וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"הגבלת שכר הבכירים אינה הדרך"

ליטל איסטמטי ושירי חביב ולדהורן

30.4.2014 / 6:42

גל סטאל וענת גואטה, ראשי אנטרופי, לא מתרשמים מהטענות שהחברה הפכה למעשה למונופול. השכר הגבוה בקרב המוסדיים, שמאשרים זה את שכרו של זה? "פרצה שהרגולטור יצטרך לסגור"

שכר הבכירים במשק מעסיק את העיתונות הכלכלית כבר תקופה ארוכה, ובצדק. למרות שבשלהי 2012 נכנס לתוקפו חוק שכר הבכירים (תיקון 20 לחוק החברות), גם ב-2013 הוסיף שכרם לעלות, ובסיכומה זינק שכרם הממוצע בשיעור דו ספרתי. מבדיקה שביצע "גלובס" עלה כי עלות השכר השנתית של בכיר בחברה המשתייכת למדד ת"א 100 עמדה אשתקד על 3.5 מיליון שקל - זינוק של 18% לעומת השנה הקודמת, ופי 41 מהשכר הממוצע בחברות שאותן הם מנהלים.

תגמול הבכירים. גלובס
תגמול הבכירים/גלובס

כך, בשורה התחתונה, חרף ההצהרות לפיהן נדרש טיפול שורש במשכורות השמנות של בכירי החברות הציבוריות, נראה כי בשטח דבר לא מצליח לעמוד בפני המגמה, והמנהלים ממשיכים ליהנות מהשכר המנותק שלהם באין מפריע.

ולמרות כל זאת, יש מי שסבור כי מוקדם להכריז על חוק שכר הבכירים ככישלון. "תיקון 20 עדיין לא הסתיים. למעשה, הוא רק התחיל. אמנם היישום שלו נמצא בשלב הסופי, אבל עוד אי אפשר לראות את ההשפעות שלו. החוק הזה הוא תשתית שאת סופה נוכל לראות במהלך שלוש השנים הבאות", אומר בראיון ל"גלובס" גל סטאל, מנכ"ל חברת אנטרופי, שמספקת שירותי ייעוץ למוסדיים.

"בעוד שתיקון 16 (שחיזק את כוחם של בעלי מניות המיעוט באישור עסקות חריגות עם בעלי שליטה, ל' א', ש' ח' ו') הביא לציבור לחיסכון של כ-150 מיליון שקל בשנה, על תיקון 20 קשה עדיין לדבר במונחי שווי", מוסיפה ענת גואטה, מנכ"לית החברה הבת, אנטרופי שירותי מחקר. "מה שכן אפשר להגיד בוודאות, זה שרק חלק קטן מאוד מההסכמים של המנכ"לים חוו תיקון כלפי מעלה".

"צריך רגולטור חזק"

לאנטרופי שירותי מחקר יש, כידוע, חלק מהותי ביישום תיקון 20. החברה מייעצת לגופים מוסדיים כיצד להצביע באסיפות בעלי מניות של החברות הציבוריות, מה שהופך את עמדתה לבעלת השפעה רבה בכל הקשור לאישור חבילות התגמול של הבכירים.

אבל באנטרופי ממהרים להתריע כי העיסוק התקשורתי בשכר הבכירים דווקא חוטא למטרה. "לוקחים את שכר הבכירים ומייצרים כותרות והכל מטעמים אינטרסנטיים. בדרך, גם עושים נזק", אומר סטאל. "לפני שנתיים-שלוש החליטו במשרד המשפטים לטפל בנושא, אז באנטרופי שמנו על זה דגש. עכשיו גם באוצר התחילו לשים דגש על שכר הבכירים ולהזיז את המשק לכיוון. הבעיה היא ששכר הבכירים זו נושאת מטוסים, אי אפשר להזיז אותו 30 מעלות תוך רגע".

- שר האוצר חושב שאפשר. מה דעתכם על היוזמה שלו להגביל את שכר הבכירים, כך שמשכורות הגבוהות מ-3.5 מיליון שקל בשנה לא יוכרו כהוצאה לצורכי מס?

