נהנים מהסיוע - לא ממהרים להעניק הטבות

ממשלת ישראל מרוויחה מפעילותם של עמותות סיוע ישראליות ברחבי העולם - הן בהיבט הכלכלי והן בהסברתי. אריאל דלומי תוהה מדוע המדינה לא מכירה בפעילותם לצרכי מס

  • ארגוני סיוע
אריאל דלומי

בחודש ספטמבר 2013 פקדו את מדינת קולורדו הצפות נרחבות אשר גרמו לנזק כבד ליותר מ- 17,000 בתים. ארגון ישראייד מישראל נרתם מיד למשימה וארגן משלחות של סטודנטים ישראלים ויהודים אשר סייעו לנפגעי האסון. חודשיים לאחר מכן החל באותו אזור קמפיין נגד ישראל תחת הכותרת: "רוצים שלום? הפסיקו את הטיהור האתני בפלסטין". בתגובה התארגנה תוך זמן קצר הפדרציה היהודית של קולורדו במסע פרסום נגדי על שלטי חוצות תחת הכותרת: "ישראל מסייעת לקורבנות ההצפות בקולורדו".

פועלים בתיאום עם זרועות הממשלה

סיפור זה אינו יוצא דופן. מעל ל – 20 ארגוני סיוע ישראלים ללא כוונות רווח נענים למצוקות של אוכלוסיות במשבר ברחבי העולם: בסרילנקה לאחר אסון הצונאמי, באסון רעידת האדמה בהאיטי, ולאחרונה בפיליפינים, כאשר קואליציית ארגוני הסיוע הישראלים התגייסה להושיט עזרה לנפגעי הטייפון היאן. בפעולתם מדגישים ארגונים אלה את החובה המוסרית והערכית של החברה בישראל כלפי אוכלוסיית העולם, ובכך משפרים את מעמדה של ישראל באזורים אלה ובעולם כולו. הסיוע שארגונים אלו מעניקים הוא בתחומים מגוונים, הכוללים פיתוח חקלאי, טיהור מים, אנרגיות מתחדשות, שיקום רפואי, בניית שירותים פסיכולוגיים וסוציאליים ועוד.

המשותף לכל הארגונים הללו, מלבד שבירת התדמית השלילית שיש לעיתים על ישראל, הוא סירובה של מדינת ישראל להכיר בהם כמוסד ציבורי ע"פ סעיף 46א לפקודת מס הכנסה, וזאת רק בשל העובדה כי הם מבצעים את פעילותם, או אפילו את חלקה, מחוץ לגבולות המדינה. מניעת המעמד כמוסד ציבורי מונעת מארגונים אלה את האפשרות לקבל תרומות מוכרות לצורכי מס בישראל ומעמידה אותם לא פעם בקשיים ביורוקרטים מול רשויות המדינה.

האבסורד מתגבר כאשר מבינים שפעילותם של הארגונים הישראלים נעשית במקרים רבים בתיאום עם זרועות הממשלה, ובראשם מש"ב – הסוכנות הישראלית לסיוע ופיתוח בינלאומי במשרד החוץ, ומשרד ההסברה, ששמח "להשתמש" בפעילות הברוכה הזו בכדי להראות לעולם פנים אחרות של ישראל, שאינן רק פניו של הסכסוך עם שכנינו. הפעילות של אותם ארגונים גם פותחת אפשרות לפעילות כלכלית ענפה, בניית שותפויות עם ארגונים מקומיים וזכייה של חברות ישראליות במכרזים של ארגונים בינלאומיים בתחום הפיתוח, פעילות הנאמדת בכ-40 מיליארד דולר בשנה. הסיוע גם מרחיק מאותן מדינות מוכות אסון את נוכחותם של מליציות חמושות וארגוני טרור בינלאומיים, המוצאים בהן כר פעילות פורה, ומסייע לצמצום תפוצתן של מחלות כמו איידס, מלריה, שפעת העופות ושחפת.

אם מדינת ישראל מעוניינת שאותם ארגונים ישראלים חשובים, הפועלים בתחום הסיוע והפיתוח הבינלאומי ותורמים כל כך הרבה לשמה של ישראל ולמעמדה בעולם, ימשיכו להפיץ את אותו "אור לגויים" - עליה להכיר בהם כמוסד ציבורי בישראל ולאפשר להם לקבל הכרה ומימון מתורמים ישראלים, ולעשות זאת באופן מידי. התפתחותם של הארגונים הללו הינה אינטרס עליון של החברה והמדינה בישראל, ובהיעדר תמיכה ממשלתית – קיומם של אותם ארגונים גם תלויה באותן תרומות.

הכותב הוא מנכ"ל שותף של אג'יק – מכון הנגב ומייסד האגודה לפיתוח בינלאומי - ישראל

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully