אפריקה נכסים: לא למדנו דבר מ-2008?

למרות סיכון גבוה והיעדר ביטחונות, מיהרו המוסדיים לרכוש אג"ח של אפריקה נכסים. האם הסיכון שווה את ההשקעה?

  • אפריקה נכסים
  • אג"ח
ניצן כהן

נראה כי דבר לא נלמד מהמשבר הכלכלי שפרץ בסוף 2008. גיוסי אג"ח בסכומים גבוהים ללא ביטחונות וללא פיצוי בדמות של ריבית גבוהה חזרו לשוק ההון והפעם ביתר שאת. הריבית הנמוכה גורמת למנהלי ההשקעות לחפש תשואות מבלי לקחת בחשבון את הסיכונים.

ביקושים של 450 מיליון שקל

אפריקה נכסים, חברה שעד לא מכבר הייתה שרויה במשבר עמוק שנבע בעיקר מהמשבר הכלכלי במזרח אירופה גייסה אתמול 200 מיליון שקל באמצעות הנפקת אג"ח ללא ביטחונות ובמרווח של 3.2% - 3.33% מעל האג"ח הממשלתי המקביל. האג"ח שהונפק אתמול יתחיל לשלם בשנת 2021 ויסיים לשלם את החוב בשנת 2023, כלומר מדובר במח"מ 7.

הביקושים להנפקה הזו היו גבוהים מאד והסתכמו בכ-450 מיליון שקל שכ-400 מיליון שקל מהביקושים הוזרמו מכיוונם של המשקיעים המוסדיים מהם היה מצופה לנהוג בזהירות יתרה בכספי המשקיעים שמופקדים אצלם כלומר לפחות לדרוש ביטחונות וריבית גבוהה שתפצה על הסיכון שבהשקעה ארוכת טווח כזו.

"המוסדיים מחפשים בנרות אפיקי השקעה שיתנו תשואה שתהיה גבוהה מהתשואות על האג"ח הממשלתי ובימים כאלה כשלמוסדיים זורמים 7 מיליארד שקלים במזומן מידי חודש ואין אג"ח ממשלתי בתשואות סבירות כושר המיקוח שלהם הולך ופוחת עד לא קיים וכושר המיקוח של החברות עולה לרמות לא סבירות – יש גם ימים כאלה ונקווה שזה לא יתפוצץ לכולם בפנים", אמר בסוף השבוע גורם בכיר בשוק ההון.

אפריקה נכסים, אגב, תשתמש בתמורת ההנפקה לפירעון חובות שמגובים בביטחונות. בשוק ההון זורקים את תפוח האדמה הלוהט הזה לפתחם של חברות הדירוג שהעניקו להנפקה דירוג של A3. מעלות שהעניקה את הדירוג לסדרה החדשה של אפריקה נכסים כתבה בנימוקי הדירוג כי לחברה לא נותרו כיום נכסים מניבים שניתן לשעבד אותם, כלומר כל הנכסים המניבים של החברה כבר משועבדים ולאחר הפירעון של אגרות החוב בשלוש השנים הקרובות ישתחררו לחברה נכסים כששיחרור הנכסים לא נובע, כאמור, מפירעון הלוואות שנובע מהכנסות ומתזרים מזומנים חופשי של החברה כי אם מהלוואות חדשות (ע"ע ההנפקה החדשה) בתנאים נחותים.

במכרז שהתקיים בימים האחרונים הסכימה אפריקה נכסים לשלם ריבית מקסימלית של 4.8% לשנה אך בשל הביקושים הגבוהים להנפקה סגרה הריבית ברמה נמוכה יותר של 3.7% מה שמשקף למשקיעים המוסדיים תשואה של 3.84% ולמשקיעים הפרטיים שרכשו אג"ח בהיקף של 50 מיליון שקל תשואה של 3.73%. המרווחים מהאג"ח הממשלתי המקביל נעו בטווחים של 3.2% - 3.33%.

נתון נוסף שנעלם מעיני המשקיעים הלהוטים בחיפוש אחרי תשואות הוא סדרה של אג"ח נוספת של אפריקה נכסים שנסחרת בבורסה. מדובר בסדרה 6, סדרה שהמח"מ שלה קצר יותר (4.4) כלומר הסיכון בהשקעה נמוך יותר ואם זה לא מספיק הרי שלסדרה זו יש ביטחונות בדמות שיעבוד על מניות חברה בת של אפריקה נכסים (השיעבוד הוא על מניות "אפי אירופה" שמחזיקה בנכסים במזרח אירופה למעט ברוסי) ונסחרת בתשואה נמוכה בכ-0.45% מהסדרה שהונפקה אתמול. המשמעות היא שכדי לקבל תשואה גבוהה בכ-0.5% בלבד הסכימו מנהלי ההשקעות לקחת סיכונים גדולים משמעותית: לוותר על ביטחונות ולהסכים לפירעון ההלוואות כמה שנים מאוחר יותר. בקיצור, לא ברור ההיגיון שעמד לנגד עיני מנהלי ההשקעות בהנפקה הזו.

לא ניכנס בשלב הזה לניתוח מלא של הדו"חות הכספיים של אפריקה נכסים אבל רק נציין שהדו"חות של החברה מלאים בשערוכים שונים ומשונים של שווי ההשקעות שלהם (בשנת 2013 הכירה החברה ברווח של כ-200 מיליון שקל משיערוך נכסים) שיערוכים מהסוג הזה עמדו בבסיסו של המשבר הכלכלי שמחד הציג מצגים אופטימיים שלאו דווקא קשורים למציאות ותודלקו בכסף רב שזרם (ועדיין זורם) למשקיעים המוסדיים ומחפש תשואה גם אם בסיכון גבוה.

נהוג להאשים את הבנקים המרכזיים שמחזיקים בריבית אפסית בתדלוק השווקים הפיננסים ומבלי להפחית באשמת הבנקים המרכזיים ששופכים דלק למדורת הכסף הזו, למנהלי ההשקעות יש חלק משמעותי בסיכונים הגדולים שהם מכניסים לתיקי הפנסיה של הציבור. המרדף חסר האחריות שלהם אחרי התשואות מאפשר לחברות לגייס שוב ללא ביטחונות ולגלגל את הסיכון שנובע מהעסקים שלהם על הציבור.

ניצן כהן הוא עיתונאי ופרשן כלכלי.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully