ביחס לעלות שכר כוללת של כ-68 מיליון שקל שקיבלו עשרת מקבלי השכר הגבוה בענף הביטוח ב-2012.
ב-2011 הגיע השכר לעלות כוללת של כ-79 מיליון שקל שקיבלו עשרת מקבלי השכר הגבוה בענף, וזאת לעומת עלות כוללת של כ-86 מיליון שקל אצל עשרת מקבלי השכר הגבוה בענף ב-2010 וב-2009, עלות כוללת של כ-61 מיליון שקל ב-2008, כ-71 מיליון שקל ב-2007, כ-69 מיליון שקל ב-2006 וכ-43 מיליון שקל ב-2005. כלומר, מאז 2005 נסקו עלויות השכר בכ-118% - עלייה של 10.2% מדי שנה. לא רק זאת, העשירייה השנייה של מקבלי השכר הגבוה בענף הביטוח ב-2013 קיבלו יחדיו כ-47 מיליון שקל.
גידול במספר העובדים
אך לא רק בעשרה בכירים מדובר. מדובר בעשרות רבות של מנהלים, שמקבלים שכר בעלות הגבוהה ממיליון שקל. מבדיקת "גלובס" עולה, כי לפחות 70 מנהלים קיבלו ב-2013 שכר בעלות של יותר ממיליון שקל. מדובר רק באותם מנהלים שידועים מבחינת דוחות חברות הביטוח, ושקיבלו יחדיו בשנה החולפת תגמולים בעלות כוללת של כ-255 מיליון שקל. סביר שישנם עוד עשרות רבות של מנהלים הנהנים משכר בעלות מעביד של יותר ממיליון שקל.
את רשימת מקבלי השכר בענף הביטוח מוביל השנה איזי כהן, שהחל לכהן כמנכ"ל כלל ביטוח בדצמבר 2012, ומאז הוביל בחברה שינויים רבים, אף שהיא הפכה לחברה השלישית בענף אחרי מגדל והראל, לאחר שנים ארוכות כמספר שתיים. בשנה החולפת קיבל כהן שכר בעלות כוללת של כ-18 מיליון שקל, בין היתר בשל התייחסות פרטנית לאופציות שבידיו, אגב הליך המכירה של השליטה בקבוצה לידי רוכשים סינים.
במקום השני נמצא רביב צולר, מנכ"ל איי.די.איי ביטוח, המוכרת כביטוח ישיר, שרשם השנה עלות שכר של כ-12 מיליון שקל, בדומה ל-2012, הודות לקידומה של החברה שבניהולו והנפקתה המוצלחת בבורסה באחד העם.
מקבל השכר השלישי בגובהו בענף היה אייל לפידות, מנכ"ל קבוצת הפניקס שהציגה את הרווח הגבוה בענף, עם עלות שכר של 10.5 מיליון שקל. גם יתר המנכ"לים בענף לא יצאו מקופחים, עם שכר בעלות גבוהה.
בכל אופן, בשנת 2013 גדלה מצבת האדם בענף הביטוח (לא כולל חברות מונוליין). נכון לסוף 2013 הועסקו ב-12 קבוצות הביטוח העוסקות במגוון תחומי הביטוח כ-23 אלף עובדים, גידול של כ-4% ביחס לסך של כ-22.2 אלף עובדים שהועסקו בענף נכון לסוף 2012.
כך, מול אותם מאות בודדות של בעלי שכר גבוה במיוחד, ישנם בענף הביטוח יותר מ-20 אלף איש שרואים לנגד עיניהם תלושים נמוכים בהרבה. בעוד ראשי ענף הביטוח עוקפים את מנהלי ענף הבנקאות, ולוקחים לעצמם שכר גבוה מאוד, הרי שעבור העובדים ה"רגילים" בענף הביטוח, תנאי העובדים במערכת הבנקאית, שמאוגדים היסטורית, נראים כחלום רחוק.
על מה מדובר? בשקלול היחס בין הוצאות שכר עבודה ונלוות למספר העובדים הכולל בקבוצה, עולה כי בשנה החולפת, עלות השכר הממוצעת של 12 קבוצות הביטוח שבחנו, העוסקות במגוון תחומי הביטוח למול הציבור הרחב, עמדה על כ-19 אלף שקל בחודש בקירוב. סכום זה מבטא שכר ברוטו בתלוש המשכורת של כ-11.5 אלף שקל בקירוב (בניכוי הוצאות מעביד שהעובד "לא רואה".
ממוצעים אלה אינם מדויקים לגמרי, אך הם נותנים מושג טוב מאוד לגבי רמות השכר בענף, וכוללים בתוכם את כל מקבלי השכר, החל ממקבלי השכר הגבוה ביותר ועד לעובדים הזוטרים ביותר, עובדים ותיקים וצעירים וכן עובדים בתחומי הביטוח ועובדים בתחומי הפיננסים, כשבקצה ישנם גם עובדים בחברות בחו"ל.
עלות ממוצעת של 18 אלף ש' בחודש
בנטרול 70 אנשים בקבוצות אלה המקבלים שכר בעלות הגבוהה ממיליון שקל, הממוצעים של הענף כולו זזים מטה, ובשיעור לא זניח. בהתחשב בכך שנוסף על 70 אלה ישנם עוד עשרות רבות של מנהלים בכירים המשתכרים שכר בעלות שנתית של יותר ממיליון שקל, הרי שהממוצעים של הזוטרים ומנהלי הביניים נמוכה בעוד כמה מאות שקלים מהממוצעים שאנו מציגים כיום. בדומה לענפים אחרים, מדובר בענף מאוד לא שוויוני בשכר.
בכל אופן, בנטרול אותם בכירים ידועים, יורדת עלות השכר הממוצעת בכל הענף לרמה של סביב 18-18.5 אלף שקל לחודש, שמתבטאת בתלוש שכר ברוטו ברמה ממוצעת של כ-11 אלף שקל מדי חודש.
את הרשימה מובילה השנה חברת הכשרה ביטוח, שהנתונים אצלה כנראה מוטים מעלה ביחס לאחרות, משום שהוצאות השכר והנלוות שלה כוללות הפרשה לבונוס. אחריה ניצבת חברת ביטוח חקלאי. שתי המובילות הללו הן חברות קטנות, שסביר בין היתר כי הממוצעים שלהן מוטים יותר כתוצאה משכר מקבלי השכר הגבוה.
במקום השלישי ניצבת קבוצת מגדל, שבליטת שלמה אליהו, שבעבר בלט במעלה רשימה זו עם אליהו חברה לביטוח. במגדל השכר הממוצע "טס" כלפי מעלה בעקבות מהלך חריג שהוביל אליהו לטובת העובדים - מתן מענק מיוחד בגובה שתי משכורות לכולם. מהלך זה "עלה" לחברה כ-97 מיליון שקל, והעלה את הממוצע מעלה. בנטרול המענק החד-פעמי הזה דומים הממוצעים במגדל לאלה שנרשמו בשנה שעברה, והם נעים סביב עלות שכר ממוצעת של כ-18.6 אלף שקל לעובד בממוצע, ושכר ברוטו ממוצע של כ-11.2 אלף שקל.
הישירות והקטנות בתחתית
לאחר מכן מגיעות החברות הגדולות האחרות, מנורה מבטחים, הראל, כלל ביטוח, איילון והפניקס, בסדר יורד. את הרשימה סוגרות החברות הישירות, שמאופיינות במוקדים טלפוניים גדולים ובמשרות חלקיות, וחברות הביטוח המסורתיות הצעירות והקטנות יותר.
בכלל ביטוח נרשמה ירידה ניכרת במספר העובדים, בעיקר הודות לסגירת פעילויות, ובראשן נעילת הדלתות בכלל פיננסים ומכירת פעילויותיה. כך, בכלל ביטוח ציינו בדוחות, כי "החברה ביצעה הליך של שינוי ארגוני והתייעלות, שבמסגרתו צומצמו כ-389 תקנים". כך, בכלל פיננסים היו 249 עובדים בסוף 2012, ובסוף 2013 נשארו רק 13. בכלל פקטורינג צומצמו עוד 24 תקנים עם מכירת הפעילות.
כמו כן, יש לציין שנתוני הפניקס מוטים בשל שקלול בית ההשקעות אקסלנס, שבנטרולו כללה הפניקס 2,903 עובדים בסוף 2013.
ולסיום, כאמור, בניגוד למנהלי ענף הביטוח, שרבים מהם עקפו בשנה החולפת את ראשי מערכת הבנקאות בכל הנוגע לשכר, עובדי ענף הביטוח ככלל עדיין רחוקים מאוד מעמיתיהם בענף הפיננסי הגדול השני. כך, ב-2013 הגיע שכר עובדי הבנקים לשיא של כל הזמנים, ועלות השכר הממוצעת לעובד עמדה על רמה של כ-30.7 אלף שקל בחודש - עלייה של כ-8% לעומת 2012.
הפיקוח על הבנקים כבר הוביל הסדרה שבלמה את הגידול בשכר הבכירים בענף. המפקחת על הביטוח דורית סלינגר עדיין עמלה על הסדרה מקבילה.