הפער בין השווי בספרים לבין שווי השוק של השקעות החברות הבורסאיות עולה על 3 מיליארד שקל - כך עולה מבדיקת TheMarker. שווי החברות בספרים גבוה, בממוצע, פי שניים משוויין בשוק.
הבדיקה לא הקיפה את כל ההשקעות של כל החברות הבורסאיות כי אם את חלקן, חלק הארי. הפער בספרי כלל תעשיות, תעשיות מלח, כור, קבוצת החברה הכלכלית ירושלים, מודגל, ירדן ובנק הפועלים לבין שווי השוק של ההשקעות העיקריות שלהן מסתכם ב-2.8 מיליארד שקל. הפער הזה יכול להיסגר באחת משתי דרכים: או שהחברות ימחקו אותו או ששווי השוק של ההשקעות יעלה.
בחלק גדול מהמקרים, הסיכון שבפער נופל על הבנקים שהעמידו לחברות הבורסאיות הלוואות כדי לבצע את ההשקעות, ששוויין נמוך עתה משמעותית מזה שנקבע בעת הרכישות.
כלל תעשיות: בדו"חות לרבעון השני של השנה פירטה החברה, הנמנית עם קבוצת אי.די.בי. פירטה בעצמה את ההפרש בין השווי בספרים של ההחזקות העיקריות שלה - אי.סי.איי, סאיטקס, נייר חדרה, פולגת ופאנדטק - לבין שווי השוק שלהן. רואה החשבון והיועץ הכלכלי יצחק סוארי העריך את שווייה של אי.סי.איי ב-644-845 מיליון דולר, מה שמעניק שווי של 450-570 מיליון שקל לשווי מניותיה של כלל תעשיות בסאיטקס. שוויין בספרי החברה: 511 מיליון שקל.
תעשיות מלח: קבוצת דנקנר עומדת אמנם לבצע בקרוב ארגון מחדש של אחזקותיה תחת חברת ההשקעות אלרן, אך בינתיים ההפרש בין שווי 11.6% ממניות בנק הפועלים בספרי תעשיות מלח לשווי השוק שלהן מסתכם ב-745 מיליון שקל. הסיכון בפער הזה רובץ בעיקר על בנק לאומי, שהעניק לתעשיות מלח הלוואה לרכישת המניות האלה לפני כחמש שנים.
כור: הערכת השווי של סוארי נעשתה לצורך הטיפול החשבונאי של כור בהשקעתה (30.3%) באי.סי.איי. ההפרש בין שווי ההשקעה בספרי החברה לבין שווייה בשוק עומד עתה על 660 מיליון שקל והוא נובע מכך שבעוד שמחירה של מניה אחת של אי.סי.איי בשוק עומד על 2.4 דולר, מחירה בספרי החברה עומד על 6.9 דולר. סוארי העריך את שווי החזקות כור באי.סי.איי על בסיס מחיר של 6.0-7.9 דולר למניה. הסיכון שבפער הזה רובץ על בנק הפועלים, בנק לאומי והבינלאומי, שהעניקו לכור הלוואה כשרכשה את המניות באי.סי.איי מידי קרן קלארידג', שנוהלה על ידי מנכ"ל כור יונתן קולבר.
כלכלית ירושלים: החברה הכלכלית לירושלים, ביחד עם החברה הבת מבני תעשייה (שתיהן נמנות עם קבוצת אליעזר פישמן), רכשו בשנים האחרונות מניות בבנק הפועלים ובאי.די.בי אחזקות. לפני כשנתיים רווחי ההון "על הנייר" ששתי החברות רשמו על שתי ההשקעות האלה היו גדולים, אבל בינתיים שוויין של שתי החברות ירד ובקבוצת כלכלית נפתח פער של כרבע מיליארד שקל בין השווי בספרים לבין שווי השוק של שתי ההשקעות האלה.
מודגל: לפני כשנתיים וחצי, זמן קצר אחרי שרכש את מודגל הבורסאית, רכש בעל השליטה בה, דיויד פדרמן, את השליטה (כ-60%) בחברת המפעלים הפטרוכימיים בהשקעה של כ-140 מיליון דולר. הרכישה נעשתה באמצעות חברה פרטית, מודגל תעשיות, שהיתה אז בבעלותה המלאה של מודגל הבורסאית. מאז מודגל תעשיות מכרה קצת מהמניות לליפסקי הבורסאית ויותר מאוחר קנתה עוד מניות בבורסה.
כמו כן, אחרי שפטרוכימיים חילקה דיווידנדים של כ-55 מיליון דולר, מודגל תעשיות מכרה ממניותיה לחברה בבעלותו של פדרמן ואנשי עסקים נוספים, לחברה אירופית ולבנק הפועלים. מודגל אינה מוכנה לומר לפי איזה שווי רשומה ההשקעה במניות פטרוכימיים בספרי מודגל תעשיות, אך מסיכום הפעולות שבוצעו במניות עולה כי הן רשומות בשווי של כ-400 מיליון שקל - כ-180 מיליון שקל מעל שוויין בשוק. ליפסקי כבר ביצעה מחיקה בגין ירידת שווי מניותיה בפטרוכימיים. מודגל עדיין לא.
ירדן: רק לאחרונה מכרו אנשי העסקים איתן אלדר ורועי גיל מחצית ממניות גבור ספורט בירדן לידי משפחת ברזאני, אבל בספרי ירדן עצמה יש עדיין הפרש ניכר בין השווי בספרים ל-24% ממניות הכשרת הישוב שרכשה לבין שוויין בשוק - 181 מיליון שקל. ייתכן כי כבר בעתיד הקרוב ירדן תצטרך לבצע הפרשה בגין ירידת ערך זאת. העסקה למכירת מחצית ממניות ירדן, כמו גם משיכות דיווידנדים אגרסיוויות של קבוצת אלדר-גיל ומכירת נכסים, בוצעו בלחצם של הבנקים הנושים, שהלוו לקבוצה את הכספים שהיו נחוצים לה לצורך ההשקעה במניות הכשרת הישוב.
בנק הפועלים: ההפרש בין השווי בספרים של מניות בנק הפועלים בכור לבין שוויין בשוק נמוך יחסית, 58 מיליון שקל, אבל יכולתו של בנק לספוג הפסדים קטנה הרבה יותר מזאת של תאגידים עסקיים אחרים. הדבר נכון כפליים עם מערכת הבנקאות סובלת ממחסור באשראי ואם בעלי המניות שלה - משפחת דנקנר - לחוצה ממילא כדי לפרוע את ההלוואות שקיבלה כדי לקנות את השליטה בבנק.