סטאל: "אני יכול להבין את הצורך של לפיד להגביל את גובה השכר, אבל אני לא מסכים עם המהלך הזה. מי שבחר בשר האוצר הם מעמד הביניים שצועקים - ובצדק - שהם לא מצליחים לגמור את החודש, בזמן שכל שני וחמישי הכותרות בעיתון הן על אנשים שמשתכרים עשרות מיליוני שקלים בשנה. זאת הסיבה ששר האוצר בחר בצעד הזה. העניין הוא שאנחנו משק קפיטליסטי, כך שלבוא ולקבוע כלל גורף זה דבר לא נכון. כל מקרה צריך להיבדק לגופו, בייחוד כי אנחנו משק קטן ואין הרבה דמיון בין החברות".

- מה תייעץ ללקוחות שלך לעשות כשיידרשו להצביע?

סטאל: "כרגע עדיין לא יצא חוזר פורמלי בנושא, ולכן אנחנו ממשיכים להתנהל לפי הכללים של אנטרופי. אם ייצא חוזר, נפעל ונתאים את עצמנו".

- מה הפתרון הנכון לסוגיית שכר הבכירים?

סטאל: "צריך רגולטור חזק, שההנחיות שלו לגופים המפוקחים יהיו נחושות. מאחר שהרגולטור עושה את עבודתו כמו שצריך, נשאר רק לתת לו ולשאר החלקים במערכת - גופים מוסדיים, דח"צים ואנחנו - לעבוד. צריך להבין שתיקון 20 נותן תשתית מצוינת ליישום בקרה על השכר, אז במקום הצהרות אגרסיביות בואו נירגע טיפה וניתן לתיקון לעבוד".

- אבל עובדתית, מאז שהוא נכנס לתוקף, משכורות הבכירים רק גדלו.

סטאל: "זה לא נכון לקחת את נקודות הקצה בדירוגי שכר ולהתייחס אליהם כאל הכלל. נכון שצריך לטפל בהם, אבל זה לא משקף את התמונה של כלל השוק. בסופו של דבר, השכר יתייצב במקום הנכון".

גואטה: "בעוד שלוש שנים נבדוק את הקורלציה בין תגמול המנהלים לביצועי החברות. אם הקשר יתברר כרופף או לא מפצה, נעשה חשיבה מחדש".

sheen-shitof

עוד בוואלה!

הטיפול שמאריך את חייהם של חולי סרטן ריאה

בשיתוף העמותה הישראלית לסרטן ריאה

לקוחות אנטרופי בצמרת המשתכרים

למרבה האירוניה, אחד מהענפים שבהם נרשם שכר גבוה במיוחד הוא ענף הביטוח, שהחברות בו הן לקוחות משמעותיים של אנטרופי. הנה תזכורת קצרה לשכרם של בכירים בענף: איזי כהן, מנכ"ל כלל ביטוח, 18 מיליון שקל; רביב צולר, מנכ"ל ביטוח ישיר, 12 מיליון שקל; אייל לפידות, מנכ"ל הפניקס, 10 מיליון שקל; שמעון אלקבץ ומישל סיבוני, מנכ"לים משותפים בהראל, 9 מיליון שקל כל אחד. בסך הכל, זינק השכר המצרפי של עשרת בכירי הענף בקרוב ל-40% ב-2013.

- איך אתם מסבירים את העובדה שבצמרת שיאני השכר מככבים לקוחות שלכם?

סטאל: "צריך לזכור שחלק מחברות הביטוח עדיין לא עברו את תיקון 20. די ברור שאותן חברות נמצאות ברף הגבוה והן יצטרכו להתאים את עצמן לתיקון. בחברות הביטוח שעברו את התהליך - יש שינוי. בנוסף, יש בכירים שעושים עבודה טובה והם אנשים צנועים, כך שהשכר שלהם אינו בהכרח לא סביר".

- כמנכ"ל גוף שמתיימר לשמור על תקינות שכר הבכירים, יש לדעתך הצדקה לשכר של כמעט 20 מיליון שקל בשנה?

סטאל: "אני חושב שזה לא לגיטימי להרוויח משכורות כאלה".

- ולמרות זאת אתה מתעקש שאין מקום לקבוע רף כלשהו.

סטאל: "אני מסכים שיש סכומים שלא צריך לקבל, אבל אני נגד כלל גורף. יש היקפי שכר שגם אם המנהלים הביאו את החברה למקומות יפים שהציבור נהנה מהם, הם עדיין לא צריכים לקבל אותם. צריך לבדוק כל חברה בנפרד ולראות מה השכר הסביר שלה.

"מסתכלים על השכר כדבר שיצר את כל המשברים במשק ובעולם. אני לא מסכים עם זה. לחלק מהבכירים יש ערך מוסף, הם בונים את המשק ומגיע להם. אי אפשר להסתכל על כולם כעל גנבים שלוקחים משכורות גבוהות ולא עושים כלום - וזו התהודה הציבורית כרגע".

"בשוק מזהים את כוח ההצבעה שלנו"

חלק מהתהודה הציבורית הזאת נובעת מהנורמה הפסולה של יד רוחצת יד בקרב הגופים המוסדיים, חברות הביטוח ובתי ההשקעות שמנהלים את חסכונות הציבור. כמחזיקי מניות בחברות הציבוריות, הם נדרשים לאשר זה את שכרו של זה, וכמעט מתמיד תומכים בתגמול המבוקש ללא קשר לשאלה עד כמה הוא מוצדק.

במקרים אלו מוצאת את עצמה אנטרופי במלכוד, שכן עליה לספק חוות דעת לגבי תנאי התגמול של מנהלי הגופים המוסדיים, שבכובעם האחר הם לקוחותיה. וכך, הידיים הנקיות ושיקול הדעת של כל אחד הצדדים המעורבים בתהליך הופך לעניין בעייתי, ולו ברמה של מראית העין.

- מה דעתכם על העובדה שהמוסדיים מאשרים זה את שכרו של זה?

סטאל: "זאת פרצה שהרגולטור יצטרך לסגור. המנגנון במשק קבע את הבעיה - לא אנחנו".

- ועד אז?

גואטה: "הרחקנו את עצמנו. מדיניות התגמול של חברת ביטוח או בית השקעות, שהוא גם לקוח, מטופלת על ידי יועץ חיצוני בלתי תלוי. הוא פועל באופן עצמאי וקובע את דעתו בהתאם. אנחנו מנותקים מהתהליך, בהתאם למדיניות למניעת ניגודי עניינים פוטנציאליים שאימצנו".

סטאל: "המעגל הזה של מניעת פוטנציאל ניגודי עניינים - אף פעם אי אפשר לצאת ממנו. ברגע שגוף מייעץ לחברת ביטוח, תמיד יוכלו לבוא אליו בטענות שהוא נגוע".

- למה הגופים המוסדיים צריכים אתכם? מה אתם עושים שהם לא יכולים לעשות בעצמם?

סטאל: "כל גוף והשיטה שלו. יש גופים שפועלים לפי המדינות שלהם ומבחינתם אנחנו חוות דעת נוספת, ויש מקומות שמעדיפים לאמץ את המדיניות שלנו".

גואטה: "בשוק כל כך קטן למוסדיים יש קושי להיחשף מול החברות. קרב התשה על עסקת בעלי עניין יכול למשל לפגוע ביכולתו של אותו גוף מוסדי להשתתף בהנפקות של אותה חברה בעתיד. המוסדיים לחלוטין לא פסיביים, להפך. הדרישות מאתנו ברורות וחדות ומהבחינה הזאת אנחנו עושי דברם".

- אז המוסדיים משלמים לכם כדי שתספגו את האש במקומם?

גואטה: "המצב האולטימטיבי הוא שהדיאלוגים ינוהלו על ידי גוף שמייצר חיץ, סופג את ההדף ומוציא תוצר מזוקק. הנקודה היא שהחברות בשוק יודעות לזהות את כוח ההצבעה של אנטרופי. המשמעות היא שחברה לא תעשה שינויים בהצעת עסקת בעלי עניין, אלא אם היא תדע שללא זה חברת הייעוץ יכולה להפיל את העסקה עם המוסדיים".

- זאת אחת הסיבות לטענה שאנטרופי היא מעין מונופול ייעוץ בפועל.

גואטה: "אלו אמירות ישנות ומניפולטיביות שמטרתן להחליש אותנו. הממונה על ההגבלים העסקיים קבע שאנטרופי היא לא מונופול. בכל אופן, לא בטוח שבמשק קטן כמו שלנו יש אפשרות לייצר תחרות בחברות ייעוץ. תחרות תייצר בלגן כי לא ידעו מה הדעה הרווחת, והחברות ינצלו את זה".

סטאל: "נוטים לייחס לנו את הכוח וזה לא נכון. יש גם בתי השקעות שעובדים באופן עצמאי (למשל פסגות, אלטשולר שחם ואי.בי.אי, ל' א', ש' ח' ו'). בשורה התחתונה, המוסדיים היום הם גופים מאוד חזקים - וזה מה שחשוב".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully