לאחר שלא הצליח להשית את תכניתו הראשונה ל-0% מע"מ על דירה חדשה, אך ורק למשרתים בצה"ל ובשירות הלאומי (אפליה קשה נגד חרדים וערבים) בשל התנגדותו של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הולך כעת שר האוצר, יאיר לפיד, בדרך עקיפה, אשר תעניק לו את מבוקשו. ההצעה החדשה שהעלה, כוללת אמנם פטור ל-0% מע"מ גם עבור שלא שירת, אך את הפטור ניתן לקבל ברכישות עד דירה ששוויה עד 600 אלף שקל (במקום 1.6 מיליון שקל למי ששירת) דבר שלא קיים בנוף הישראלי וספק אם יהיה קיים בעתיד הקרוב.
למדינה מונופול על הקרקעות
מעבר לחשש כי לפיד מנסה להיטיב עם קהל בוחריו דרך הטבות לאוכלוסייה התואמת את השקפתו ואת מחנהו, ספק רב האם הצעה נואשת זו תוכל לסייע בבעיית יוקר הדיור, קל וחומר בשורשיה של הבעיה. כך למשל, ביטול המע"מ עבור קבוצה מסוימת יגרום בהכרח להגברת הביקוש לדירות בקבוצה זו. ללא הגדלת היצע דירות (הבעיה האמיתית ביוקר הדיור), המחירים יעלו בשוק הכללי. ייתכן, אפוא, כי קבוצה קטנה תרוויח מעט מאוד, אך שאר האוכלוסייה תפסיד המון.
לזאת יש להוסיף בעיה נוספת שעלולה לצוץ לאחר מהלך פופוליסטי זה. סביר כי מחירי רוב או כל הדירות שמתחת למחיר המטרה שנקבע, יקפצו מיד למחיר המטרה, שכן כל הדירות מעל מחיר המטרה, הן לא רלוונטיות. והתוצאה? הדירות הזולות, אלו שעוד היו קרובות להישג ידם של הזוגות הצעירים, יתייקרו. כך שבמקום להוזיל עלויות, לפיד רק מעמיס את הנטל על כלל האוכלוסייה.
בנוסף, רק 5% מכלל התחלות הבנייה בשנה החולפת, היו של דירות בנות שלושה חדרים ופחות, ומכאן שרוב היצע הדירות החדשות מתייחס לדירות של ארבעה חדרים ומעלה. על דירות גדולות, כמובן, משלמים מחיר גבוה יותר, והמחיר אף מתייקר כאשר מדובר באזורים בעלי ביקוש.
15% הנחה על דירות חדשות הם לא אלו שיעשו את ההבדל ויטפלו בשורש הבעיה. קרקע היא המרכיב המרכזי בעלות הדירה בישראל, ורשות מקרקעי ישראל היא האחראית הבלבדית על הקצאת רוב הקרקעות, והגוף המנהל, על פי חוק, את קרקעות המדינה המהוות 90% משטח מדינת ישראל. במצב זה, השוק המונופוליסטי מונע כל קידמה והוזלת מחיר בשל חוסר התחרותיות.
בנוסף, לא רק שהמדינה מחזיקה במונופול על הקרקעות ובכך חונקת את השוק, היא גם זו שמעכבת במרבית המקרים את הבנייה. ההתנהלות מול הביורוקרטיה השלטונית היא הגורם הבעייתי בענף. בכל מה שנוגע לתכנון קרקע ושיווק קרקע, מדינת ישראל נמצאת במקומות האחרונים בעולם. כך למשל, בדירוג העולמי בכל הנוגע להשגת אישורי בנייה, נמצאת ישראל במקום ה-121; ובכל הנוגע לרישום נכס, במקום ה-147. מאחוריה בדירוג אין כמעט מדינות אחרות.
במקום הצעות פופוליסטיות ואימוץ סיסמאות ריקות מתוכן, על המדינה לצעוד לכיוון שוק חופשי אמיתי שיוכל להוזיל את מחירי הדיור בדרך לא מלאכותית, סקטוריאלית ומעוותת. המדינה חייבת לשחרר כמה שיותר קרקעות מזרועותיה כדי לפתוח את השוק באמת וליצור תחרות. בד בבד, עליה לקצץ ולהוריד במסים דרקוניים; ומנגד, להעניק תמריץ חיובי בדמות פטור ממס רכישה או מהיטלי פיתוח ליזמים שמבצעים את הבנייה בזמן מהיר.
הכותב הוא סטודנט לתואר שני בתכנית לדיפלומטיה באוניברסיטת תל-אביב, מפעיל הבלוג "למה לא פוליטיקה עכשיו" וחבר בפורום הרעיוני של "התנועה הליברלית החדשה".