נתניהו יביא לאישור רפורמה בייבוא מזון

במסגרת מאמצי הממשלה להפחית את יוקר המזון בישראל תובא בקרוב לאישור הממשלה רפורמה דרמטית בתחום ייבוא המזון שגבשה ועדת לוקר לבחינת הייבוא המקביל. במסגרת הרפורמה - ישראל תאמץ את הנוהל הקיים באיחוד האירופי לייבוא מזון אשר יאפשר פתיחה של המשק לייבוא מאסיבי של מוצרי מזון תוך הגדלת מגוון המוצרים המיובאים, דבר אשר יוביל להגדלת התחרותיות ולהוזלת מחירים לצרכן. ביצוע הרפורמה יהיה במסגרת פעילותו של משרד הבריאות שהשרה העומדת בראשו, יעל גרמן, שותפה מלאה למהלך. ראש הממשלה ושרת הבריאות, יעל גרמן, היו מעורבים במהלך באופן אישי.

מדובר בבשורה בתחום הפחתת יוקר המחייה והיא נוגעת לייבוא כלל מוצרי המזון ה"לא רגיש" (דוגמת פסטות, דגנים, עוגיות וכו'). על פי נתוני הלמ"ס, הקף הייבוא של מוצרי מזון לא רגישים מהווה חצי מסך ייבוא מוצרי מזון לישראל, כשהייבוא הכולל נאמד בכ-4.3 מיליארד דולר. המתווה המסתמן גובש במסגרת הצוות לבחינת נושא הייבוא המקביל שבראשו עומד מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר וחברים בו מנכ"ל משרד הבריאות, רוני גמזו ומנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג.

כיום, קיימות מגבלות על ייבוא מזון והצוות בחן דרכים להקל משמעותית על הליכי יבוא מזונות לישראל ולהוביל לכניסתם לישראל של מזונות מיובאים רבים, חלקם חדשים וחלקם כאלו שכבר נמכרים בארץ תוך שמירה על סטנדרטים גבוהים ורגולציה מתאימה בתחום הבריאות. עד כה משרד הבריאות דרש אישור פרטני לכל מוצר מזון מיובא. התהליך כלל דרישה להגשת טפסים רבים (תיק מוצר) וכרוך בהליך בירוקרטי נפרד לכל פריט מזון וכן בדיקות מדגמיות של המזון המיובא.

אחרי שורה של ישיבות ועבודת מטה אינטנסיבית בחודשים האחרונים ששיאן סיכום עם האיחוד האירופי – מסתמן כי ישראל תאמץ את השיטה האירופאית לייבוא מזון, לפיה ייבוא מוצרים שאינם רגישים מתקיים ללא הגבלה, והם נכנסים למדינות האיחוד "במסלול ירוק" ובלבד שהם עומדים בסטנדרטים שנקבעו מראש על ידי האיחוד האירופי.

בדומה לאיחוד האירופי, היבואנים בישראל יתחייבו לעמוד בסטנדרטים באמצעות הצהרת יבואן. המהלך יקל על היבואנים לייבא מזון רגיל, ומנגד ילווה בהחרפת הענישה על פי חוק כלפי יבואנים שלא יעמדו בסטנדרטים ובאכיפה ופיקוח מוגברים. כאמור, הרפורמה תחול על מוצרי מזון שאינם רגישים דוגמת דגני בוקר, ביסקוויטים, קרקרים, חטיפים, פסטות, אורז, קטניות ולא תחול על מזון שמוגדר רגיש (מזון מן החי, מזון לתינוקות ומזון שיש לגביו חשש מסיבות שונות - לגבי מוצגים אלה תיוותר דרישה לאישור פרטני). עוד סוכם כי רשימת המזונות הרגישים תעודכן מעת לעת ע"פ הצורך.

יש לציין כי המנדט המקורי של צוות לוקר היה לבחון חלופות ולהציע דרכי פעולה להקלה על יבוא מקביל של מוצרי מזון לישראל, תוך שמירה על סטנדרטים גבוהים ורגולציה מתאימה בתחום הבריאות. בפועל המלצות הצוות לרפורמה נוגעות לכלל הייבוא ולא רק לייבוא מקביל. הסיבה לכך היא שככל שהצוות העמיק בעבודתו, הסתמן כי על מנת להגדיל את התחרותיות בתחום יבוא מוצרי המזון יש לשנות את הנהלים הקיימים.

במסגרת עבודת הצוות בוצעה בחינה מעמיקה של הנושא ובכלל זה בשבוע שעבר התקיים ביקור עבודה בנציבות האיחוד האירופי בבריסל וברשויות המזון המדינתיות בדנמרק ובבריטניה אותו הוביל מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו ובהשתתפות בכירים ממשרדי ראש הממשלה, הבריאות והכלכלה.

בין חברי המשלחת: המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, דר' בועז לב, ראש שירותי בריאות הציבור פרופ' איתמר גרוטו, ראש שירות המזון, אינג' אלי גורדון, הנספחת המסחרית לאיחוד האירופי, מורן בוגנים גולד וכלכלנית במטה הכלכלי החברתי במשרד ראש הממשלה, בתיה הררי.

בדיונים, סוכם כי ישראל תהיה חשופה למערכת ה-Recall של האיחוד ותקבל מידע "מודיעיני" באופן שוטף ומיידי על מוצרים פגומים שצריכים לרדת מהמדף. כמו כן, הציע האיחוד האירופי להעמיד לרשותה של ישראל יועצים שיגיעו לישראל ויסייעו למשרד הבריאות להטמיע את הרפורמה.

בישיבת הממשלה בה הוקם הצוות בינואר האחרון הדגיש ראש הממשלה בנימין נתניהו כי "שוק הקמעונאות הוא קרטליסטי, וצריך לפתוח אותו לתחרות. קיימת פה תופעה פסולה של הסדרים היסטוריים שגורמים לעליית מחירי המזון ולעושק הצרכן. בלי פתיחת השוק ליבוא לא תהיה הורדה של מחירי המזון. זהו שוק קרטלי קלאסי. אני רואה בזה את שורש הבעיה. אי אפשר לרכז כוח קמעונאי כזה. המשמעות של הנתון הזה היא שאין תחרות. יש פה בעיה כרונית שצריך לפתור באמצעות הגברת התחרות שהיא הידיד של הצרכן, בעיקר בשכבות החלשות של החברה, ואנו צריכים להשאיר לאזרח יותר כסף בכיס. בקדנציה הראשונה שלי כראש ממשלה הורדנו משמעותית את מחירי השיחות לחו"ל בזכות הגדלת התחרות, בקדנציה השנייה הורדנו את מחירי הסלולר באמצעות הכנסת תחרות ואנו צריכים לדאוג שבקדנציה הזו ירדו מחירי המזון על ידי פתיחת השוק לייבוא".